ההורמון מעכב ההשתנה (ADH ) מופרש מחלקה האחורי של בלוטת יותרת המוח לדם. הוא נע עם זרם הדם ופועל על הכליות. הכליות הן איבר המטרה של ההורמון. תפקידו הוא לדאוג לכך שריכוז המומסים בדם ישאר קבוע, פחות או יותר, כלומר שהדם לא יהיה מהול מדי או מרוכז מדי.
כשריכוז החומרים בדם עולה, קולטים את המידע הזה קולטנים מיוחדים בכלי הדם שבמוח ועל סמך מידע זה פוקד המוח על בלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמון מעכב ההשתנה לדם. ההורמון מגיע אל הכליות וגורם לכך שיפרישו פחות מים בשתן. השתן נהיה מרוכז יותר, הגוף מאבד פחות מים והדם נמהל מעט. ההורמון מקטין את סכנת ההתייבשות. הקולטנים שבמוח חשים שהדם מהול קצת יותר, מעבירים את המידע לאזור האחראי והפרשת ההורמון מהבלוטה מואטת. כך נשמר כל הזמן ריכוז פחות או יותר קבוע של מומסים בדם.
חסר בהפרשת ההורמון גורם למחלה הנקראת סכרת תפלה שבה מופרשות כמויות גדולות מאוד של שתן וסכנת התייבשות מאיימת על החולים. במקרים אלה נותנים את ההורמון בזריקות.
במקרים מסוימים מטפלים בהורמון גם בהרטבת לילה אצל ילדים ומתבגרים אך טיפול זה ניתן רק אחרי שמוצו טיפולים אחרים.
להורמון ADH הידוע גם בשם וזופרסין יש השפעה גם על כיווץ כלי דם. הוא ניתן במקרים מסוימים של דימום ולאחרונה דווח על טיפול בוזופרסין במצבי הלם (שוק) מסוימים המתבטאים בין השאר בהתרחבות כלי הדם.
קראו עוד:
בלוטות ההפרשה הפנימית
בלוטת התריס
הורמון גדילה
