עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > סיפורי מיתולוגיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפור הבריאהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפורי הראשית ומיתוסים מקבילים


תקציר
קטעים מתוך המיתוס הבבלי לסיפור בריאת העולם. בצירוף הערות והסברים קצרים.



קטעים מתוך "אנומה אליש"


מתוך הלוחות א, ד, ו*
תרגם מאכדית פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין1

לוח א

1. ביום2 שלמעלה השמים לא נקראו בשם,3
2. ולמטה שם הארץ4 לא נזכר,
3. אפס5 הקדמון, מולידם,6
4. ותאמת7 היוצרת,8 היולדת של כולם,
5. ערבבו את מימיהם יחדיו,
6. הדשא טרם נרקם וקנה הסוף טרם הסתבך9
7. ביום שאף אחד מהאלים לא התהווה,
8. לא נזכרו בשם, לא נחרץ להם גורל,
9. אזי נבראו האלים בתוכם.10

לוח ד

93. אזי תאמת ומרדך, יועץ האלים, התעמתו;
94. קמו לקרב, התקרבו למלחמה.
95. האדון11 פרש את רשתו12 והקיף אותה בה.
96. את הרוח העזה שהחזיק מאחוריו הוא שחרר לתוך פניה.
97. כשתאמת פצתה את פיה כדי לבלוע אותו,
98. הוא הכניס את הרוח העזה שלא תסגור את שפתיה.
99. הרוחות העזות מילאו את כרסה;
100. קרביה נאחזו ונפער פיה.
101. הוא ירה חץ והוא קרע את כרסה.13
102. הוא14 ביתר את תוכה ובקע את ליבה.
103. הוא15 הביס אותה ושם קץ לחייה.
104. הוא השליך את גווייתה ועמד עליה.
129. אזי דרך האדון16 על חלקה התחתון של תאמת,
130. ובאלתו חסרת הרחמים מחץ ראשה.
131. כן חתך את עורקי דמה,
132. וציווה על רוח הצפון לקחת (את הדם) לקצות הארץ.
133. כשראו אבותיו, שמחו וצהלו;
134. הם הביאו לו מתנות כמנחת שי.
135. האדון נח ובדק את גווייתה.
136. את הפגר חצה כדי לברוא מופלאים;
137. הוא ביתר אותה17 לשניים כמו דג מיובש.
138. חציה הוא כונן כרקיע השמים;18
139. הוא משך את הבריח19 והציב שם משמר,
140. שלא ירשו למימיה לצאת.20

לוח ו

(21)
5. אקריש את הדם ואצור עצמות,
6. אעשה אדם קדמון – יהא שמו 'אנוש'.
7. אברא אדם קדמון, אנוש –
8. תוטל עליו עבודת האלים, והם – שינוחו!
29. בנג22 הוא זה שעשה את המלחמה,
30. שהביא את תאמת להתקומם ושיזם את הקרב.
31. הם23 כבלו אותו והחזיקו אותו לפי (האל) אא.24
32. הם הטילו עליו עונש: חתכו את עורקי דמו.
33. בעזרת דמו הוא25 ברא את האנושות.26
34. הוא הטיל עליה את עבודת האלים ובכך שחרר את האלים.27

הערות
* הקוראים ימצאו בתרגום טקסטים שאינם במקור:
בתוך [ ] – השלמה (משוערת) של המתרגם למילים או לחלקי מילים שנשמטו מן המקור.
בתוך ( ) – תוספת של העורך, להשלמת הטקסט המקורי ולהבהרתו.
1. מבוסס בעיקר על המהדורה בכתב היתדות:
W.G. Lambert(ed.), ENUMA ELIS: The Babylonian Epic of Creation: The Cuneiform Text, copied by Simon B. Parker (Oxford 1966).
תרגומנו נעזר בייחוד על ידי:
Bejamin R. Foster, Before the Muses: An Anthology of Akkadian Literature (Bethesda, Maryland, 1993), pp. 351-402; idem, "Epic of Creation," in William W. Hallo & K. Lawson Younger, Jr. (eds.), The Context of Scripture, Volume 1: Canonical Compositions from the Biblical World (Leiden 1997), pp. 390-402.
2. כלומר, בזמן ש...; השוו בראשית ב, 4; ה, 2-1.
3. כלומר, לא נבראו, להקבלה בין "ברא" ו"קרא בשם" ראו, לדוגמה: ישעיה מג, 1.
4. פוסטר מעריך כי מדובר דווקא בארץ התחתית, היינו שאול, המצויה בקוטב התחתון של העולם.
5. Apsu: הים של מים מתוקים מתחת לארץ, שממנו נובעים נהרות ומעיינות.
6. "הנותן את הזרע" של האלים הראשונים.
7. השם באכדי כתוב בדרך כלל Ti`amat, המקביל למילה הכנענית והעברית "תהום". אולם, ביטאו את השם האכדי Ti`aw(w)at, כך שספק גדול אם דובר עברית ששמע את השם היה מקשר בינו ובין "תהום". מכל מקום, האלה המפלצת הזו מהווה את מי הים המלוחים.
8. המילה mummu מזכירה ummu, "אם", אך פירושה שנוי במחלוקת. יש בה משום חוכמה ואמנות ויש בה משום רעש ובהלה; ראו:
Piotr Michalowski, "Presence at the Creation," in Tzvi Abusch et al. (eds.), Lingering over Words (Atlanta 1990), pp. 384-387
9. לא זו בלבד שטרם התהוו אלא שלא התגבשו בצורה שהיו מכסים את המים וחוצצים בתוכם – המים היו עדיין "מקווה" אחד (כלשון בראשית א, 11), לא היה דבר שהפריד ביניהם.
10. בתוך ההזדווגות של אפסו ותיאמת. ייתכן שהמצב הריאלי העומד מאחורי התמונה הזו הוא המפגש בין שני הנהרות הגדולים, הפרת והחידקל, ובין המפרץ הפרסי, שלתוכו הם זורמים.
11. כינוי נפוץ למרדוך; השוו את הכינוי לאל הרוחות הכנעני הדד – "בעל" – וכן את הכינוי המקביל לה', אלוהי ישראל.
12. למילה האכדית saparru אח ורע במילה המקראית "ספרה" (תהילים נו 9) וכן דרך תיקון מקובל מאוד (שהוצע לראשונה בידי נ"ה טור-סיני) באיוב כו 13: "ברוחו שם ים שפרה", היינו: האל שם את המפלצת המיתולוגית בתוך שתו בעזרת רוחותיו, בדיוק כמו שלכד מרדוך את תיאמת.
13. החץ נכנס דרך פיה ופגע בה מבפנים.
14. החץ.
15. מרדוך.
16. ראו לעיל, הערה 12.
17. את תיאמת.
18. מילולית: הוא כיסה את השמים בגג.
19. לפי הגירסה שהתרגום מבוסס עליה, המילה היא parka, "בריח", "קו". הוא סגר את הרקיע כמו דלתות; השוו איוב לח, 8-10: "ויסך בדלתים ים... ואשים בריח ודלתים". לפי גירסה אחרת המילה היא ma, "עור". הוא משך עור על פני השמים לשמש כרקיע.
20. שהמים שמעל לשמים לא ירדו.
21. מרדוך מתאר את תוכניתו לברוא בני אדם כדי להקל על חבריו האלים ולהטיל על בני אדם את העבודה השחורה של האלים. השוו את המיתוס "אתרא-חסיס", לוח ב.
22. עוזרה של תיאמת במלחמתה נגד מרדוך.
23. האלים.
24. אחד האלים הבכירים, אלוהי החוכמה.
25. אאה.
26. לפי "אתרא-חסיס", לוח ב, נוצר האדם מחומר, מהאדמה; אך צריך להחיות אותו בעזרת רוח אלוהית או, כבמקרה הזה, בעזרת דם החיים.
27. ראו לעיל, הערה 22.

ביבליוגרפיה:
כותר: קטעים מתוך "אנומה אליש"
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית