עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > המערכת ההורמונלית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
בלוטת התריס מפרישה הורמונים המווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף. מצבי פעילות יתר או מצבי תת פעילות הם שכיחים באוכלוסיה אך ניתנים לטיפול.



בלוטת התריס
מחברת: ד"ר יעל קשתן


בלוטת התריס היא בלוטה גדולה יחסית לשאר בלוטות ההפרשה הפנימית. היא נמצאת בצוואר, מלפנים. יש לה שתי אונות, משני הצדדים של קנה הנשימה.
בלוטת התריס מייצרת את ההורמון טירוקסין (T4). ההורמון מופרש מהבלוטה לדם ומשפיע על קצב חילוף החומרים של כל תאי הגוף.
בנוסף להורמון טירוקסין מייצרת הבלוטה גם את ההורמון 3יודו טירונין ( 3 T) הדומה בפעולתו לטירוקסין וכן הורמון אחר – קלציטונין שפועל על העצמות, מונע שחרור סידן מהן לדם.
הפרשת ההורמונים 3 T ו T4 מווסתת על ידי ההורמון TSH שמגיע מבלוטת יותרת המוח ומשפיע על בלוטת התריס.

פעילות יתר של בלוטת התריס

במצב של פעילות יתר של בלוטת התריס יש קצב מוגבר של חילוף חומרים, עולה צריכת החמצן והמזון בגוף והדבר מתבטא בדופק מהיר, חום הגוף עולה מעט ויש חוסר סבילות של החולה לחום, יש הזעה מרובה, ירידה במשקל (למרות תיאבון תקין), עצבנות, חוסר שינה, הפרעות בקצב הלב.
במצב כזה יש בדרך כלל רמות גבוהות של ההורמונים 3 T ו- T4.

תת פעילות

במצב של תת פעילות של בלוטת התריס יורד קצב חילוף החומרים בגוף וזה מתבטא בדופק איטי, חוסר סבילות לקור, עליה במשקל, תגובות איטיות, דיבור איטי, קול צרוד, עור יבש, מעובה ובצקתי.
תת פעילות של בלוטת התריס בילודים יכול לגרום לפיגור שכלי.
במצב זה יש בדרך כלל רמות נמוכות של 3 T ו- T4.

סיבות להפרעה בפעילות

הטירוקסין מכיל אטומים של יוד ועל מנת לייצר אותו מרכזת בלוטת התריס את היוד שאנו קולטים מהמים או המזון הנכנסים לגופנו. תת פעילות של בלוטת התריס מתרחשת אצל אנשים שאינם קולטים מספיק יוד אך הדבר נדיר מאוד ואינו קיים בחברה המערבית. מי השתיה מכילים בדרך כלל את כל כמות היוד הנחוצה. בעבר, במקומות הרריים ומנותקים היו אנשים רבים שסבלו מתת פעילות של בלוטת התריס על רקע מחסור ביוד במים.

הסיבות הנפוצות להפרעות בפעולתה של בלוטת התריס הן גידולים ומחלות אוטואימיוניות. גידולים של הבלוטה יכולים לגרום לפעילות יתר או לתת פעילות.
מחלות אוטואימיוניות הן מחלות בהן משתבשת פעולתם של נוגדנים שהגוף עצמו מייצר והם פועלים נגד הגוף. נוגדנים אלה יכולים להשפיע על בלוטת התריס לייצר עוד הורמון ואז יש פעילות יתר של בלוטת התריס או לפגוע בייצור ההורמון ואז יש תת פעילות של הבלוטה.

רמת ה TSH בדם מרמזת על הסיבה להפרעה בפעולת הבלוטה. כשהבלוטה מפרישה הרבה 3 T ו- T4– רמת הTSH יורדת וכשהבלוטה אינה מפרישה מספיק הורמונים, רמת ה TSH עולה. תופעה זו נקראת משוב שלילי.

טיפול

הטיפול במחלות אלה ניתן בדרך כלל בתרופות – הורמון תחליפי למצבי תת פעילות ותרופה המעכבת את ייצור ההורמון למצבי פעילות יתר.
בנוסף מטפלים ביוד רדיואקטיבי המתרכז בבלוטה והורס אותה או בניתוח.

ביבליוגרפיה:
כותר: בלוטת התריס
מחברת: קשתן, יעל (ד"ר)
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית