עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי [1917 - 1948]עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > ההתנגדות הלוחמת
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים


תקציר
על קבוצה של מתנדבים יהודים מארץ-ישראל שנשלחו למשימות בכמה מדינות באירופה הכבושה בשנים 1943-1945.



צנחנים ארץ ישראלים


קבוצה של מתנדבים יהודים מארץ-ישראל שנשלחו למשימות בכמה מדינות באירופה הכבושה בשנים 1945-1943.

הרעיון לשלוח שליחים מהיישוב כדי לעודד את היהודים בארצות הכבושות בידי הנאצים, לארגן תנועות מרי ולהצילם, בא בעקבות השינוי שחל ביישוב בסתיו 1942 ביחס לידיעות על רצח יהודי אירופה. השינוי נבע מעדויותיהם של 69 אזרחים יהודים בעלי דרכון של ארץ-ישראל, שבאמצע נובמבר באו מפולין לארץ-ישראל במסגרת חלופי יהודים בגרמנים. בהעדר אמצעי החדרה משלה ביקשה הסוכנות היהודית לשלב שליחים יהודים בפעולות של מינהלת המיבצעים המיוחדים (SOE Special Operations Executive), ושל כמה גופי מודיעין שפעלו מאחורי קווי האוייב בארצות הכבושות, בייחוד בבלקן, שבו עדיין שרדו קהילות יהודיות גדולות. בראשית 1943 דחו הבריטים את ההצעות השאפתניות של הסוכנות היהודית לשלוח לשטחים הכבושים בידי הנאצים מאות מתנדבים, אך בהכירם במוטיווציה המיוחדת של המתנדבים, בידיעת השפות שלהם ובהכרתם את שטח ארצות היעד, ניאותו הבריטים להצניח כמה צנחנים-סוכנים. מטה המיבצעים המיוחדים רצה שהם יהיו מפעילי אלחוט ומדריכים ליד קציני הקישור שלו עם הפרטיזנים.

ענף המודיעין הצבאי M19, שהיה ממונה על שבויי מלחמה, הטיל על הצנחנים שיצאו באמצעותו לשליחות תפקיד להציל שבויי מלחמה נמלטים וכן אנשי צבא בריטים שלא נשבו ושהסתתרו בשטח האוייב. שני הגופים ידעו, או אישרו, את תפקידם הכפול של המתנדבים, הן כסוכנים בריטים והן כשליחים יהודים.

המועמדים נבחרו מקרב ה'מחלקה הגרמנית' וה'מחלקה הבלקנית' בפלמ"ח, מקרב מתנדבי היישוב ששירתו בצבא הבריטי ומקרב פעילים של תנועות נוער חלוציות שזמן קצר לפני-כן עלו לארץ-ישראל מאחת ממדינות היעד. רובם התגייסו דרך ועדה מיוחדת שהקימו הסוכנות היהודית, המוסד לעלייה ב וארגון ההגנה. מעטים גוייסו במישרין בידי הארגונים הבריטיים. כ- 250 נשים וגברים התנדבו, 110 עברו הכשרה, אך מחמת קשיים מיבצעיים וטכניים הוצנחו רק 33 וחמישה הסתננו למדינות היעד. תשעה מתוך ה- 38 נפלו בשליחותם.

במאי 1943 צנח הצנחן הראשון, פרץ רוזנברג, ביוגוסלוויה עם יחידת הקשר של מקלין (Maclean) למטהו של יוסיפ ברוז טיטו. הצנחן האחרון, חיים ולדנר, הוצנח בדרום אוסטריה ביום האחרון למלחמה כדי לסייע לאסירים במחנה שבויי מלחמה מרוחק. כמה צנחנים, כגון דן לנר, חיים חרמש, אבא ברדיצ'ב וראובן דפני, יצאו ליותר משליחות אחת.


הצנחנית חנה סנש

שלושה צנחנים הסתננו להונגריה (חנה סנש, פרץ גולדשטיין ויואל פלגי; שני הראשונים נפלו בשליחותם). חמישה השתתפו במרד הלאומי הסלובקי (חביבה רייק, צבי בן-יעקב, רפאל רייס, אבא ברדיצ'ב וחיים חרמש; ארבעת הראשונים נפלו בשליחותם); שישה פעלו בצפון איטליה (אנצו סרני, אפרים דפני, יעקב שפירא, בנימין גפנר, יחיאל קספ ורפאלי; סרני וקספ נפלו בשליחותם); אחד באוסטריה (חיים ולדנר); אחד, אדולף רבינוביץ', צנח שבע פעמים בצרפת, עד שנלכד והוצא להורג; שניים (אהרן בן-יוסף ויוסף ורון) הסתננו לבולגריה לאחר שחרורה בידי הצבא האדום; תשעה צנחנים פעלו ברומניה, והצליחו לסייע לשבויי מלחמה של בעלות-הברית בתקופת המעבר שלאחר כניעתה של רומניה, ולארגן עלייה (ליובה [יהודה] גוקובסקי, אריה פיכמן, ריקו לופסקו, אריה מקרסקו, דב הררי, ברוך קמין, יצחק בן-אפרים, אוריאל קנר וישעיהו דן); עשרה שירתו ביחידות הקשר של הבריטים שפעלו עם הפרטיזנים ביוגוסלוויה (פרץ רוזנברג, רחבעם אמיר, ראובן דפני, יונה רוזן, ניסים טסטה, צדוק דרוגויר-דורון, שרה ברוורמן, אלי זוהר, שלום פינצי ודן לנר). גם הרופא הארצישראלי ד"ר ישראל מהרי"ק הוצנח פעמים אחדות אל הפרטיזנים. הצנחנים הללו אמורים היו להיות רק כוח החלוץ של קבוצות גדולות יותר שהיו אמורות להגיע בעקבותיהם, אך לא הגיעו מחמת הסתייגויות מדיניות של הבריטים, מכשולים מיבצעיים שלא ניתן היה להתגבר עליהם, או שחרורה של מדינת היעד.

ביבליוגרפיה:
יהודה באואר, 'הצנחנים ותכנית ההתגוננות', ילקוט מורשת, א' (כסלו תשכ"ד), 94-86.
יואב גלבר, 'נושאי הדגל; שליחותם של המתנדבים לעם היהודי', תולדות ההתנדבות, כרך ג', ירושלים תשמ"ג; 206-133.
זרבבל גלעד (עורך), מגן בסתר; מפעולות המחתרת הארץ-ישראלית במלחמת העולם השנייה, ירושלים תשי"ב.
Yoav Gelber, “The Mission of the Jewish Parachutists From Palestine in Europe in World War II”, Studies in Zionism, 7/1 (13) Spring 1986); 51-76)

ביבליוגרפיה:
כותר: צנחנים ארץ ישראלים
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הערות לפריט זה:

1. מחבר: יואב גלבר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית