בחירה חופשית היא ההשקפה שהאדם עצמו קובע לו מרצונו החופשי ולפי בחירתו, בלי התערבות כוח עליון, את דרכיו ומעשיו בחיים.
הבחירה החופשית מבוססת על ההנחה שהאדם הוא יצור אחראי, היכול לציית או להמרות את פי האל. מעשי האדם הנובעים מרצונו - הם שלו, ולכן הוא חייב לתת עליהם את הדין: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה – ובחרת בחיים…" (דברים ל 19).
עיקרון הבחירה החופשית נחשב לעיקרון מרכזי ביהדות, והוא גם מרכזי ברעיון התשובה, ובהטפה החינוכית של נביאי ישראל: האדם בוחר כרצונו לעשות הרע או הטוב, הוא יכול לחזור בו ממעשיו הרעים, להשתחרר מעברו, ממנהגיו ומהרגליו, ולהשתנות לגמרי – האדם אחראי על מעשיו.
חז"ל אישרו את מושג הרצון החופשי שבמקרא: "הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לג, ע"ב) וכן: "הכל צפוי, והרשות [לאדם לפעול לפי רצונו] נתונה" (משנה, פרקי אבות פרק ג, משנה טו).
הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך…, ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו – כפי מעשיו: אם טוב ואם רע!" (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה).
בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה שגורל האדם קבוע מראש (התפיסה הדטרמיניסטית), הרואה את האדם כמי שנשלט על ידי כוח עליון חיצוני, אשר קובע את התנהגותו וגוזר את גורלו של האדם. רעיון גזירת הגורל, או האמונה במקריות רווחו במקביל באמונה היהודית.
הוגי דעות מודרניים טוענים כי מכל היצורים שבעולם רק לאדם יש חופש בחירה מוחלט, וזהו הביטוי לכך שהאדם נברא "בצלם אלוהים" (בראשית א 26).
