בעולם קיים שימוש רב בחומרים מסוכנים. המדובר בתמיסות מרובזות של חומרים אורגניים ואי-אורגניים המכילות רעלים.

בתמיסות נעשה שימוש בתעשייה הכימית, בתעשיית הנייר, המתבת (מצברים, ציפויים) והאלקטרוניקה (רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים), בחקלאות (חומרי הדברה) וגם בבית.

פסולת מסוכנת היא:
* חומרים שכמויות מיזעריות מהם עלולות להרעיל בני-אדם, בעלי-חיים וצמחים;
* חומרים פעילים, העלולים להתפרק או להגיב עם אוויר או עם מים;
* חומרים מתלקחים - גזים, נוזלים או מוצקים המתלקחים באוויר באופן ספונטני;
* חומרים המצטברים בגוף החי ובעלי תכונה של הגדלה ביולוגית;
* חומרים בעלי השפעה גנטית;
* חומרים רדיואקטיביים (ראה/י: פסולת רדיואקטיבית).

היווצרות פסולת מסוכנת ורעילה בקנה מידה גדול וסילוקה בצורה בלתי מבוקרת היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר. בשל חומרת הבעיה הוקם במשרד לאיכות הסביבה אגף מיוחד הנקרא "אגף לחומרים מסובנים".

ישראל מייצרת מדי שנה 100 אלף טון של פסולת רעילה; מחציתה עושה דרכה לאתר לסילוק פסולת מסוכנת ברמת חובב ומחציתה מטופלת באופן לא מבוקר ואולי אף לא מקצועי.

תאונות בטיפול בפסולת מסוכנת ובהובלתה מתרחשות כל העת: דליפה ממיבלים, נפילת חביות, תקלות בהובלה, תאונות דרכים, זיהום מקווי מים, הרעלות של בעלי-חיים ובני אדם.

ראה/י גם: סוללות משומשות, פי.סי.בי., פסולת רדיואקטיבית.