הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקרא
ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה


תקציר
דף מידע העוסק בתרגום אונקלוס, תרגום ארמי למקרא. תרגום אונקלוס הוא בעיקרו תרגום מילולי אך יש מספר מקומות שהמתרגם סוטה מדרך זו, מטעמים פרשניים. בדף המידע דוגמאות למקומות כאלו.



התרגומים הארמיים
מחברים: נח עמינח; יוסף ניצן


תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס לתורה הוא תירגום מילולי לארמית. המתרגם נתכוון לתרגום פשטני, שיהיה נאמן למקור ויביע את רוחו ותוכנו של הפסוק.
ברם, לעתים סטה המתרגם מתירגום מדויק של נוסח הכתוב מפני מסורות פרשניות של התורה שבעל-פה או מטעמים חינוכיים, כגון:

  1. תרגום אונקלוס דרכו להרחיק ביטויי הגשמה מאלקים והוא משתדל לסלק את היחס הישיר שבין ה' ובין האדם. וכשנאמר שה' היה עם ישמעאל (בראשית כא, כ), עם יעקב (שם, כח, טו), או עם יוסף (שם, לט, ב), מוסיף התרגום: "מימרא דה' הוה בסעדיה", כלומר: דברו של ה' היה לו לעזר.
    כשהפסוק מדבר על נוכחותו של אלקים ועל התגלותו במקום מסוים במקדש, במחנה ישראל וכד', משתמש אונקלוס בכינוי "שכינה" או "יקרא" כלומר: כבוד ה'.
  2. דרכו של תרגום אונקלוס לתרגם באופן שונה ביטויים שעלולים לפגוע בכבוד האבות, או כדי ללמד על האבות זכות, או כדי להבליט את זכותם:
    "האשה הכושית" אשר לקח משה (במדבר יב, א) מתרגם אונקלוס: "אתתא שפירתא" – אשה יפה; הפועל "גנב" בקשר ליעקב ורחל בבראשית (לא, כ) "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי" – מתרגם אונקלוס "כסי", שהוא מתון יותר מגנב; ואת הכתוב על אברהם ושרי אשתו שלקחו עמם "את הנפש אשר עשו בחרן", מתרגם אונקלוס: "די שעבדו לאורייתא" – אשר שיעבדו לתורה.
  3. תרגום אונקלוס סוטה לפעמים מן התירגום המילולי, כדי להציג את משמעות הכתוב לפי מסורת התורה שבעל-פה:
    "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט) מתורגם: "לא תיכלון בשר בחלב" – לא תאכלו בשר בחלב, שזו המשמעות ההלכתית של הפסוק; על הכתוב "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט, ו) מוסיף אונקלוס, עפ"י ההלכה, "בסהדין על מימר דיניא", כלומר בעדים ובבית הדין.

תרגום אונקלוס נתחבב מאד על אמוראי בבל והם כינו אותו "תירגום דידן" – תרגום שלנו. ועל תרגום זה אמרו: "לעולם ישליש אדם פרשיותיו פעמיים מקרא ואחד תרגום".
ובימי הגאונים פסק רב שר שלום: "שאר התרגומים אין בהם קדושה כתרגום הזה. ושמענו מפי חכמים קדמונים, שעניין גדול עשה הקב"ה באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו".
מי הוא אונקלוס? בבעיה זו נתחבטו חוקרים רבים ועדיין הדעות חלוקות. יש הסבורים, שאונקלוס הוא שינוי שמו של "עקילס הגר" ויש הסבורים, שאונקלוס לחוד ועקילס לחוד.

קראו עוד בנושא:

תרגומים
התרגומים היוניים
התרגומים הירושלמיים

ביבליוגרפיה:
כותר: התרגומים הארמיים
שם  הספר: בשבילי היצירה התורנית לדורותיה
מחברים: עמינח, נח ; ניצן, יוסף
עורך הספר: שמידט, שלמה
תאריך: 1982
הוצאה לאור: ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
הערות לפריט זה: 1. מתוך הפרק השני בספר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית