הסדרי נגישות
עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מערכות תקשורתעמוד הבית > מדעים > פיסיקה ומבנה החומר [כימיה] > אישים
ספרית מעריב


תקציר
אודות גוליילמו מרקוני, ממציא הרדיו, וחתן פרס נובל לפיסיקה.



גוליילמו מרקוני


האגדה המשפחתית נאה מכדי שנוכל להאמין בה בנקל. ביום היוולדו של גוליילמו מרקוני בבולוניה, כך מסופר, צבאו המשרתים על חדר השינה כדי להתפעל מהרך הנולד. גנן זקן קרא בקול: "קה אורקי גראגדי הא!" - "מה גדולות אוזניו!"

"עם אוזניים כאלה," השיבה האם בלהט שמיזג בתוכו מזג סקוטי-אירי ושירה, "הוא יוכל לשמוע את הקולות הדוממים, הזעירים, של האוויר."

וכך היה, במובן ידוע. מאז ואילך, מלבד יוצא מן הכלל חשוב אחד כעבור שנים רבות, חדלו הקולות הממלאים את האוויר להיות דוממים וזעירים.

מאז הולדתו, בשנת 1874, ועד ראשית בגרותו עיצבו את אופיו של גוליילמו ניגודי המזג בין הוריו. אביו ג'וזפה, אלמן ובעל-אדמות, היה בן שלושים וחמש כשהתאהב באנני ג'יימסון בת השמונה-עשרה, ציפור-שיר ממוצע סקוטי-אירי שבאה לבולוניה ללמוד זמרה. ג'וזפה ביקש את ידה. משפחת ג'יימסון בעלת מזקקות הוויסקי, ששלחה את העלמה לחו"ל על מנת שלא תופיע בקובנט גארדן של לונדון (מעשה שלא יעשו נערות מהוגנות), התנגדה בקול גדול ואסרה עליה להינשא לו. זוג הנאהבים המתין בכבוד אך במרי עד שהגיעה אנני לפרקה, עשרים ואחת שנים, ואז התחתן בלי רשות ההורים. כעבור שנה נולד אלפונסו. עוד תשע שנים וגוליילמו יצא לאוויר העולם. אנני היתה קרובה למוות בעת הלידה, והחוויה השפיעה עמוקות על הקשר בינה לבין בנה. היא עדיין היתה צעירה והגנה על בנה הבלונדי החלוש מפני המשמעת המחמירה שאכף ג'וזפה, שבגיל העמידה הפך רודן ביתי קפוץ-יד.

היא לימדה את בנה אנגלית ונגינה בפסנתר, ודאגה לו למורה פרטי. גוליילמו נהג להשתמט מלימודיו, כי נמשך לעולם הטבע המרתק, לבדידות שבדיג ולעולם העשיר שגילה בספרייתו של אביו - תחילה מיתולוגיה יוונית והיסטוריה, אחר-כך מכונות, כימיה והרצאותיו הקלאסיות של מייקל פרדיי על החשמל. כשהגיע גוליילמו לבסוף לבית-הספר, הוא היה תלמיד גרוע, שרווה לעג מחבריו ללימודים ובוז ממוריו על האיטלקית שדיבר במבטא אנגלי. הוא נעשה מסוגר עוד יותר.

הוא לא הסתפק בקריאה; הוא ביקש להעמיד למבחן את כל מה שקרא. הוא בנה מזקקה, שפעלה היטב. הוא פירק את מכונת התפירה של אחת מדודניותיו כדי לבנות מצלה מסתובב מכני, והרכיב אותה מחדש כשהחלה הנערה לבכות. בהשראת האוטוביוגרפיה על בנג'מין פרנקלין, הזרים חשמל במתח גבוה לתוך מעשה-מרכבה מסובך של חוטים וצלחות, והתוצאות היו מרעישות אוזניים. ג'וזפה, שכבר כעס על בנו המבזבז את חייו במשחקים בצעצועים מטופשים, השתולל עתה מזעם.

כעסו לא שכך כשנאלץ גוליילמו לעזוב את בית-הספר התיכון בגלל ציוניו הגרועים, ואחר-כך נכשל בבחינות הכניסה לאקדמיה הימית האיטלקית ולאוניברסיטה של בולוניה. בית-הספר הטכני בלגהורן היה יותר לטעמו של הנער, ושם קרו שני דברים שהיו עתידים להשפיע על מהלך חייו: אחד המורים בבית-הספר חשף בפניו את עולם האלקטרופיסיקה, ומפעיל טלגרף עיוור לימד אותו לשדר בצופן מורס.

בשנת 1894 חל מפנה מכריע בחייו של גוליילמו מרקוני: מה שהיה לו בנעוריו שעשוע מרתק הפך עתה, בגיל עשרים, יצר שאין לכבוש אותו. בחופשה שעשה באלפים האיטלקיים קרא על ניסוייו של היינריך הרץ בשידור גלים אלקטרומגנטיים. עלתה על דעתו האפשרות לשלב את גלי הרץ במערכת של טלגרפיה אלחוטית. הרעיון, אמר לימים, "היה פשוט כל-כך בהגיונו, עד כי התקשיתי להאמין שאף אחד אחר לא חשב להוציא אותו מן הכוח אל הפועל."

פשוט בהגיונו, אבל לא קל להוכחה. כבר לפני כן עלה ביד אמו הפנקנית לשכנע את האב הזועף והנרגן שירשה לבנם החריג להקים "מעבדה" בין מגשי תולעי-המשי הריקים בעליית הגג. כאן גוליילמו שיקע את עצמו במפעלו החדש בלהט קדחתני, מלא חשש פן יקדים אותו מישהו, ומערבולת של מחשבות על תהילה, תפארת, רווח כספי והערצתן של נערות מילאה את נפשו.

אבל לא היה שום דבר ילדותי בדבקותו במשימה שנטל על עצמו. במשך חודשים עמל מרקוני ללא הפוגה, כמעט לא התראה עם משפחתו ופסח על ארוחות, עד שאנני המודאגת החלה להניח מגשי אוכל לפני דלתו. אולם לבסוף שיתף אותה בנה ברגע הגדול. לנגד עיניה אחז מרקוני במפתח מורס והקיש בו. בקצה הרחוק של עליית הגג צלצל פעמון. לא היה תיל שקישר בין המפתח והפעמון - רק אוויר. הטלגרפיה האלחוטית, העתידה להוליד את מכשירי רדיו הגביש, רדיו אטווטר קנט, הטלוויזיה, המכ"ם ואולי אף את מלחמת הכוכבים יצאה לאוויר העולם. אביה-מולידה היה המתבודד בן העשרים, אשר ביקש להצדיק את אהבת אמו ולהוכיח לאביו כי בכל זאת יש בו משהו.

כמובן, זה היה רק הצעד המהוסס הראשון. מרקוני עבר מעליית הגג לגינה, לשדות פתוחים, לצלעות הרים ולחוף הים, שכלל את מכשיריו בלי הרף, התעמק, מדד את המרחק ששידוריו דילגו מעבר לו - תחילה במטרים ואחד-כך בקילומטרים - והתעלם מן המומחים, שהצהירו בעקשנות דוגמטית כי אין כל אפשרות לעשות את מה שהוא עושה. הוא עמד במבחן הסופי ב-12 בדצמבר 1901, כשתחנת הקליטה שלו בסיגנל היל ("גבעת האיתות") בסט' ג'ון שבניופאונדלנד קלטה את שלוש הנקודות של האות S בצופן מורס, שחצו את האוקיינוס האטלנטי מקורנוול שבקצה הדרומי של אנגליה. עתה הושמו לאל נבואות המומחים שטענו כי הגלים האלקטרומגנטיים לא יתגברו על קימורו של כדוד הארץ וימשיכו בדרכם הישרה בחלל.

זה היה ניצחון גדול, אולם עתה היה על מרקוני המדען לשתף בעיסוקיו את מרקוני היזם. זה האחרון - מהודר בלבושו, דייקן, ניגוד מוחלט לתדמית הציבורית של איש מדע רציני - הקים חברות וחתם על עסקאות, ואילו הראשון קיבל פטנטים על המצאות ששיפרו את איכות השידור וקליטתו, ובשנת 1909 זכה בפרס נובל לפיסיקה. גם מרקוני הגבר צץ ונגלה לעין. הוא התחתן פעמיים, הוליד כמה ילדים, ניהל כמה פרשיות אהבים, וקנה יאכטה באורך 70 מטר, אלטרה שמה, ששימשה אותו הן כמעבדה צפה לניסויים מדעיים והן כאתר למסיבות, שאשתו הראשונה ביאטריס לא הוזמנה אליהן מעולם.

מרקוני היה עתה עשיר ומפורסם, גדוש עיטורי כבוד בינלאומיים, ועדיין דיבר על "שליחותו הנעלה" וערך ניסויים בגלים קצרים ובגלי-מיקרו. אולם ימי פוריותו כבר היו מאחוריו, ורק זוהר המצאתו הגדולה האחת המשיך לקרון עליו. בריאות לקויה ודיכאון נפשי העיקו עליו בהזדקנו, והוא נפטר מהתקף לב ברומא, ב-20 ביולי 1937.

למחרת היום חלקו לו כבוד מפעילי אלחוט ברחבי העולם כולו והשביתו את משדריהם לשתי דקות - דומייה שרק הקולות הדוממים הזעירים של האוויר הפרו אותה.

ביבליוגרפיה:
כותר: גוליילמו מרקוני
שם  הספר: מגלים וממציאים : משנים את פני עולמנו
עורך הספר: ניר, אריה
תאריך: 1991
הוצאה לאור: ספרית מעריב
הערות: 1. עורך המהדורה העברית:  אריה ניר.
2. תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם.
3. עוזרת עריכה: חיה לנדא.
הערות לפריט זה: 1. הפריט לקוח מתוך הפרק "שדרים אלחוטיים".
2. מחבר: ג'יימס א' קוקס.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית