עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > שירה עברית > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > הרעיון הלאומי היהודי > זרמים ציונייםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > כלכלה, חברה ותרבות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על חייו ופועלו של המשורר העברי יונתן רטוש (אוריאל שלח הלפרין) ועל תנועת "הכנענים".



יונתן רטוש
מחברת: דינה ציונית


יונתן רטוש הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח-הלפרין. משורר עברי יליד ורשה, נולד בשנת 1909 ונפטר בתל אביב בשנת 1981.

תולדות חיים

יונתן רטוש נולד בורשה אך כבר בילדותו נחשף לשפה העברית. אביו דיבר אתו עברית. עלה לארץ בשנת 1921 ולמד בגימנסיה "הרצליה" אשר בתל אביב. בשנת 1938 נסע לפריס ולמד בלשנות.

בתחילת דרכו היה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית והיה אף חבר מערכת בעיתון התנועה "הירדן". היה חבר מערכת עיתון "הארץ". מאוחר יותר ערך את עיתון תנועת האצ"ל, בשם "בחרב". בעיתון זה פרסם סדרת מאמרים העוסקים בנושא ארץ ישראל ותוכנית החלוקה של שנת 1937. רטוש קרא להקים מדינה יהודית.

בהמשך דרכו גיבש תפיסה רעיונית-פוליטית והקים את תנועת "העבריים הצעירים" שכונתה מאוחר יותר (על ידי אברהם שלונסקי) "הכנענים". בשנים 1948-1953 ערך וכתב בעיתון התנועה שנקרא "אלף".

יצירתו

שירתו של רטוש הייתה בעלת זיקה למיתוס הכנעני-המזרחי, שהוא לדעתו היה המיתוס העברי הקדום, שירה שמחייה אלמנטים פרימיטיביים. תנועת הכנענים הגיעה לשיאה בשנות ה- 40 המוקדמות של המאה העשרים. הקבוצה מנתה משכילים בתחומי רוח שונים, הבולטים בניהם היו: יונתן רטוש, בנימין תמוז, עמוס קינן ואהרון אמיר. הכנענים הרגישו צורך להתחבר למיתוסים קמאיים ולבטא בכך את רוח הפולחן בעבודת היצירה. הקבוצה הציבה מודל חדש של יהודי חדש, בשונה מהיהודי הגלותי מוכה האנטישמיות. יהודי שצומח מתוך נוף הארץ הקדומה. התנועה נצמדה למיתוסים ולסמלים קדומים של הטבע. מקור השם כנענים – ארץ כנען. הכנענים הרגישו שייכות לארץ כנען וראו את ההמשך הטבעי שלה בין עמי כנען הקדומים . חברי התנועה התנגדו ליהדות המסורתית , על ערכיה ומוסדותיה ועל דרך התנהלות ההסטוריה שלה העם המנותק מיסודותיו הכנעניים הקדומים. מבחינת הספרות העברית, הם ניסו ליצור רצף של זמן ומקום ליסודות התרבותיים של ארץ כנען.

רטוש עצמו הביע התנגדות ליהודי הגולה ושאף לחזור ליסודות בראשיתיים של כנען. שילב בשיריו רובדי לשון שונים החל מלשון המקרא ברוח הרעיון הכנעני בשילוב עם עברית מודרנית. הכניס בשיריו חידושי לשון רבים. בשירים שפורסמו לפני הספר "חופה שחורה" ניתן לראות יסודות טרום סימבוליסיטיים ויסודות לאומיים. השיר "לפי החרב" הוא שיר המנון לחרב:

"ברוך אתה לי פלד
סיף עז וטוב
כל אשר יום יילד
תעל לי בעוב".

ספרו החשוב "חופה שחורה" פותח בשיר "קורבן מנחה" , בשיר מילים מרובד לשון מקראי וכן, מילים שרטוש עצמו חידש/המציא לצורך העניין .

מתוך "קורבן מנחה"

"רחבת לי שדי, נדבת יאור וטין,
פיסת מדבר גנוב, מורשת סב ונין.
משחר עד ערבית הרויתי מענית
לפת קבר לטף, ללחם ניקודים"...

שירו הראשון של רטוש פורסם ב"מאזניים" בשנת 1929 ונקרא "כיבוש". כמו כן, שיריו פורסמו ב"טורים" וב"ירדן".

רטוש עסק גם בעבודות תרגום ובעריכה. מתרגומיו: "הדבר" לאלבר קמי, "משלי לה פונטן", "שמונים אלף מיל מתחת למים" לז'ול וורן.

ספרים ומאמרים

"לקבר ישמעאל", "כתב אל הנוער העברי", "אגרת אל לוחמי חירות ישראל", "מניצחון למפולת", "1967 - ומה הלאה?", "חופה שחורה", "שירי חרב", "יוחמד", "צלע", "שירי נערה", שירי פרט", "שירי ממש", "אהבת נשים". ספריו כונסו בשלושה כרכים.

ביבליוגרפיה:
כותר: יונתן רטוש
מחברת: ציונית, דינה
שם  הפרסום מקורי: נשות ואנשי ספרות ושירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית