חלוץ, מייסד ארגון השומר.
ישראל שוחט נולד בילרוסיה למשפחה בעלת אדמות, הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וכשגדל נסע לוורשה ללמוד מסחר. לאחר מכן הוריו רצו שילמד אגרונומיה בגרמניה אך שוחט שהיה חבר ב"פועלי ציון" החליט לעלות לארץ ישראל. הוא הגיע לארץ ב-1904 ועבד כחקלאי בפרדסי פתח תיקווה וביקבי ראשון לציון. עקב בריאותו הרופפת הוא נאלץ לוותר על עבודת הכפיים ולהחליפה בעבודה משרדית.
ב-1908 הוא נשא לאישה את מניה וילושביץ שהייתה צעירה ממנו בשש שנים והחזיקה בדעות הדומות לשלו לגבי ההתיישבות והישוב.

עוד מהזמן שהוא הגיע לארץ שוחט טען שיש לנקוט בהגנה יהודית על המתיישבים. באותה תקופה נהגו המתיישבים לתת את השמירה לערבים אך הוא טען שעליהם לסמוך על אחיהם היהודים ולא על השומרים הערבים. ב-1906 שוחט ארגן את קבוצת השומרים היהודים הראשונה בזכרון יעקב ובשנה בחולפת הוא ייסד את ארגון "בר-גיורא" חבורה סודית שסיפקה הגנה יהודית למתיישבים, בהתחלה ביישובי והגליל ואחר כך בכל רחבי היישוב. מתוך חבורה זאת קם ארגון השומא ושוחט נבחר למנהיג הארגון עד לפירוקו ב-1920 .

בנוסף על רעיונותיו בנושא ההגנה היהודית שוחט היה תומך נלהב של רעיון העבודה היהודית. הוא הושפע רבות מין התורה הקומוניסטית של רוסיה ושאף להקים ארגון עבודה שידגול בחיי שיתוף ומשמעת, אך לא הייתה מספיק תמיכה ברעיונו זה וחזונו לא התגשם.

ב-1912 שוחט היחד עם דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי נסע לקונסטנטינופול על מנת ללמוד משפטים. הוא שב לארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא הציע שתוקם בריגדה יהודית בשביל לעזור לתורכים להגן על הארץ. השלטונות התורכיים חשדו בכוונותיו והגלו אותו לתורכיה. הוא שהה בחו"ל לכל אורך המלחמה וכשנגמרה הוא נסע לועידה של "פועלי ציון" בשטוקהולם ולאחר מכן שב לארץ ישראל.

לאחר המלחמה שוחט היה פעיל בכמה ארגוני עבודה, "הסתדרות העובדים" "גדודי העבודה" "ההגנה" ובמפלגת "אחדות העבודה". כמו כן הוא עדיין היה מנהיג ארגון השומר אך ארגונו נדחק והתבקש להיטמע בתוך ארגון ההגנה. עקב מריבות בינו לבין הנהגת ההגנה על מבנה הארגון הוא פרש מתפקידו זה. הוא ניסה לייסד ארגוני הגנה אחרים אך לא זכה לקבל תמיכה. הוא היה משוכנע שהבריטים הם האויב העיקרי של היהודים ונסע ב-1925 לרוסיה על מנת לגייס תמיכה רוסית נגד הבריטים ולייסד קשרים בין קבוצת ההגנה שהוא הקים לבין שירות הביטחון הסובייטי. פרויקט זה נכשל.

ראשי הישוב שנבהלו ממעשיו של שוחט עשו לו משפט חברים והסירו אותו מכל תפקיד בעל סמכות שהיה לו בארגוני הישוב.

לאחר הדברים הנ"ל הוא עבד כעורך-דין ומאוחר יותר אף הגן על אסירי ההגנה בתקופת המנדט של הבריטים. הוא מת ב-1961 ונטמן בחלקת השומרים בכפר-גלעדי.


על אנשי מעש נוספים:
ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב) (1880-1944)
לאון (יהודה לייב) פינסקר : חלוץ ציוני (1821-1891)
אחד העם (1856-1927)
חיים לסקוב (1919-1983)
יוסף ויתקין (1876-1912)
שולמית אלוני (1928-)
אלכסנדר זייד (1886-1938)
יצחק טבנקין (1887-1971)
יגאל ידין (1917-1984)
ישראל שוחט (1886-1961)
מקס נורדאו (1849-1923)