הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופה העותומנית [1516 - 1917]עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה-19עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה- 19
י"ל מאגנס


תקציר
על קשריו של חיים אמזלאג ומשפחתו עם משה מונטיפיורי. עם הידוק היחסים, ייצג חיים את האינטרסים של מונטיפיורי בארץ-ישראל.



חיים אמזלאג : סיר משה מונטיפיורי
מחברים: רות קרק; יוסף גלס


חיים, כמו אביו לפניו, טיפח קשרים מיוחדים עם משה מונטיפיורי. כאשר ביקר מונטיפיורי בארץ בשנת 1875 הקביל חיים את פניו בנמל יפו ואירח אותו בביתו בעת שהותו באיזור יפו. חיים גם נלווה אל מונטיפיורי בנסיעות שונות בסביבה.

ב-13 ביולי 1875 ערך מונטיפיורי, בלוויית פמלייתו וסגן-הקונסול של בריטניה, חיים אמזלאג, סיור נרחב בביארה שלו שבקירבת יפו, שנודעה בשם "פרדס מונטיפיורי". מונטיפיורי רכש את הפרדס בשנת 1855, בימי ביקורו הרביעי בארץ, במגמה לסייע לקהילה היהודית של יפו. מאז ביקר בביארה כל-אימת ששהה בארץ. בשנת 1866 מצא אותה הרוסה, ובשנים שלאחר-מכן הגדיל את השקעתו באדמה חקלאית זו. בקיץ 1868 שוכנו חמש משפחות על אדמת הביארה כדי להגן עליה ולתחזק אותה, אך המקום נשאר בלתי-מיושב עד אחרי מותו של מונטיפיורי. לדברי יעקב רימון הפקיד מונטיפיורי בשנת 1875 כספים בידי חיים לפיתוח הביארה ולהחזקתה עד אשר תפיק האדמה רווח כלשהו.68

אחרי שעזב מונטיפיורי את הארץ, ואפילו אחרי מותו בשנת 1885, הוסיפו חיים אמזלאג ובנו יוסף לגלות עניין בנכס זה. הביארה הושכרה לחברת "כל ישראל חברים" על-ידי יורשיו של מונטיפיורי. במסגרת תפקידו סייע חיים בשנת 1895 לנסים בכר, לחיים אהרן ואלירו, לסיראפיון ג' מורד וליוסף נייגו, נציגי חברת "הכשרת היישוב", לרכוש את הביארה. מכובדים אלה שיבחו את אמזלאג על "שלא חסך שום מאמץ כדי לבצע את התפקיד המסובך הזה".69

לפני שעזב את ארץ-ישראל בשנת 1875 כתב משה מונטיפיורי לחיים אמזלאג והודה לו ולמשפחתו על הכנסת-האורחים:
לפני שאני עוזב את ביתך מכניס-האורחים אינני יכול להימנע מהבעת תודותי הכנות על קבלת-הפנים הנאה שאתה וגב' אמזלאג הכנתם לי ולפמלייתי בבואנו לעיר זו. היה בטוח, שאני מעריך במלואה את תשומת-הלב הרבה שאתה ומשפחתך החביבה נתתם לנו כדי להפוך את שהותנו כאן לנוחה ככל האפשר, ואשמח תמיד לפגוש אותך ואת גב' אמזלאג או כל בן משפחה אחר כל-אימת שתשהו באנגליה. עם ברכות חמות לגב' אמזלאג, שממנה אני מבקש את הטובה לרכוש מזכרת קטנה תמורת [הסכום] הכלול בזה.70

אחרי שובו לאנגליה התכתב מונטיפיורי עם משפחת אמזלאג. במכתב מ-18 בדצמבר 1875 שוב הודה מונטיפיורי למשפחה. כן שלח לה עותק של ספרו Narrative of a Forty Days’ Sojourn in the Holy Land ותיבת-נגינה בשביל בתם.71

בשנים שלאחר-מכן ייצג חיים את האינטרסים של מונטיפיורי בארץ-ישראל. במכתב מ-22 בפברואר 1876 הודה לו מונטיפיורי על שמסר לו, כי משאבות לשאיבת מים מן הבורות הגיעו בשלום לירושלים. משאבות אלו היו בין הראשונות שיובאו לארץ-ישראל. מונטיפיורי ציין, כי אמזלאג לא צירף חשבון על ההוצאות שהיו קשורות במשלוח המשאבות.72

כחלק מקשריהם הנמשכים שלח חיים מדי פעם תפוזים למונטיפיורי. מחווה זו מצאה חן בעיני מונטיפיורי, שכתב לו את הדברים האלה:
עלי להודות לך על מכתבך החביב ועל התפוזים שהואלת לשלוח לי. הם מזכירים לי מאוד את הימים המאושרים שביליתי בארץ-הקודש והניעו רבים מקרב ידידי שחילקתי ביניהם חלק מן הפירות המצוינים להביע את השאיפה לבקר בארץ שבה יש לך הזכות לחיות בשלום ובנוחות.73

היחסים ביניהם התפתחו במידה כה רבה, עד שמשפחת אמזלאג חשה, שהיא יכולה לבקש את עזרתו של מונטיפיורי ברכישת פסנתר. דומה, כי בסופו של דבר נתן מונטיפיורי את הפסנתר כמתנה ממש לבוליסה הבת.74 במכתב ששלחה הודתה בוליסה למונטיפיורי על המתנה והשתמשה בו בכינוי-החיבה "סבא" למונטיפיורי. הפגנה זו של קירבה נגעה בעצב רגיש אצל מזכירו של מונטיפיורי, נ' ג'והנסון, ואולי אף בלבו של מונטיפיורי עצמו. למשה וליהודית מונטיפיורי לא היו ילדים, ונפוצו שמועות, כי למונטיפיורי היה ילד בלתי-חוקי. מובן, ששמועות אלו הוכחשו. הואיל וכך כתב מזכירו של מונטיפיורי את הדברים האלה לבוליסה:
סיר משה מונטיפיורי, אשר למרבה הצער אינו חש בטוב, הורה לי להודות לך על מכתבך, שבו את מודיעה לו על הגעתו בשלום של ה"פסנתר" שהואיל לתת לך. סיר משה שמח שהוא מוצא חן בעיניך ומשבחת את הכלי שנבחר בשבילך, אבל הוא מבקש ממני להסב את תשומת-לבך לכינוי "סבא" שבו כינית אותו. הואיל ולסיר משה אין כלל ילדים, הוא כמובן אינו יכול להיות סבך או סבו של אדם כלשהו בעולם. לפיכך הואילי-נא בעתיד לא לכנות אתו בשם "סבא".
עוד מבקש סיר משה להביע את התקווה, ששורות אלו ימצאו אותך, את הוריך היקרים ואת משפחתך בבריאות טובה.75

לפרקים נוספים במאמר:

חיים אמזלאג ביפו
חיים אמזלאג : בתפקיד של סגן-קונסול
תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית
חיים אמזלג : סיכום

הערות:
68 ראה: לווה, יומני מונטיפיורי, ב, עמ' 275; הלוי, "פרדס מונטיפיורי, עמ' 153-167; רמון, "שכונת מונטיפיורי" (ללא מספור העמודים): שלוש, פרשת חיי, עמ' 29-30.
69 מכתב באנגלית מיוסף סבג מונטיפיורי בראמסגייט, אנגליה, אל יוסף אמזלאג ביפו מ-23 במארס 1894 (אש"א); מכתב בצרפתית מנסים בכר, חיים אהרן ואלירו, סראפיון י' מראד ויוסף נייגר ביפו אל חיים אמזלאג ביפו מ-25 באפריל 1895 (ג"מ, 787 22/9J 1-123).
70 מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי ביפו אל חיים אמזלאג ביפו מ-21 ביולי 1875 (בסל"א כ"י 401613/6).
71 מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי בראמסגייט, אנגליה, אל חיים אמזלאג ביפו מ-18 בדצמבר 1875 (בסל"א כ"י 401613/7); מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי בלונדון אל חיים אמזלאג ביפו מ-27 בינואר 1876 (בסל"א כ"י, 401613/8).
72 מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי בלונדון אל חיים אמזלאג ביפו מ-22 בפברואר 1877, בתוך: גרייבסקי, מגנזי ירושלים, חוברת ח, ירושלים תר"ץ, עמ' 7.
73 מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי בראמסגייט, אנגליה, אל חיים אמזלאג ביפו מ-24 באפריל 1876, שם, עמ' 6-7.
74 "אני שמח למסור לך לוטה בזה תעודת-משלוח בקשר לפסנתר שביקשת ממני לרכוש בשבילך [מחוק: "בהתאם לבקשתך"] אני מבקש שתקבלי זאת כאות הוקרה להוריך היקרים ולך עצמך. אשמח לשמוע על הגעתו בשלום ליפו וכי את שבעת-רצון מבחירת הכלי, שנעשתה על-ידי פסנתרן בקי מאוד. בתקווה שהוריך היקרים, את עצמך ושאר המשפחה נהנים מבריאות [טובה]; מכתב באנגלית ממשה מונטיפיורי בראמסגייט, אנגליה אל בוליסה אמזלאג ביפו מ-9 בספטמבר 1878 (בסל"א כ"י, 401613/9).
75 מכתב באנגלית מאת נ' ג'ונסון בראמסגייט, אנגליה, אל בוליסה אמזלאג ביפו מ-24 באוקטובר 1878 (בסל"א כ"י, 401613/11).

ביבליוגרפיה:
כותר: חיים אמזלאג : סיר משה מונטיפיורי
שם  הספר: יזמים ספרדיים בארץ-ישראל : משפחת אמזלאג, 1816-1918
מחברים: קרק, רות ; גלס, יוסף
תאריך: 1993
בעלי זכויות : י"ל מאגנס
הוצאה לאור: י"ל מאגנס
הערות: 1. תירגם מאנגלית: ראובן אשל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית