באזור הגליל חיו נמרים מהזן האנטולי, שתפוצתו בין טורקיה לגליל. נמרים גדולים אלה מגיעים למשקל 80 ק"ג. הפרט האחרון שנצפה בגליל, היה זכר זקן (בערך בין 18-14 שנה), שנתגלה ונהרג על-ידי רועים מקומיים.

תת-המין נמר ערבי, שתפוצתו מחצי האי ערב עד מדבר יהודה, קטן יותר. משקלן של הנקבות מגיע ל-24 ק"ג ושל הזכרים ל-34 ק"ג. הם חיו בנגב ובערבה עד עין גדי. בנגב נצפו כעשרה נמרים, אך רובם בסכנת הכחדה בגלל מחסור במזון.

בשמורות עין גדי מצאו נמרים אלה מים בשפע, ו'חגגו' על בשרם של שפני הסלע, הדרבנים והיעלים הקטנים. אך גם מאוכלוסייה זו נותר זכר זקן אחד בלבד.

מעניין לציין כי גם ברדלסים (צ'יטה) שוטטו בערבות הנגב. הברדלס האחרון נצפה על-ידי שני נהגי משאית ב-1958. החתול הענקי דהר לפני המשאית, במהירות של 80 קמ"ש. מאז לא נראו עוד ברדלסים בתחומי ישראל. גם בירדן נעלמו עקבותיהם.



* המאמר מבוסס על מאמרו של פרופ' מנדלסון ועל דו"ח המשרד לאיכות הסביבה שהוזמן ע"י האו"ם, וסוכם ע"י שושנה גבאי. המאמר והסיכום פורסמו בעיתון Israel Environment Bulletin כרך 20, בהוצאת המשרד לאיכות הסביבה