עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקרא
עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל


תקציר
בכפר השילוח מצויים כחמישים קברים מתקופת בית ראשון. המאמר סוקר את הממצא הארכיאולוגי ואת סוגי הקברים במקום.



אין פה כסף וזהב
מחבר: אהרון יפה


בכפר השילוח מצויים כ-50 קברים מתקופת בית ראשון

כפר השילוח – סילואן – הוא כפר ערבי ציורי השוכן על המצוק המזרחי של נחל קדרון וצופה אל השלוחה עליה שכנה בזמנו עיר דוד, הר הבית והעופל. בשנת 1885 נדחקו לגור בכפר עולי תימן, שהגיעו אז, משום הדחיה שדחו אותם בני היישוב הישן של ירושלים.

אך בעיקר חשיבותו של הכפר היא בהיותו חלק מ"עיר המתים" ש ירושלים בתקופת בית ראשון, שהתפשטה בדרום מזרח ירושלים לכיוון כפר השילוח ונחל קדרון, ובצפון מערב ירושלים – איזור רחוב ממילא של היום ועוד קברים באיזור הכותל המערבי. כך הקיפו מערות הקבורה במסגרת "עיר המתים", ששכנה כטבעת סביב ירושלים של אז. בכפר השילוח של היום בולטים שלושה קברים מפורסמים: קבר "...יהו אשר על הבית", קבר בת פרעה, וקבוצת קברים בחלקו הצפוני של הכפר.

סך הכול קיימים בכפר כ-50 מערות קבורה חצובות בסלע. ניתן להעריך, כי מערות קבורה אלו שימשו כבית קברות לאצילי ממלכת יהודה, אך בתקופה הרומית, בעת שירדה חשיבותם ההיסטורית של הקברים לתושבי העיר, הפך האיזור לאתר מחצבות. בתקופה הביזנטית התיישבו במערות נזירים מתבודדים. במספר מערות חצבו הנזירים גומחות תפילה ונחקקו צלבים. במערות אחרות נחקקו כתובות ביוונית.

החוקר הראשון שחקר את מערות כפר השילוח היה הצרפתי קלרמון גאנו שערך שם סקר ב-1870. אחריו חקרו אותן קונרד שיק, ונסן, רייכנברג, נחמן אביגד ודוד אוסישקין שערך בהן סקר נרחב בשנים 1968-1970.

הקבר שעליו חרוט "...יהו אשר על הבית" הוא קבר פשוט בצורתו הממוקם בין שורת הבתים שברחוב הראשי של כפר השילוח. הקבר בנוי על צוק סלע במצוק המזרחי של נחל קדרון. הקבר חצוב בסלע וצורתו מיבנה מרובע. חזיתו פונה לכיוון צפון מערב ואורכו כ-8 מטר. הקיר הצפון מזרחי אורכו כ-7.5 מ' ואילו את שני הקירות האחרים מכסים מיבנים קיימים. גובה החזית המסותתת הוא כ-4 מ' ועליה בנויה קומה שניה המשמשת למגורי תושבים ערביים. קירות החדר מטוייחים בטיח עבה המסמן, כי הקבר שימש בעבר בור מים לדיירי הקומה העליונה. כיום הקבר משמש מחסן.

בקבר עצמו מצא קלרמון-גאנו כתובות אותן פיענח מאוחר יותר נחמן אביגד. הראשונה אומרת – "זאת [קבורת...] יהו אשר על הבית. אין פה כסף וזהב כי אם עצמותיו ועצמת אמתה עמו. ארור האדם אשר יפתח זאת". הכתובת השניה אומרת "חצר בכתף הצר[יח]". מקובלת הדעה, לפיה יש לייחס את הכתובת הראשונה לתקופה לאחר שפסקה המלוכה ביהודה ונהרס בית המקדש (586 לפני הספירה). יש דמיון בין כתב זה לכתב של כתובת נקבת השילוח.

מאחר שאין בידינו לבדוק מיהו הפקיד שנקבר בקבר זה נצטרך להסתפק בהשערות. אחת מהן טוענת, כי השם בכתובת הוא [שבנ] יהו – והיא אינה אלא הצורה הארוכה של השם שבנא.בנא אשר על הבית" הוא האיש קברו נזכר באחת מנבואותיו הידועות של ישעיהו. אף ששם האיש הקבור אינו ברור, אין ספק שהיה שר משרי המלך וקברו עמד בבית הקברות שנועד לנכבדי העם ורמי היחס של ירושלים.

קבר "בת פרעה"

קבר "בת פרעה" מצוי במרחק של כשישים מטר מדרום-מערב לקבר "...יהו אשר על הבית". הקבר ידוע במסורות הערביות כ"קובר בינת פרעון" והוא מצוי בכניסה לכפר השילוח. הוא בנוי כמונולית העומד ברחבה מרובעת ומוקף משלושת צדדיו בקירות סלע ופתוח לצד צפון, שם יורד הסלע אנכית. בצד זה סוגרת על הרחבה גדר אבנים, הכניסה אל הרחבה היא מצד דרום.

הרצפה הסלעית יורדת במשופע מהכניסה לאורך הצד המזרחי של הבניין, והיורד פוסע על חמש מדרגות החצובות בסלע באופן גס לעבר חזית הקבר. המצבה גלויה לכל גובהה בצד החזית בלבד. בשאר הצדדים היא בולטת פחות. קירות הבניין הולכים וצרים כלפי מעלה ומסתיימים בכרכוב המקיף את הבניין משלושת צדדיו כשבצד דרום הוא חסר. שם לא נשלמה בנייתו.

פתח הכניסה לקבר אינו במרכז החזית ממש אלא מצידו הימני. מתחת למשקוף בצד ימין חקוקה גומה קטנה ששימשה פותה עליונה לציר הדלת, אבל אין כנגדה שקע מקביל מלמטה. בראש הפתח, משני צדדיו, נראים שני מלבנים שקועים כשבמלבן השמאלי גילה קלרמון-גאנו שרידיה של כתובת עברית עתיקה "קבורת ז... אשר יפתח"... הפתח דהיום אינו הפתח המקורי. המקורי היה קטן יותר ומעליו היתה חקוקה כתובת הקבורה.

מהפתח נכנסים לחדר קטן וממנו נכנסים, דרך דלת קשוחה, אל חדר הקבורה שמידותיו כמעט רבועים. חדר זה מאופיין בתקרתו הגמלונית.

בפתח הכניסה של הקבר, במלבן השמאלי, גילה קלרמון-גאנו שרידיה של כתובת עברית עתיקה. בכתובת זו ברורה האות ריש בלבד שנתקיימה בשלימותה והיא נמצאת בסיומה של הכתובת. לפניה נתגלתה חלקה של אות אחרת הדומה לריש או לדלת או לקוף. קלרמון-גאנו טוען, שאותיות כתובת זו דומות לכתב שבכתובת השילוח.

הארכיאולוג הצרפתי דה-סוסי טוען, שמדובר במונולית ששימש מקדש מצרי קטן שבו עבדה בת פרעה, שנשאה לשלמה המלך, את אלוהיה. לדעת חוקר אחר, היה המונולית קוביית סלע מוצקה עליה נבנה מזבח והיה אחד ממבני הפולחן אותןהקים שלמה המלך לפני שערי ירושלים. מאוחר יותר חצבו בגוש סלע זה חדר קבורה. קלרמון-גאנו מייחס את המונולית לזמנה של כתובת השילוח וזאת עקב הדמיון בכתב שבכתובת הדהויה – הדומה לכתב בכתובת השילוח.

תריסר קברים

באיזור הכניסה הצפונית לכפר, על המצוק המזרחי של נחל קדרון, מצוי מצוק סלעי הקרוי "החגורה". בתוך המצוק מצויה שורת פתחים קטנים שנקבעו בסלע הזקוף. יש בהם הקרובים זה לזה ויש בהם המרוחקים יותר זה מזה. סך-הכול נמנו כתריסר קברים כאלה שהכניסה אליהם קשה.

שלושת הסוגים העיקריים של הקברים כפי שתוארו על-ידי קלרמון-גאנו, גאולינג והאב וינסן הם:

סוג ראשון – פרוזדור קטן המוביל לחדר צר ומלבני בעל תקרה גמלונית כשגומחת שוקת לאורכו של קיר אחד.

סוג שני – פרוזדור קטן המוביל לחדר מלבני בעל תקרה גמלונית. גומחת אצטבה רחבה בקיר אחד ותקרתה אופקית ונועדה כנראה לשתי גופות.

סוג שלישי – פרוזדור קטן המוביל לחדר רבוע בעל תקרה גמלונית. בחדר שלוש גומחות אצטבה לאורכם של שלושה קירות. תקרות הגומחות אופקיות.

יש כנראה גם סוג רביעי בעל פרופיל דומה לסוג השלישי, אך תכניתו אינה ודאית.

כל סוגי הקברים נועדו לקבורת מת אחד, שניים ולעיתים גם שלושה. אין הם קברות משפחה במשמעות המקובלת של המונח. מלאכת הכנת הקברים נקיה, סיתות עדין והדיוק בחציבתם ניכר.

בקברים אלה לא נמצאו שום כתובות. העדר הכתובות מקשה על תאריך הקברים. קלרמון-גאנו ואביגד מייחסים את שורת הקברים לזמנו של קבר בת פרעה וזאת, עקב הדמיון בחדרי הקבורה המעידים על שיטת חציבה וקבורה דומים. החדר שבמונולית דומה לחדרי קבורה אלה ברעיון שבתכנית, בסגנון הפרופיל ובאופן הקבורה. אין ספק, קובעים שני החוקרים, כי הם נבנו באותו סגנון. המונולית הוא הבולט שבהם משום ששורת הקברים היא תת-קרקעית בעוד שהיא מיבנה על קרקעי בולט.

בהמשך הכפר גוש מערות נוסף – מערות קבורה בבעלות הכנסיה הפרנציסקנית. אלה איחדו כמה מערות קבורה מתקופת בית ראשון ובנו בהן כנסיה מהתקופה הביזנטית.

כפר השילוח הינו דוגמה לעירוב של החיים עם המתים. בית-קברות של אצילי ממלכת יהודה הפך ברבות הימים למגורי בני דלת העם שהתגוררו בשולי העיר ובתנאים טופוגרפיים קשים. התרחבות ירושלים וגידולה במרוצת הדורות היו בעיקר מערבה ודרומה, כלפי הגבעות הגבוהות של הר ציון והר המוריה, ואילו צידה המזרחי המופנה מדברה נותר בלתי-מיושב.

"עיר המתים" נבלעה בכפר השילוח ואילו בית-הקברות על הר הזיתים ובמעלה נחל קדרון נתקדש במשך הדורות. בית-קברות זה הפך למסורת מקודשת בדת היהודית ואף נתקדש במסורות הנוצריות. מה המבדיל בין השניים? מדוע הפך הר הזיתים לבית הקברות המחודש של ירושלים ואילו קברי אצולת בית דוד בכפר השילוח נשכחו במהלך הדורות ונבלעו בין בתי כפר עוין ומוזנח? לכך אין לנו תשובה בינתים.

ביבליוגרפיה:
כותר: אין פה כסף וזהב
מחבר: יפה, אהרון
תאריך: דצמבר 1993 , גליון 112
שם כתב העת: עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כתב העת עת-מול יצא בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן עד לשנת 1998. החל משנת 1999 ההוצאה לאור הינה יד יצחק בן צבי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית