הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > דת - תפילה ופולחןעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > שלמהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > פולחן
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי




תקציר
מידע על בית המקדש הראשון שנבנה בידי שלמה המלך - ההכנות לבנייה, תיאור המבנה, בית המקדש כמקום תפילה לעם ישראל ולנוכרים.



בית המקדש הראשון
מחברת: מתיה קם



התקופה שבה נבנה בית המקדש הראשון


שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון, אך היוזמה לבנייתו הייתה של אביו, דוד המלך, כפי שמסופר בספר שמואל ב (פרק ז). דוד המלך ביקש לבנות בית קבוע לארון הברית,* ששכן עד אז במשכן נייד, אך ה' הודיע לו (באמצעות נתן הנביא) כי רק יורשו של דוד "יבנה בית לשמי".
תיאור בית המקדש הראשון נמסר פעמיים – פעם בספר מלכים א ופעם בספר דברי הימים ב.
יש הבדלים בין הפרטים בשני המקורות האלה, וחוקרים העלו את ההשערה כי ספר מלכים ב מתאר את בית המקדש הראשון בימיו של שלמה (המאה ה- 10 לפני הספירה), ואילו ספר דברי הימים ב מתאר את בית המקדש בסוף תקופת ממלכת יהודה (המאה ה- 6 לפני הספירה).
מיקומו של בית המקדש היה על הר המוריה שבירושלים, והוא עמד על תלו כ- 400 שנה – עד שנהרס ונשרף בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה, במסגרת כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים.**
במשך כל שנות קיומו היה בית המקדש המקום הקדוש ביותר ליהודים.

* ארון הברית נעלם לאחר חורבן הבית הראשון בידי נבוכדנאצר מלך בבל (בשנת 586 לפני הספירה), ולא היה בבית המקדש השני.
** בית המקדש השני נבנה בתקופת שיבת ציון, ועמד על תלו כ- 600 שנה. הוא נחרב ונשרף בידי טיטוס הרומאי בשנת 70 לספירה.



ההכנות לבניית המקדש


על-פי המסופר בספר מלכים א (פרק ה), פנה שלמה המלך לחירם מלך צור וביקש ממנו עצים – "ארזים מן הלבנון" כדי "לבנות בית לשם ה' אלוהי, כאשר דיבר ה' אל דוד אבי". חירם מלך צור נעתר בשמחה לבקשת שלמה והודיע כי ישלח גם עצי ארזים וגם עצי ברושים. עצי הארזים שימשו לציפוי קירות האבן ולחיזוקם, ועצי הברושים – לציפוי הרצפה ולדלתות האולם.
ההכנות לבנייה כללו גם חציבה של אבנים – "אבנים גדולות … אבני גזית" – אבנים שלמות וגדולות שאותן העבירו, לאחר סיתות, להר הבית שבירושלים. על-פי התיאור בספר מלכים, עסקו בהכנת האבנים ובהובלתן 150,000 איש – בהם 80,000 חוצבים ו- 70,000 סבלים!




הבנייה של בית המקדש הראשון


על-פי המסופר בספר מלכים א (פרק ו), החלה הבנייה של בית המקדש הראשון בשנה הרביעית למלכות שלמה, בחודש אייר (הנקרא במקרא "זיו"). בנייתו של בית המקדש הראשון נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנה ה- 11 למלכות שלמה בחודש חשוון (הנקרא במקרא "בּוּל"): "ובשנה האחת עשרה בְּיֶרַח בּוּל הוא החודש השמיני כָּלָה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו. ויבנהו שבע שנים" (מלכים א פרק ו פס' 38).



בית המקדש הראשון – תיאור המבנה


בית המקדש הראשון היה מבנה מוארך ובו שלושה חללים: אולם כניסה, היכל (קודש), ודביר – קודש הקודשים. על-פי המסופר בספר מלכים (פרק ו), היה אורכו של בית המקדש כ- 30 מטר (60 אמה), רוחבו – כ- 10 מטר (20 אמה) וגובהו כ- 15 מטר (30 אמה).
אל אולם הכניסה הובילו מדרגות, ובכניסה לאולם ניצבו שני עמודי נחושת – יָכִין וּבֹעַז* (מלכים א פרק ז פס' 21). בקצה האולם היו שתי דלתות עץ שהובילו אל ההיכל – הוא הקודש, שהיה החלק המרכזי והגדול ביותר בבית המקדש. בהיכל עמדו כלי המקדש, ובהם מזבח הקטורת, המנורות ושולחן הַפָּנִים. בחלקו העליון של ההיכל היו חלונות. הדביר – הוא קודש הקודשים – נמצא בחלק האחורי של בית המקדש. הדביר שימש מקום משכן לארון הברית, שבתוכו היו לוחות הברית (ושברי הלוחות הראשונים). הדביר – קודש הקודשים – היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: לקודש הקודשים היה נכנס רק הכוהן הגדול (ולא הכוהנים האחרים) ורק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים.
מסביב לבית המקדש נבנה היציע – בניין שקירותיו היו מקבילים לקירות המקדש והקיפו אותו משלושת צדדיו (פרט לצד הכניסה). היציע כלל שלוש קומות שנבנו בצורה מדורגת, ובהן חדרים לאחסון אוצרות המקדש וכליו.

* יכין ובעז: ביטוי בעברית בת זמננו שפירושו: זוג אנשים או צמד עניינים שהם מרכזיים בחברה.




בית המקדש כבית תפילה


בטקס חנוכת המקדש (מלכים א פרק ח) נשא שלמה המלך דברי תפילה וברכה, ובהם פירוט ארוך על ייעודו של בית המקדש כבית תפילה. שלמה לא הזכיר בדבריו את הקרבנות, שהיו עיקר העבודה בבית המקדש בכל שנות קיומו (גם בבית הראשון וגם בבית השני). לעומת זאת הדגיש שלמה את תפקיד המקדש כבית תפילה – בכל מקרה של צרה או אסון שיבואו על עם ישראל: "בהינגף עמך ישראל לפני אויב… בהיעצר שמים ולא יהיה מטר… רעב כי יהיה בארץ, דֶּבֶר כי יהיה…" (מלכים א פרק ח פס' לג-לז) בכל המקרים האלה – "ואתה (=אלוהים) תשמע [מן] השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל" (שם פס' לד).

פסוקים מתוך ברכת שלמה בטקס חנוכת בית המקדש הראשון:
"ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל
וכל קהל ישראל עומד.
ויאמר [המלך]:
ברוך ה' אלוהי ישראל אשר דיבר בפיו את דוד אבי… לאמור:
מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים
לא בחרתי בְעִיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שָׁם,
ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל.
ויהי עִם לבב דוד אבי
לבנות בית לשם ה' אלוהי ישראל.
ויאמר ה' אל דוד…
רק אתה לא תבנה הבית,
כי אם בנך היוצא מחלציך –
הוא יבנה הבית לשמי.
ויקם ה' את דברו אשר דיבר,
ואקום תחת דוד אבי ואשב על כיסא ישראל
כאשר דיבר ה',
ואבנה הבית לשם ה' אלוהי ישראל.
ואשים שם מקום לארון [הברית]
אשר שָׁם ברית ה' (=אשר בו לוחות הברית)
אשר כרת עם אבותינו בהוציאו אותם מארץ מצרים"

מלכים א פרק ח פס' 14-21



בית המקדש כבית תפילה – גם לנוכרים


בית המקדש נועד להיות בית תפילה לא רק לעם ישראל אלא גם לנוכרים, שאינם יהודים, כפי שאמר שלמה המלך בטקס חנוכת המקדש: "וגם אל הנוכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך… ובא והתפלל אל הבית הזה. אתה (=אלוהים) תשמע … ועשית ככל אשר יקרא אליך הנוכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל, ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי" (מלכים א פרק ח פס' 43-41). תפיסה זו של בית המקדש כבית תפילה אוניברסלי באה לידי ביטוי גם בדברי הנביא ישעיהו: "…כי ביתי (=בית המקדש) בית תפילה ייקרא לכל העמים" (ישעיהו פרק נו פס' 7).

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון - תיאור המבנה

ביבליוגרפיה:
כותר: בית המקדש הראשון
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שאול וכשטוק
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית