אשתו של אברהם (בראשית י"א 29), ואמו של יצחק. היא האם הראשונה מבין ארבע האמהות.
שרי נולדה באוּר כַּשְׂדִים (בראשית י"א 31), נישאה לאברם, ונדדה אתו לחרן ומשם לכנען.
פרט מעניין בנוגע לקשר ביניהם נזכר בבראשית כ' 12 - בפסוק זה אומר אברהם: "אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי, ותהי לי לאשה". החוקרים סבורים כי משפט זה משקף מנהג חוֹרִי, שיש עליו עדויות בתעודות נוזי. לפי מנהג זה, מותר לאדם לאמץ נערה ולשאת אותה אחר כך לאשה, או להשיא אותה לבנו. במקרה זה שרי היא אחותו של אברם, בתו המאומצת של תֶּרַח, ולבסוף גם כלתו.
בין סיפורי אברהם ושרה בספר בראשית מופיע סיפור החוזר על עצמו - בבראשית י"ב ובבראשית כ'. לפי שתי הגרסאות של סיפור זה, אברהם ושרה מגיעים בנדודיהם למצרים (פרק י"ב) ואחר כך לארץ גְרָר (פרק כ'), וכאשר הם מתקרבים לארץ הזרה מבקש אברהם משרה להצהיר שהיא אחותו, כדי שלא יפגעו בהם. ידיעותינו על חוקי נוזי מאפשרות להבין מעשה זה: אימוץ אשה לאחות העניק לה זכויות-יֶתֶר ומעמד גבוה יותר מזה של אשה שלא אומצה לאחות.

על שרי מסופר שהייתה עקרה (פרק י"א 30), כמו רבקה ורחל אחריה. היא גם מתוארת כאשה יפת מראה (פרק י"ב 11), כמו רבקה ורחל. בגלל עקרותה נתנה את שפחתה הָגָר לאברם לאשה, ומזיווג זה נולד ישמעאל. בהיותה בת תשעים נגאלה שרה מעקרוּתה, בחסד ה', וילדה את יצחק.

אלוהים הוא ששינה את שמה של שרי ל"שרה" פרק (י"ז 15), כפי ששמו של אברם שונה לאברהם (שם). שני השמות - "שרי" ו"שרה" - פירושם "שָׁליטה", "מלכה", ושניהם מעידים על מעמדה הנכבד.

שרה מתה בחברון בת 127 שנים, ונקברה במערת המכפלה. אברהם נקבר אחר כך לצידה.