עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת האימפריה הרומית > ממלכת הורדוסעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה וארכיאולוגיהעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > מישור החוף > השרוןעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שמורות טבע וגנים לאומייםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת האימפריה הרומית > ממלכת הורדוס
עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל


תקציר
מידע על ארמון הורדוס בקיסריה - תיאורו וייחודו.



ארמון על הים
מחבר: אהוד נצר


ארמון הורדוס בקיסריה שכן על שונית סלע ונבנה כמעט כאי בים. גלי הים סחפו חלק גדול מן הבניין, אך די בשרידים המעטים כדי להעיד על פארו ועל ייחודו.

התאטרון הרומי של קיסריה, מעשה ידיו של הורדוס, מוכר לכולם. מעטים יודעים כי מעבר לתאטרון, על שפת הים, מצויה שונית סלע ועליה שרידים של בניין מופלא. אמנם גלי הים סחפו במשך השנים חלק גדול מהבניין, אך גם מה שנותר דיו להעיד על פארו ועל ייחודו של הארמון, שנבנה גם הוא בידיו של הורדוס, כמעט כאי בים, ובלבו ברכת מים מתוקים לשחייה ולרחצה.


 

שוק דגים או ברכת שחייה?


קיסריה בתחילתה הייתה עיר פניקית, חלק מן הממלכה ששלטה מאות שנים בחופי הים התיכון. העיר, שנשאה את השם "מגדל סטרטון", הייתה קטנה למדיי עם מתקני נמל מזעריים, בהיעדר מפרץ המאפשר קיום בסיס ימי מוגן באופן טבעי. בתקופה ההלניסטית המשיכה העיר להתקיים ואף הייתה לתקופת מה תחת שלטון החשמונאים, עד שכבש פומפיוס את ארץ ישראל. הורדוס הוא ששינה את גורלה של העיר וראה בה מקום מתאים לפיתוח נמל גדול, נמל שנבנה אל תוך הים הפתוח.

שני יעדים מרכזיים הועיד הורדוס לנמל שהקים: האחד היה פיתוח המסחר והכלכלה של ממלכתו, והאחר - חיזוק הקשר עם מרכזי הממלכה הרומית בסיס למערכת היחסים הבין-לאומיים הענפה שניהל המלך. כחלק מתכניותיו הפך הורדוס את המקום לעיר גדולה ומתוכננת, עיר שהייתה מוקפת חומה. רק חלק קטן יחסית מן השכבות הקדומות של העיר נחשף עד היום, אך על פי תיאורי יוסף בן מתתיהו, כמו גם על פי שרידי העיר מהתקופות המאוחרות יותר, ניתן לשחזר עיר מתוכננת היטב, בעלת מערכת רחובות ניצבים ומקבילים.
הורדוס השקיע מאמצים אדירים בבניית הנמל ושוברי הגלים הדרושים לבניית מעגן אל תוך הים. בעיר עצמה נבנו מחסנים ומגורים ליורדי הים, מקדש גדול שהוקדש לאוגוסטוס ולרומא ומבני ציבור רבים. בדרומה של העיר נחשף עוד בשנות ה- 50 תאטרון גדול שראשיתו בימי הורדוס, התאטרון הראשון שנבנה בארץ ישראל. לידו נחשף בשנים האחרונות היפודרום גדול, אף הוא מעשה ידיו של הורדוס. מתיאורי יוסף בן מתתיהו אפשר היה ללמוד גם על ארמון, או אפילו על ארמונות מספר ששכנו בקיסריה.

הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת, ושמה מגדל סטרטון, כי היתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה מחדש את כלה אבנים לבנות וקשט אותה בארמון מלכים נהדר, ובו הראה לכל את תמונת רוחו הגדולה, כי בכל חוף הים בין דאר ובין יפו, לא היה נמל לאניות... המלך לא חס על הכסף ועל העמל הרב ברצותו לכבד את אוהביו וכבש את איתני הטבע והקים במקום ההוא נמל גדול מנמל פיריוס... ולמול פי הנמל מתנשא היכל הקיסר בראש גבעה, והוא נפלא בגדלו וכליל יפי, ובקרבו פסל ענק תבנית הקיסר, שנעשה כדמות פסל זאוס אשר באולימפיה... (מלחמת היהודים, א, כא ה-ז).

סמוך לשני מתקני הספורט והשעשועים שהזכרנו זה עתה מצויה שונית סלע גדולה הבולטת אל תוך הים. על גבי שונית הסלע אפשר להבחין בחציבות עתיקות בסלע ובשרידי קירות בודדים. במרכז השונית מצויה ברכה מלבנית, חצובה אף היא אל תוך סלע הכורכר המקומי, הסלע האופייני לרצועת החוף בארץ ישראל. לא היינו הראשונים אשר שונית הסלע תפסה את עיניהם; שונית הסלע נזכרת בסקרים הרבים שנעשו בקיסריה בעיקר במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20. בין החוקרים השונים שהתעניינו בשרידים המצויים כאן היה האדריכל הימי אלכסנדר פלינדר, שאף עשה סקר מדוקדק של השרידים הגלויים לעין. הוא הציע לראות בברכת המים החצובה את נקודת המוקד של שונית הסלע, וראה בה ברכת דגים, מעין שוק דגים. חפירות ארכאולוגיות מסודרות בוצעו באתר לראשונה ב- 1976 על ידי המחבר וישראל לוין. בחפירות אלו התגבשה ההנחה כי המבנה נבנה כארמונו של הורדוס, וכי הברכה שבמרכזו הייתה במקורה ברכת שחייה. מיעוט החומר הקרמי הקשה על החופרים לקבוע עובדה זאת בוודאות. הארמון פורסם לראשונה בשם "ארמון שונית הסלע". בשנת 1990 וב- 1992 נערכו בו שתי עונות חפירה נוספות בקנה מידה גדול יותר בידי קטרין גליסון וברברה בורל מארצות הברית ובהשתתפות המחבר. בעקבות חפירות אלו נקבע בוודאות שאת הארמון אכן בנה הורדוס, והתבררו פרטים רבים הן על הארמון המקורי הן על השלבים המאוחרים לקיומו.



 

ארמון רב תפארת


אורכה של שונית הסלע כמאה מ' ורוחבה כ- 55 מ', ומרביתה איננה ניתנת לחפירה. את מה שניתן היה לכאורה לחפור כאן חיסלו גלי הים, השוטפים את השונית מדי חורף. רק רצועה צרה שאיננה מושפעת מפעולת גלי הים נותרה לחפירה בקצה המזרחי של השונית, כעשרה מ' רוחבה. מן החפירות והמדידות המדויקות של השרידים הנראים לעין על פני שונית הסלע התברר כי מרבית השרידים, רבים מהם חציבות בסלע, שייכים לבניין אחד שעיצב את דמותה הנוכחית של השונית. חלק מהחציבות נועדו לעצב את קומת הקרקע של הבניין וחלקן יצרו את הברכה הניצבת במרכזו, 18x35 מ' גודלה. בידינו עדויות עקיפות לכך שהברכה הייתה מוקפת משלושה עברים בסטווים, ולכן החצר הפתוחה לשמים שהייתה כאן בפועל, עם הברכה הגדולה במרכזה - ניתן לראות בה חצר מוקפת טורי עמודים.

ברכת השחייה שבמרכז שונית הסלע חצובה כמעט כולה בסלע האם. עומקה המרבי כיום הוא כ- 1.2 מ', אך במקור היה גובהה רב יותר. מפלסי הרצפות של החדרים ממזרח וקטע של סלע האם מצפון לברכה, מצביעים על כך שהרצפה סביב הברכה הייתה גבוהה כ- 80 ס"מ משפת הברכה במצבה הנוכחי. דומה כי מיד לאחר שהברכה נחצבה הוגבהו דופנותיה, הגבהה שנעלמה בגלל פעולת גלי הים. עומק של שני מ' מאפשר לשחות בהנאה. מכל מקום אין לנו כל ספק כי מלכתחילה נועדה הברכה לשמש לרחצה ולשחייה. בברכה שרדו קטעי טיח הידראולי, מה שמצביע על שימוש במים מתוקים. טיח זה חסר כל תועלת כשמדובר במי ים. את המים, מי תהום שהם מתוקים מיסודם, הפיקו כנראה מתוך שתי ברכות קטנות שנחשפו ליד הפינה הדרומית-מזרחית של הברכה. במרכז הברכה מצוי בסיס מלבני, יסוד לפסל או למצבה.

מה התועלת בברכת שחייה ממש על שפת הים? האם קיומה לא היה מלכתחילה מיותר? יש להביא בחשבון כי באותם ימים תרבות השחייה, ובעיקר דרכי הצלה מטביעה, לא היו מפותחות. וכי השחייה בים הייתה בוודאי מפחידה ומסוכנת, מה גם שדווקא בחודשי הקיץ החמים הים איננו רגוע בדרך כלל.

מסביב לברכה נשתמרה סדרה של שקעים, באורך כ- 4.1. מ' וברוחב כ- 60 ס"מ השקע. השקעים רדודים כיום, אך במקור היו כ- 80 ס"מ בעומקם. העדות לכך היא קטע של סלע שנותר עומד בין שני שקעים המצויים מצפון לברכה. לא כל השקעים שהיו כאן בעבר שרדו, אך אלו שנותרו מצויים משלושת עברי הברכה. מה היה תפקידם של השקעים הללו? דומה כי הפתרון הסביר ביותר הוא לראות בהם בתי גידול של שיחים זעירים ופרחי נוי (מעין עציצים גדולים). מאחר שהבניין נעדר חצר פנימית עם גינת נוי, "ויתור" שנעשה לטובת ברכת הרחצה והשחייה, הרי פיסות ירק שסבבו את הברכה משלושת עבריה חיפו במידת מה על החסר. מכל מקום, כשמתבוננים בתכנית הבניין הרי גם אם לא נמצא כל עמוד במקומו, חוליות עמוד רבות, בסיסים וכותרות מצויים בשפע, במפולת בתוך הברכה - יש מקום לשחזר שלושה טורי עמודים שניצבו בתוך השקעים. החצר המתקבלת בתכנית המשוחזרת תואמת מבחינת התכנון והפרופורציות חצרות מוקפות עמודים אחרות המוכרות לנו משאר הארמונות, כמו למשל הארמונות ביריחו או הארמון הצפוני במצדה.

הכניסה אל הארמון הייתה מכיוון צפון-מזרח, אזור שהקרקע בו הייתה גבוהה כגובה קומה אחת מעל שונית הסלע. מן הכניסה ניתן היה לעלות בגרם מדרגות אל הקומה השנייה או להמשיך, תוך כדי פנייה, ישירות אל הרחבה שהקיפה את הברכה, שהייתה לב הבניין. ההרס של הבניין מקשה על דיון בתכניתו הכוללת. בפועל, מוכר רק האגף המזרחי של הבניין, והוא כלל כחמישה חדרים, שניצבו בסימטריה כלפי ציר האורך של הבניין. החדר האמצעי מביניהם היה הגדול מכולם ושימש לקבלת קהל או לטרקלין. הכניסה אל החדר הייתה דרך דלת מרכזית אחת או דרך שלוש דלתות. הדבר איננו ברור מאוחר שבמרוצת הזמן פורק הקיר הפונה אל הברכה. באותו השלב גם נחלק החדר שמצפון לטרקלין לשניים, ובאחד משני החדרים הוכנסו סידורי חימום עם תנור בצדו המזרחי של החדר. לא נחשף כאן במקביל חדר קר, אך דומה כי הברכה שבמרכז הבניין מילאה פונקציה זו. מכל מקום, עדיין לא ברור היכן היה בית המרחץ בזמן הקמת הבניין. לעומת זאת נחשפו מצפון-מזרח לבניין, בסמוך לכניסה אליו, שרידי מקווה טהרה אשר ככל הנראה השתייך לבניין המקורי, אף על פי שהיה בצדו.

באזור המצוי ממזרח לשונית הסלע, האזור שממנו ירדו לתוך הארמון, נחשפו בשנים האחרונות עדויות לגן נוי מוקף סטווים ומצפון לו כמה אגפים. המחקר בתחום זה טרם הסתיים, אך דומה כי היה כאן אגף לאירוח, שהוקם בסוף ימי שלטונו של הורדוס, ככל הנראה בעת ובעונה אחת עם הקמת ההיפודרום והתאטרון - כל זאת לקראת החגיגות שציינו את השלמת בניינה של קיסריה.



שחזור הארמון


 

ייחודו של הארמון


הארמון שנחשף בקיסריה יוצא דופן במובנים רבים, ובראש ובראשונה במיקומו. אמנם אין הוא ה"וילה מריטימה" היחידה שנבנתה לחופי הים התיכון באותה תקופה, אך בדרך שבה הוא נבנה, כמעט כאי בים, ספק אם היו לו מתחרים רבים. ייחודו האחר של הארמון הוא בברכה שנבנתה בלבו, על צירו המרכזי, כנקודת מוקד המצויה במקום שבו היינו מצפים נדרך כלל למצוא חצר פנימית. הצירוף בין השניים עושה להערכתנו את הארמון למיוחד כל כך. נחזור ונזכיר כי בתיאור המפורט שתיאר יוסף בן מתתיהו את קיסריה מוזכר הארמון ממש בתחילת התיאור, עוד קודם לתיאור הנמל, שהיה ללא ספק לא הבסיס לבנייתה של קיסריה אלא גם מפעל הנדסי יוצא דופן ומקור גאווה רבה להורדוס.

דומה כי ארמון שונית הסלע נבנה עוד בתחילת מפעל הקמתה של קיסריה ונמלה. יש מקום להניח כי הורדוס לא המעיט בביקורים באתר הבנייה ובוודאי פקד אותו מדי כמה חודשים. יש לקחת בחשבון כי הדרך מירושלים לקיסריה באמצעי התחבורה של אז ארכה כשלושה ימים, והארמון שימש לו בסיס נוח בעת ביקוריו באתר.

לקראת סוף מפעל הבנייה החל הורדוס לתכנן את חגיגות חנוכת העיר וגם ייסד משחקים לכבוד הקיסר, מעין אולימפיאדה. לשם קיום המשחקים והתחרויות, שהמשתתפים בהם הגיעו אף מארצות רחוקות, הוקמו בדרום העיר, סמוך לארמון, תאטרון והיפודרום. האירועים חייבו לערוך קבלות פנים מפוארות למאות אורחים, והארמון על שונית הסלע לא היה ערוך לכך. כדי לפתור את הבעיה הוקמה ממזרח לארמון ובצמוד אליו חצר ענקית מוקפת עזרות עמודים ובצדה אולם וכמה חללים נוספים. המבנה החדש, שהיה צמוד אל ההיפודרום ממערב, נחפר בחלקו בידי החופרות מארצות הברית ובחלקו בידי יוסף פורת מטעם רשות העתיקות. "קנאת חופרים" תרבה חכמה וקיימות מספר דעות לגבי תאריך הקמתה של החצר (ימי הורדוס או ארכלאוס בנו). אף על תיארוך בניית הארמון ישנן השגות. למחבר ולשותפותיו אין כל ספק בדבר בנייתו בימי הורדוס על סמך הממצאים שעלו ממנו. פרט לכך תואם הארמון שעל הים את צרכיו, את אורח חייו ואת גישתו של הורדוס הבנאי הגדול אל עולם הבנייה.

הבניין כולו הגיע לידי גמר בשנה העשירית, ואילו מועד חנוכתו חל בשנת עשרים ושמונה למלכותו באולימפיאדה המאה ותשעים ושתיים. מיד עם חנוכת העיר היו חגיגות גדולות והכנות מופלגות בהוצאות, שכן הכריז על התחרות במוסיקי ובמשחקים גימניקיים, והכין המון רב של לוחמי ביניים וחיות ומרוץ סוסים... והקיסר שלח לו משלו את כל הכלים וכגון אלה, ויוליה אשת הקיסר אף היא שלחה רבים מן היקרים ביותר שהיו ברומי... ושהתכנסו בעיר המון רב לראות והמשלחות ששיגרו העמים בגלל הטובות שזכו להן, קיבל הורדוס את פני כולם האכסניות ושולחנות ובחגיגות שאינן פוסקות; בימים היו לו להמון העובר בדך תענוגות המחזות, ובלילות – ההילולות (קדמוניות היהודים, טז, 136-141)


ייחודו של הארמון בקיסריה בא לכלל ביטוי גם בגלגולים שעברו עליו במרוצת השנים. מכתבי יוסף בן מתתיהו אנו למדים כי החל מהשנה השישית לספירה שימש הבניין כמפקדה (פרטוריום). אם לשפוט על פי תוצאות החפירות שבוצעו באתר, המשיך הבניין לשמש בית מגורים מפואר וארמון במשך התקופה הרומית ועד לשלהי התקופה הביזנטית. אמנם בבניין ובתחום שנסמך אליו ממזרח נעשו במשך השנים שינויים, אך ככלל המשיך הבניין לפעול כבית מגורים מפואר, לרבות ברכת השחייה שבמרכזו. שני חלקי עמודים שנמצאו בתחום הארמון, הנושאים כשש כתובות, מציינים שמות של ארבעה נציבים רומים ששלטו באזור עד לתחילת המאה הרביעית לספירה. דומה כי יש בכך עדות עקיפה לשימוש הבניין למגורים של נציגי השלטון הרומי באזור, בעת ששהו בקיסריה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ארמון על הים
מחבר: נצר, אהוד
תאריך: מאי 2000 , גליון כ''ה 4 (150)
שם כתב העת: עת-מול : עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. כתב העת עת-מול יצא בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב, המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן עד לשנת 1998. החל משנת 1999 ההוצאה לאור הינה יד יצחק בן צבי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית