עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראלעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > אישים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי


תקציר
האם קיימה מדינת ישראל את צוואת הרצל במלואה? ומה עלה בגורלם של ילדי הרצל? על סופם הטרגי של ילדי הרצל ומימוש הצוואה - לאחר יותר ממאה שנה.



צוואתו של בנימין זאב הרצל - וקבורת ילדיו
מחברת: מתיה קם


מימוש צוואתו של בנימין זאב הרצל - וקבורת ילדיו

כזכור, ביקש הרצל בצוואתו, שכאשר יזכה העם היהודי למדינה - הוא יעלה ארצה את ארונו יחד עם ארונו של אביו (שנפטר לפניו) וארונותיהם של בני משפחתו הקרובים ביותר - אמו וילדיו.

אך מדינת ישראל קיימה את צוואתו של הרצל רק בחלקה: ארונות הוריו אכן הועלו יחד עם ארונו של הרצל בחודש אב תש"ט - 1949, אך לא ארונותיהם של שני ילדיו, הַאנְס ופאולינה. אלו נותרו בבית העלמין היהודי בעיר בורדו שבצרפת.

בשנת תשט"ז - 1956, שבע שנים לאחר העלאת ארונו של הרצל (וארונות הוריו), החליטה מדינת ישראל לחקוק על קברם של הַאנְס ופאולינה בבית העלמין היהודי שבצרפת את הכתובת: "כאן קבורים הַאנְס ופאולינה, בנו ובתו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת ישראל".

סופם הטרגי של ילדי הרצל

כאמור, חיי הנישואין והמשפחה של הרצל היו אומללים ורצופי משברים. ילדיו, שבתוך שלוש שנים איבדו את שני הוריהם, סבלו מבדידות, מבריאות רעועה ומבעיות נפשיות. פאולינה מתה בעיר ב ורדו שבצרפת בגיל ארבעים מנטילת יתר של משככי כאבים. אחיה הַאנְס, שהיה סטודנט מבריק, נחשב לצעיר מבטיח ולממשיכו של אביו - עד שהחליט להמיר את דתו לנצרות ולהסתפח לזרמים נוצריים שונים. בסופו של דבר הוא חזר ליהדות. כאשר נודע לו על מות פאולינה, הוא הגיע לבורדו, ובסערת נפש על מות אחותו הוא התאבד בירייה, והשאיר מכתב ובו בקשה להיקבר יחד עם אחותו. בתו הצעירה של הרצל, טרודה, לקתה בנפשה בגיל צעיר ומתה בגיטו טרזינשטט.

מנהיגי התנועה הציונית וממשלת ישראל הראשונה ביקשו שלא לחשוף ברבים את קורותיהם האומללים ואת סופם הטרגי של הַאנְס ופאולינה הרצל. זאת ועוד: מאחר שהתנצרותו של הבן התפרסמה בכל העולם, טענו רבים שהבאתו לקבורה לצד אביו תהיה בבחינת חילול כבודו של הרצל.

הוועדה המליצה - אך ההחלטה התמהמהה

שתי החלקות ליד קברו של הרצל עמדו ריקות מאז שנת תש"ט - 1949, אך הדברים לא היו ידועים בציבור ולא עוררו עניין עד לשנת תשס"א - 2001: בחודש ניסן תשס"א התפרסמה בעיתון "הארץ" כתבה תחת הכותרת "אם תרצו - אין זו צוואה". הכתבה חשפה את מחקרו של ההיסטוריון ד"ר אריאל פלדשטיין, שהיה מבוסס על ההתכתבות הסודית בין גורמים רשמיים בארץ ובחו"ל בעניין העלאת ארונותיהם של הַאנְס ופאולינה הרצל. הכתבה עוררה תגובות רבות בתקשורת ובציבור והביאה להקמת ועדה. הוועדה החליטה להמליץ על העלאת ארונותיהם של ילדי הרצל לקבורה בישראל. המלצת הוועדה, בצירוף בקשתו של יו"ר הסוכנות, הועברה לטיפולה של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

עברו יותר ממאה שנה - והצוואה מומשה

חמש שנים אחרי פרסום המלצות הוועדה, ויותר מ- 100 שנה אחרי מותו של הרצל, הגיעה צוואתו לכלל מימוש. שרידי עצמותיהם של פאולינה והַאנְס הוצאו מקברם בעיר בורדו, הועלו לישראל והובאו למנוחת עולמים לצד קברו של אביהם בהר הרצל, בטקס ממלכתי שהתקיים ביום כח באלול תשס"ו - 20 בספטמבר 2006. וכך, באיחור רב, מילאה מדינת ישראל את בקשתו של הרצל כי כל בני משפחתו ייקברו יחד אתו בישראל.

ביבליוגרפיה:
כותר: צוואתו של בנימין זאב הרצל - וקבורת ילדיו
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית