העיון בפרטי הכתוב הבהיר לנו את מיבנה הנבואה:
[א] פסוקים א–ה: החוטר מגזע ישי – מוצאו, תכונותיו ופעילותו;
[ב] פסוקים ו-ט: השפעת החוטר על ארצו;
[ג]פסוק י: השפעת החוטר על הגויים.
וכאן עלינו להתייחס לשאלה אשר פרשנים ראשונים ואחרונים עוסקים בה:
מי הוא החוטר מגזע ישי, ובהתאם לכך – מהו הזמן שאליו מתכוונת הנבואה?
אצל פרשנינו ניתן להבחין בין שתי תשובות:
(א) האומרים שהכוונה למלך המשיח;
(ב) האומרים שהכוונה למלך חזקיה.
מבין הפרשנים הלא-יהודים יש הרואים בנבואה רמזים למשיח הנוצרים.
טענתם העיקרית של הסוברים, כי החוטר הוא המשיח: בשום תקופה היסטורית לא נתגשמו הייעודים המובטחים בנבואתנו. מכאן שלא נתכוון הנביא אלא לימות המשיח. הסבורים, כי החוטר הוא חזקיה, מתחשבים בתקופתו ההיסטורית של ישעיה ובמקום נבואתנו אחרי פרק י. סוף פרק י תיאר את מפלתו של מלך אשור הוא סנחריב, לפני שערי ירושלם; כנגד זה מתאר ראש פרק יא את שיגשוגו של מלך יהודה, הוא חזקיה.
שד"ל, המחזיק בדעה, כי כוונת הנבואה לחזקיה, מקבל את טענת הצד שכנגד, בהביעו את השאלה: "ואם ישאל אדם – והיכן נתקיימו בחזקיה כל הייעודים הנזכרים בנבואה הזאת? "והוא משיב על הטענה בשלוש תשובות:
האחת כי קצת מדברי הנבואות הם דרך משל ודרך הפלגת השיר, ואם יילקחו כפשוטם, לא יתקיימו לעולם, כגון "וגר זאב עם כבש" וכל אותו ענין לא נאמר אלא למשל, כי אחרון הוא אומר: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה'", ומי יאמר שהכוונה, כי חיות השדה תהיינה יודעות את ה'? אבל הכוונה בלא ספק על בני אדם. אם כן 'וגר זאב עם כבש' לא נאמר אלא למשל על בני אדם, וגם זה בארץ יהודה בלבד ותחת ממשלת חזקיה, כי לא אמר 'לא ירעו ולא ישחיתו' סתם, אלא 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי'.
והשנית כי קצת מן הייעודים אפשר שנתקיימו אף-על-פי שלא נזכר הדבר בספר הקורות, אם מפני שכן הוא דרך כל ספרי הקורות להאריך בקורות הרעות ולקצת בספור ימי השלום והשקט.
בשתי תשובותיו אלה מבקש שד"ל לראות, כי אין כל ניגוד בין המציאות ההיסטורית בתקופת ממשלתו של המלך חזקיה לבין הייעודים המובטחים בנבואה שבישעיה יא המתייחסת לתקופת אותו המלך. אף שתי תשובות אלה מושתתות אפוא על הנחת היסוד של בעלי הדעה הראשונה: נבואה אינה נבואה אם אינה מתגשמת במציאות.
ברם, הנחה זאת מוטעית מעיקרה. התגשמותה של נבואה איננה קנה-מידה לאמיתותה. הדוגמה הקלאסית לכך במקרא היה הנבואה שבספר יונה: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת". מאמר נבואי קצר זה נושא אופי של גזירה אשר אין להמירה. ואף-על-פי-כן לא נתקיימה הגזירה הנבואית. גדולה מזו. כל כוונת אותה הנבואה היתה שתוכנה יבוטל, שהגזירה האלוהית לא תתקיים. והלוא זו מטרת כל נבואת-תוכחה. אבל גם נבואת-נחמה אינה חייבת להתקיים: "ורגע אדבר על-גוי ועל-ממלכה לבנות ולנטוע. ועשה הרע בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על-הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו" (ירמיה יח,ט-י).
ונראה ששד"ל הרגיש בדבר, אשר על כן תשובתו השלישית על השאלה הנ"ל היא:
והשלישית כי קצת מן הייעודים אפשר גם כן שלא נתקיימו, וכמו שפרשתי על "להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד-עולם" (ט, ו), כי הנביא בשר הטובות שהיו ראויות לבוא על ישראל בעבור צדקת המלך אשר ימלך עליהם; ובכל זאת אפשר שלא היה העם הגון וראוי לקבל כל הטובות ההנה, וכמו שכתב בעל העיקרים (מאמר ד פרק מב); וכן רבותינו ז"ל מסכימים שהנבואות נאמרו על חזקיה אלא שלא נתקיימו בו. אמרו: בקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח וכו' (סנהדין צד ע"א).
לפי המקור הנ"ל בסנהדרין ניתן להניח, כי גם בין חכמינו רווחה התפיסה, שלכתחילה נתכווין ישעיה לחזקיה, אלא – 'אמרה מידת הדין' וכו', ועיין שם.
על יסוד הכתוב בנבואה שבפרק יא אין כל אפשרות להשיב על השאלה: למי התכוון הנביא בדבריו על החוטר? אין הנבואה המפרשת בשמו של חזקיה או בשמו של מלך אחר, וכן אין היא מזכירה ביטויים כגון "משיח" או "אחרית הימים" וכיו"ב. ואף אילו הזכירה אחד משני הביטויים האחרונים, לא היה באיזכור זה כל עדות לדעה, כי הנבואה מתכוונת לימות המשיח, שהרי הביטויים "משיח" ו"אחרית הימים" אינם משמשים במקרא באותה המשמעות האסכטולוגית, שאנו מייחסים להם כיום. ייתכן מאד שהנבואה צופה למצב, שיתגשם בעתיד הקרוב אל ימי המנבאה, ואולם, גם ייתכן שהיא צופה למצב, שלא יתגשם אלא בעתיד רחוק מימי המנבאה. וכלום אין מקום להנחה שהנביא עצמו לא התכוון אל אדם ידוע ואל תקופה ידועה? מכל מקום לא קבע כלמועד לייעודים שהבטיחם, אף לא ברמיזה; ולכן גם אין לו לפרשן לכבול את ייעודיו למועד קבוע. דווקא משום שאין הנבואה נושאת את בשורתה אל דור מן הדורות, היא נושאת בחובה בשורה לדורי דורות.
לשאר חלקי המאמר:
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק א'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ב'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ג'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ד'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ה'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ו'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ז'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ח'
ויצא חוטר מגזע ישי : חלק ט'
