עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל] > טלסקופים ומצפי כוכבים
ראש גדול


תקציר
מידע קצר על האסטרונומיה ביהדות ועל הקמת אתר טלסקופ על שפת מכתש רמון.



מביטים רחוק ורואים כוכבים : מרכז אסטרונומי במצפה רמון
מחבר: פרופ' איליה ליבוביץ'



 

'פנסים' בשמים


ילדים נוטים לזכור בבגרותם את שירי הערש ששמעו בילדותם. ילדי ישראל גדלו על "שמש באה והלכה. . ." ועל "מלאכים כבר מדליקים בשמים פנסים. . ." הרבה ידע אסטרונומי אין בכך. גם התנ"ך אינו משופע בו. פרט אולי לסיפור בראשית על בריאת השמש והירח ביום הרביעי. אולם, למסורת היהודית יש דווקא עניין רב באסטרונומיה. הוא מופיע במיוחד בסוף תקופת בית שני ובמאות השנים הראשונות לאחר מכן. הסיבה העיקרית לכך היא גיבוש הלוח, באותה תקופה, העברי המקובל בידינו עד היום. יחודו הוא בהיותו לוח שמשי וירחי גם יחד. השנה ומועדיה נקבעים על פי תנועת כדור הארץ סביב השמש ואילו החודש נקבע על פי מופעי הלבנה. תצפיות אסטרונומיות היו לפיכך בסיס חשוב בקביעת הזמנים של כל ההוויה היהודית.



 

יהודים באסטרונומיה


במחצית השנייה של ימי הביניים, בין המאות האחת עשרה והשש עשרה, הייתה התעניינות גדולה במיוחד של יהודים באסטרונומיה. כמה מגדולי האסטרונומים של אותה תקופה היו יהודים, כגון, אבן עזרא, ר לוי בן גרשום (רלב"ג) ואברהם זכות. גם רבים מגדולי היהדות באותם דורות עסקו בכך, כגון הרמב"ם.
בתקופת הרנסאנס וההשכלה חלה נסיגה מסוימת בהתעניינות היהודים באסטרונומיה, ואולם במאה העשרים שוב ניתן למצוא יהודים בצמרת האסטרונומיה בעולם, בעיקר בתחום המחקר התיאורטי.
ביוזמת הפיסיקאי פרופ’ יובל נאמן, הוחלט בשנת 1968 לשלב את ישראל באסטרונומיה התצפיתית. אוניברסיטת תל אביב נטלה על עצמה לבנות מצפה כוכבים מודרני בישראל, שהקמתו נסתייעה גם ע"י מענק מחקר מטעם המצפה האסטרופיסיקלי של מוסד הסמיתסוניאן של ארה"ב.
מקום הקמת אתר הטלסקופ נקבע על כיפתו של הר בנגב על שפת מכתש רמון בגובה 850 מטר מעל פני הים. באזור זה השמים נקיים יחסית: העננות נמוכה במרבית לילות השנה והוא מרוחק מספיק מאתרים "מזהמי אור". "זיהום אור" הוא ביטוי של אסטרונומים המציין תאורת לילה רבה מעשה ידי אדם, כמו תאורת ערים גדולות, מתקני תעשייה או שדות תעופה. אור מלאכותי כזה מאיר גם את השמים ומקשה על התצפית בכוכבים ובגלקסיות.



מצפה הכוכבים ע"ש וייז ליד מצפה רמון. באדיבות אוניברסיטת תל אביב.


 

אוספים את אור הכוכבים


המכשיר העיקרי של מצפה וייז הוא טלסקופ "מחזיר", כלומר, טלסקופ שאיסוף האור בו נעשה באמצעות מראה. קוטר המראה הוא מטר אחד. בעת חנוכת המצפה, בשנת 1971, הוא נחשב כטלסקופ בינוני בגודלו בעולם. כיום, טלסקופים בעלי מפתח של מטר אחד, ואפילו של 2 מטרים, נחשבים קטנים. ברחבי העולם פזורים עתה עשרות טלסקופים בעלי מראות בקוטר של 3 מטר ומעלה, ביניהם לא מעטים שכושר איסוף האור שלהם מקביל לזה של מראה בעלת קוטר של 8, 10 ואפילו של 16 מטר.



כוכבים בשמים. תמונה באדיבות נאס"א.


 

עיניים מטיילות בחלל


למרות ממדיו הצנועים של הטלסקופ שלנו הוא מנוצל ברציפות וביעילות זה כשלושים שנה. במצפה מתנהל מחקר אסטרונומי אינטנסיבי על ידי חוקרים וסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. מעבר לכך, הוא מארח לעיתים עשרות רבות של אסטרונומים מכל רחבי העולם. תוצאות המחקר האסטרונומי הנערך בו, מתפרסמות בביטאונים המדעיים היוקרתיים ביותר בעולם.
מצפה הכוכבים מושך גם אסטרונומים חובבים מהארץ אשר נוהרים אליו בעיקר בלילות בעלי עניין אסטרונומי מיוחד, כגון, הופעת שביט בהיר בשמים, "גשם" של מטאורים ועוד. אלה באים לאתר לביצוע תצפיות בטלסקופים אישיים משלהם.
מתקן המצפה הוא קודש לעבודת המחקר המתבצעת בו ולכן הוא סגור למבקרים בלילה. אולם בשעות היום, כשהאסטרונומים ישנים, המצפה פתוח לביקורים של הקהל הרחב. עד כה ביקרו בו עשרות אלפי מבקרים בני כל הגילים. ביקורים כאלה יכולים להיעשות בתיאום עם הנהלת מצפה הכוכבים באוניברסיטת תל אביב.

ביבליוגרפיה:
כותר: מביטים רחוק ורואים כוכבים : מרכז אסטרונומי במצפה רמון
מחבר: ליבוביץ', איליה (פרופ')
תאריך: נובמבר 2000 , גליון 9
שם כתב העת: ראש גדול
הוצאה לאור: ראש גדול : עמותה לקידום הידע והחינוך המדעי
הערות: 1. ירחון מדע לצעירים.
2. העמותה למצוינות בחינוך.
הערות לפריט זה: 1. פרופ' איליה ליבוביץ', ביה''ס לפיסיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב
2. ירחון מדע לצעירים
3. תוכנית קרב למעורבות בחינוך
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית