התורה השומרונית, או הנוסח השומרוני של התורה, הוא החומש בלבד, והוא מקובל על בני העדה השומרונית.
שאר ספרי המקרא לא התקדשו אצל השומרונים.
התורה השומרונית כתובה בכתב עברי שהוא קדום מהכתב האשורי המרובע של המסורה, המקובל אצל היהודים.
כתב היד שבידינו הוא העתק מ"המגילה הקדושה אשר בשכם", שאין מראים אותה לזרים שאינם מבני העדה השומרונית. כתב יד זה מכונה בשם "ספר אבישוע", כי לפי המסורת השומרונית כתב אותו אבישוע בן פנחס בן אהרן הכהן, בפתח אוהל מועד, בהר גריזים, לפני כניסת בני ישראל לארץ ישראל.
יש כ- 7000 הבדלים בין הנוסח השומרוני לנוסח המסורה: שינויים לשוניים, שינויים שנועדו לגשר בין סתירות בכתובים וליצור ביניהם התאמה, ושינויים רעיוניים, שהחשוב בהם קשור ביסוד אמונתם של השומרונים, שלא ירושלים אלא שכם, ובמיוחד הר גריזים, הוא המקום בו בחר האל לשכן שמו שם. ועל כן הדיבר העשירי בעשרת הדיברות שבתורה השומרונית, הוא הצו לבנות מזבח על הר גריזים. כלומר, לדעת השומרונים כבר ממתן תורה שבהר סיני נבחר הר גריזים כמקום המקדש.
