עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה > שירה עברית > אישים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
על חייו ופועלו של המשורר העברי אברהם שלונסקי, שעסק גם בעריכה, בתרגום ובכתיבת פזמונים ויצירות לילדים.



אברהם שלונסקי
מחברת: דינה ציונית


אברהם שלונסקי הוא משורר עברי. נולד באוקראינה בשנת 1900 ונפטר בתל אביב בשנת 1973.

תולדות חיים

שלונסקי גדל בבית יהודי מסורתי ציוני. הוא הושפע מאביו, אשר היה ציוני-רוחני בנוסח "אחד העם", ומאמו אשר הייתה פעילה בצעירותה בתנועה הסוציאליסטית ברוסיה.

בשנת 1912, בהיותו בן 13 נשלח לארץ כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה" אשר בתל אביב. אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לחזור לרוסיה. ברוסיה השלים את לימודיו בגימנסיה היהודית בייקטרינוסלב. שלונסקי נדד ברוסיה ובפולין. עלה לארץ כחלוץ ועסק בעבודות בינוי וסלילה .הוא היה חבר ב"גדוד העבודה". התגורר בקיבוץ עין חרוד ובשנת 1922 עבר לתל אביב. בשנת 1924 יצא לפריס למטרת לימודים ושב לארץ כעבור שנה.

בארץ ערך את המדורים הספרותיים של העיתונים "דבר", "הארץ", "דפים לספרות", "השומר הצעיר", "משמר", "הדים" ושל הרבעון הספרותי "אורלוגין". החל משנת 1926 ועד 1933 ערך את השבועון הספרותי "כתובים". בשנת 1933 ייסד את השבועון הספרותי "טורים" שזוהה עם חבורת "יחדיו", קבוצה שמנתה יוצרים כמו נתן אלתרמן ולאה גולדברג. שלונסקי היה גם העורך הראשי של הוצאת הספרים "ספריית הפועלים". היה חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון עברית.

שירו הראשון "בדמי ייאוש" פורסם ב"שילוח". והשיר הראשון שנכתב בארץ פורסם ב"פועל הצעיר".

יצירתו

שלונסקי הוא אחד מגדולי המשוררים בארץ. נציג ראשון לשירה המודרניסטית. הוא הכניס לראשונה לשירה העברית אלמנטים מהשירה הסימבוליסטית. זוהי שירה שהושפעה מהמודרניזם הרוסי והאקספרסיוניזם הגרמני. ההשפעה ניכרה בתחומים רבים, החל מהסגנון, החרוז, הקצב המוסיקלי וכלה בפואטיקה ובתמות. שירתו היוותה מהפך לבני הדור הקודם של ביאליק ושאול טשרניחובסקי. שלונסקי אף תקף את נוסח שירה זו במאמר שנקרא: "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" שפורסם ב"כתובים", תרצ"א. שלונסקי ייצג דור חדש של יוצרים צעירים שפעלו בארץ, באותה תקופה. דור של יוצרים המודעים לשלב המודרני בחברה ובאומנות. הבולטים ביניהם היו: גרינברג, למדן והמאירי. קבוצה זו טענה שהחיים המודרניים מחייבים צורת ביטוי ולשון אסתטית חדשה, שתבטא את המציאות החדשה.

מתוך "סופה"
"כי אנפת כי זמות
מרחוק
נפרעו רעמות
לבלי חק…"

שירת שלונסקי העמידה במרכז את "האני" הדובר. הוא שילב ביצירתו פרטים ביוגרפים אמיתיים ובדויים. בשיריו ניתן למצוא שמות רבים של בני משפחתו, וכן וידויים והגדרות אישיות על אופיו. היסוד המודרניסטי נוסח שירת אירופה של אותה התקופה, מאופיין במטאפורה ובדימוי. שלונסקי הפליא לקשר בין השדות הסמנטיים השונים. למשל, הוא מדמה את החמה ל"כיכר לחם אש". הוא תיאר את העולם הישן המתמוטט והציג את האופציה שלו. שיריו מתייחסים לתקופת של מלחמות העולם, למאורעות בארץ ישראל, לבעיית היהודים בארץ ובעולם, לאנטישמיות ולפוגרומים, וכן לבעיית האדם המודרני בחברה מודרנית מתועשת, לחרדות ולבדידות. יחד עם זאת הוא כתב גם שירים הרווים בטבע ובנופי הארץ וחדורים ברוח הציונות.

מתוך "נדר"
"על דעת עיני שראו את השכול
ועמסו זעקות על לבי השחוח
על דעת רחמי שהורוני למחול
עד באו ימים שאיימו מלסלוח…"

שלונסקי עסק גם בעריכה, בתרגום, כתב פזמונים ויצירות לילדים.
זכה בפרס ישראל בשנת 1967. כמו כן, זכה בפרס ביאליק ובפרס טשניחובסקי על תרגומיו.
על שמו קרוי פרס שלונסקי לספרות.

ספרים

"דווי","לאבא אמא", "בגלגל", "באלה הימים", "אבני בוהו", "שירי המפולת והפיוס", "על מילאת", "אבני גויל", משירי הפרוזדור הארוך". כל שיריו קובצו בעשרה כרכים.
מסות: "ילקוט אשל".
ספרי ילדים: "עלילות מיקי מהו", "אני וטלי בארץ הלמה", "עוץ לי גוץ לי" - עיבד את המחזה שמוצג עד היום בתיאטראות.
תירגם יצירות של פושקין, צ'כוב, שייקספיר, גוגל ועוד. יחד עם לאה גולדברג קיבץ ותירגם את הספר "מבחר שירת רוסיה", אנתולוגיה סימובליסטית שהשפיעה רבות על השירה העברית המודרנית.

ביבליוגרפיה:
כותר: אברהם שלונסקי
מחברת: ציונית, דינה
שם  הפרסום מקורי: נשות ואנשי ספרות ושירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית