לפני זמן קצר התבשרנו, כי התוכניות להקמת פרוייקט המרינה באזור ראש הכרמל בחיפה, עוכבו למשך חצי שנה. מה עומד מאחורי התוכניות הגדולות? כיצד תשפיע בניית המרינה על הסביבה הימית באזור? האם נבדקו ביסודיות הנזקים האפשריים של פרוייקט כזה? מדוע מסתמכים על חוות-דעת של 'מומחים', שלא ממש מעורים בנושא? איך להבטיח קבלת תסקירים סביבתיים אמיתיים ולא תסקירים מכורים מראש? ד"ר אביגדור אבלסון, מהמכון לשמירת טבע באוניברסיטת תל אביב, חוקר ימי המעורה בנושא, משיב לשאלות אלו ולאחרות
ד"ר אבלסון, לטובת אלה שאינם בקיאים בפרטי התוכניות להקמת המרינה בחיפה, האם תוכל לציין את מיקומה המיועד?
המרינה אמורה להשתרע מהנקודה של ראש המפרץ, הנמצאת מול המכון לחקר ימים ואגמים בתל שיקמונה, עד בית הקזינו הישן, מתקופת המנדט הבריטי. מדובר במיתחם שאורכו כשני קילומטרים ורוחבו כ-600 מטרים, ומכל הידוע לי, זהו השטח הגדול ביותר שהוקצה לבניית מרינה במדינת ישראל עד כה. גודלה יהיה פי שלושה מזה של המרינה הקיימת בחוף הרצליה, הנחשבת למרינה גדולה. חשוב לציין כי, כמו במרינות אחרות בארץ, עיקר השטח אינו מיועד לשטחי עגינה, אלא לבנייה למגורים, עסקים ושעשועים.
מרינה ידועה כמקום משיכה. אנשים באים ומתענגים על גלי הים והספינות העוגנות, שנשקפים מחלונותיהם של מסעדות ובתי-קפה. מה רע בזה?
אין לי שום התנגדות עקרונית למרינות. השאלה איננה עד כמה המרינה נעימה, אלא מהו המיקום שנבחר להקמתה, מידת התועלת בפרוייקט, והנזקים שהוא עלול לגרום. אלה השאלות המהותיות ובהן צריך לדון בכובד-ראש. מבחינת התועלת, צריך לבחון לכמה מקומות נזדקק ב-30 השנים הבאות. להערכתי, כבר היום יש עודף במקומות עגינה.
מעבר לכך, גם אם חסרים מקומות עגינה באזור חיפה, נשאלת השאלה היכן עדיף להקים את המרינה? אם רוצים להקים אותה באזור ראש הכרמל, כמתוכנן, יש לבחון את ההיבטים השליליים של בנייה מסיבית כזאת. כפי שציינתי קודם, אין מדובר בהקמה של מעגנת סירות ויאכטות בלבד, אלא ב"מפלצת בטון" הבאה כעיסקת חבילה עם המרינה, ששטחי העגינה שמתוכננים בה אינם גדולים.
זו אולי ההזדמנות להבהיר: במדינת ישראל יש חוק שאוסר בנייה בקו החוף, עד ל-100 מטר מקו המים. הדרך לעקוף חוק זה היא על-ידי בנייה של מזח גדול שסוגר מרינה, ייבוש חלקות בתוך השטח הזה ובנייה עליהן. כך מתקבל הרושם, שבמקרים רבים, בניית מרינות נועדה לצורך בנייה באזור החוף. זו למעשה הנקודה העיקרית הדוחפת יזמים להקים מרינות.
מה בדיוק מפריע במיקום הנוכחי של המרינה המתוכננת?
מדובר במיתחם של מפגש רכס הכרמל עם הים, שזו אחת הסביבות הימיות המיוחדות בישראל. לצערי, האזור לא נסקר ולא נבדק באופן מקיף, אך מהמעט שידוע, יש באזור חברות בעלי חיים ייחודיים, כמו גם נופים תת-מימיים מגוונים ומרהיבים. מעבר לזה, המרינה אמורה להיבנות בסמיכות רבה לשמורת שיקמונה, שמדרום לה. חשוב לציין כי על אף שהאזור הוכרז כשמורת טבע, לצערנו אין עליו מידע מקיף. יש סבירות גדולה, כי למרינה תהיה השפעה שלילית על ראש הכרמל התת-ימי ועל השמורה.
בוא נניח כי אכן בניית המרינה היא צורך השעה בחיפה. היכן היית מייעץ להקים אותה?
אחד המקומות החלופיים הבאים בחשבון, הוא שפך הקישון. נכון שבשלב זה לא מדובר בנחל בו זורמים מים כתולים וצלולים, אבל כידוע, לא מכבר החל פרוייקט גדול של ניקוי הקישון ובכלל זה, הפסקת הזרמת השפכים והפסולת אליו. התקווה היא שתוך זמן לא רב ישתקם אזור הקישון, ויהיה אפשר להקים בו מרינה, שתהווה מוקד משיכה.
הזכרת את חברות האורגניזמים המיוחדים, המתקיימות בנקודת המפגש של רכס הכרמל עם הים. האם תוכל להרחיב במקצת?
מהמעט שאנו יודעים, מדובר בבית-גידול בעל רמת מורכבות גבוהה ביותר, המאפשרת קיום של מיגוון גבוה של בעלי-חיים. כמו כן, עמיתים שלנו (ד"ר בלה גליל וד"ר מנחם גורן) מצאו, כי לאזור מגיעים פרטים צעירים רבים של מיני דגים, שבוגריהם אינם חיים שם בדרך כלל.
כלומר, סביבה זו משמשת מעין מעון לשלבים הצעירים של דגים מסחריים. אם נחזור לרעיון הקישון, אין ספק שהפגיעה בחברות האורגניזמים שם תהיה בטלה בשישים, לעומת הפגיעה באלו שבאזור המרינה המיועד.
ציינת את הנזקים העלולים להיגרם גם לשמורת שיקמונה.
בהסתמך על הידע שצברתי בתחום המחקר האוקיינוגרפי-אקולוגי, אני מרשה לעצמי לומר, כי בניית המזח תגרום לשינויים מקומיים בכיווני הזרמים ובעוצמתם, בהתנהגות החלקיקים הנישאים על-ידי הזרמים, ולשינוי באופן תנועתם (למשל, מתנועה שלהם כתרחיף לתנועה על-פני המצע). שינויים אלה עלולים בהחלט להשפיע על יכולת תזונתם של בעלי-החיים באזור ולפגוע בשרידותם.
מלבד ההפרעות הצפויות לגיוס בעלי-חיים חדשים לשמורה ופגיעה בשרידותם של הקיימים, צפוי בעקבות בניית המרינה נזק סביבתי נוסף - זיהום המים במרינה ובסביבתה. עבודות מחקר שנעשו במחלקה לזואולוגיה, ובמכון לחקר שמירת הטבע שבאוניברסיטת תל-אביב, הראו שתוצרי-הלוואי של צבעי אנטי-פאולינג (בהם צובעים יאכטות למניעת היצמדות יצורים ימיים אליהן), פוגעים קשות בבעלי-החיים שסביבתם, מדובר בחומרים המשפיעים גם כשהם בריכוזים נמוכים ביותר. במרינה בהרצליה, למשל, נמדדו ריכוזים גבוהים יחסית של חומרים אלה, שהיו מעל ריכוזי הסף הפוגעים בבעלי-החיים. המחקרים הראו כי השפעתם השלילית של החומרים על בעלי-החיים הימיים, ניכרה גם בטווחים הגדולים מהמרחק שבין מרינת חיפה לשמורת שיקמונה.
אבל הביולוג הימי שנשכר על-ידי יזמי פרוייקט המרינה, בדק וקבע כי לא צפויה פגיעה משמעותית בחברות בעלי-החיים. הוא נשמע הרבה פחות אפוקליפטי ממך.
מבלי להתייחס לכישוריו המקצועיים של ביולוג זה או אחר, שנשכר על-ידי בעלי עניין, אני רוצה לומר באופן חד-משמעי: הבדיקה שנעשתה במרינה בחיפה, לא מסוגלת לספק תשובה מקצועית ואחראית לשאלה: האם תהיה השפעה סביבתית או לא? כל מסקנה גורפת המתבססת רק על המידע שנאסף עד כה, היא שרלטנות לשמה. אי-אפשר לקבוע דבר על סמך בסיס הנתונים הקיים כיום.
כדי לתת תשובה מוסמכת, מבוססת, אמינה והולמת לסוגייה זו, חייבים להרחיב את מסד הנתונים של האזור: ללמוד טוב יותר את מצאי המינים הקיים, את הדינמיקה של האוכלוסיות שלהם, את משטרי הזרימה ואת תנועת הסדימנטים (חלקיקי החול). מחקר רב-תחומי זה חייב להיעשות על-ידי צוות של ביולוגים ואקולוגים ימיים, אוקיינוגרפים, סדימנטולוגים וחוקרים מתחומים נוספים, שיאספו וינתחו את הנתונים הדרושים לקבלת החלטה כה חשובה והרת-גורל.
רק בדרך זו ניתן יהיה לספק תשובות ומסקנות אחראיות.
מדבריך נשמעת ביקורת על אופן קבלת ההחלטות לגבי הקמת המרינה בחיפה
סוגיית המרינה בחיפה הגיעה עד כדי גיחוך: ביולוג ימי, שכבר שנים רבות אינו עוסק במחקר אקולוגי פעיל בים, וסדימנטולוג, שתחומי התמחותו אינם כוללים אקולוגיה ימית, שימשו כמומחים לוועדה למימי החופים. על-סמך מסקנותיהם, החליטה הוועדה שלא צפוי נזק אקולוגי לשמורת שיקמונה, ולכן אישרה את הקמת המרינה. פרשת המרינה בחיפה חושפת את נקודות התורפה של השיטה הקיימת, לקביעת ההשפעות של פרוייקט פיתוח על הסביבה. על פיה, יזם המבקש להקים מיבנה כלשהו, או לבצע כל פעולה אחרת שעלולה לפגוע בסביבה, נדרש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה. לצורך כך הוא עצמו שוכר מבצע תסקיר, ועומד איתו בקשר בכל מהלך העבודה. כלומר, היזם הוא הממנה והמממן, והוא זה שמקבל לידיו את התסקיר המוגמר. בתנאים כאלה, מבצעי התסקירים "שבויים" בידי היזם, ומסקנותיהם חייבות להשביע את רצונו.
אתה חושף כאן מחדל חמור. מה ניתן לעשות כדי לשנות שיטה פסולה זו?
פשוט, לשנות או לתקן את החוק ולקבוע, שהמשרד לאיכות הסביבה הוא זה שיחליט מי יבצע את התסקיר, יקבל את המימצאים וישפוט אותם בכלים מקצועיים ואובייקטיביים. רק כך אפשר יהיה למנוע את המצב האבסורדי של ניגוד אינטרסים, הקיים כיום.
באופן אירוני, אנחנו מנהלים את הראיון הזה במרינה בהרצליה ונהנים מהמראות והנופים. מדוע לשלול את ההנאה הזו מתושבי חיפה?
אני לא רואה בישיבה שלנו כאן אירוניה, ואין כאן פרדוקס. אם כבר הזכרת את מרינת הרצליה, אני רוצה להתייחס לדוגמה זו. קודם שהוקמה, הוגשה חוות-דעת המושתתת על מודל שחזה, כי לא תהיינה השפעות משמעותיות לאזור שמשתרע מצפון למרינה. אך המודל לא הצליח לחזות כראוי את הנזקים שייגרמו לקטעי החוף שמצפון למרינה. אם בוחנים צילומי אוויר של רצועת החוף מצפון לשוברי הגלים האלו, אפשר לראות כי הבליה שחלה בחופים אלה חמורה בהרבה מהתחזית. השאלה המתבקשת היא: האם האנשים הרבים שנהנים מהחופים שמצפון למרינה (חוף סידני עלי, למשל) והאנשים החיים לאורך החוף, אמורים לשלם את מחיר היעלמות החוף והפגיעה במצוקי הכורכר? לדעתי, המחיר הוא יקר מדי.
כחבר במכון לשמירת טבע, מה אתה עושה בנידון והאם הבאת את התרחיש הקשה לידיעת הגורמים המוסמכים?
בעבר העברתי חוות-דעת כתובה למשרד לאיכות הסביבה וגם לאירגונים הירוקים הפועלים בנושא, ובמפורש התרעתי על הבעיה. כמו כן, התרעתי על הבעייתיות הקשורה במסקנותיו של המומחה למישקעי חול, כיוון שאינו בקיא בתחום האקולוגי. לכן הדגשתי את הצורך בגיוס קבוצת מומחים רב-תחומית לבדיקת הנושא.
חייבים להבין כי מה שמבדיל את המרינה המתוכננת בחיפה מכל המרינות שנבנו עד היום, זה מיקומה המיוחד.
מה, להערכתך, יקרה בפסק-הזמן שהושג? האם ייערכו מחקרים מקיפים, או אולי יניחו לזמן לחלוף מבלי שייעשה דבר?
אני מקווה שבמהלך החודשים הקרובים יוחל במחקר מקיף של הסביבה הימית באזור, או לפחות יוחלט שיש צורך במחקר שכזה. מחקר כזה אמור לכלול מדידות ודיגומים אינטנסיביים, ניתוח יסודי שלהם והכנסתם למודלים מתאימים, שיבחנו את מידת ההשפעה של בניית המרינה על הסביבה הימית. אני גם מקווה שמקבלי ההחלטות ישקלו שוב אם יש בכלל הצדקה לבניית מרינה כזו.
בהנחה שמחקר כזה אכן יתבצע ומימצאיו יצביעו על כך, שההשפעה על הסביבה בעקבות בניית המרינה תהיה מזערית - האם תשנה את דעתך?
בכל מקרה, אני אישית לא אהיה מאושר מבניית המרינה באתר המיוחד הזה. גם אם יימצא שלא תהיה השפעה דרסטית על השמורה בשיקמונה, ברור לי, ועל כך אין עוררין, שלרכס הכרמל התת-מימי ייגרם נזק רב. עצם ייבוש החוף והנחת המרינה באזור יגרמו לוויתור על קטע חוף ייחודי, ולדעתי זוהי פגיעה בערכי טבע חשובים.
אתה מזכיר את רכס ראש הכרמל התת-מימי ואת השמורה המיוחדת. מי בכלל מבקר במקומות האלה, והאם הציבור מודע לייחודם?
בהחלט אין מודעות מספקת, אך זו איננה סיבה לפגוע באתר. אף אחד לא נתן בידינו את הזכות להרוס אתרים, שעשויים להתגלות על-ידי הדורות הבאים. יש לא מעט אנשים המגיעים לשחות ולצלול באתר הזה, ולדעתי, צפוי לו עתיד.
