עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה בקולנוע
סגולה


תקציר
סיפרו של ליאון פויכטונגר "היהודי זיס" עובד לשני סרטים. האחד בריטי שבו הוצג היהודי באור חיובי והאחר המפורסם יותר סרט תעמולה נאצי שהפך ליצירה האנטישמית הנצפית ביותר.



'היהודי זיס' יוצא לקולנוע
מחבר: ד"ר עשהאל אבלמן


יוצרים ותועמלנים הבינו את עוצמתו של הסיפור בשירות עמדותיהם השונות - היהודי כקרבן בבריטניה והיהודי כסכנה לעולם בגרמניה הנאצית

סיפורו של היהודי זיס, כפי שעוצב על ידי ליון פויכטונגר, זכה לשני ייצוגים קולנועיים בשנות השלושים והארבעים. הסרט הראשון נוצר ב- 1934 בבריטניה על ידי מייקל בלקון. בתפקיד היהודי זיס כיכב השחקן קונרד ווידט, גרמני שנמלט משלטון הנאצים. בסרט זה הוצג היהודי באור חיובי, והסרט כולו היה מעין תמרור אזהרה נגד הגזענות ושנאת היהודים חסרת היסוד.

כעבור שש שנים, ב- 1940, הופק בגרמניה סרט בעל שם זהה, אך הפעם היה זה סרט תעמולה נאצי. הסרט בוים על ידי פייט הרלן בהזמנתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. את היהודי זיס גילם הפעם השחקן האוסטרי פרדיננד מריאן. הבמאי, שנודע כשונא יהודים, נסע לפולין על מנת לחזות מקרוב בחייהם של יהודים, ואף גייס משם למעלה ממאה ניצבים יהודים לסרט. למרבה האירוניה והטרגדיה, היהודים שיתפו פעולה בהתלהבות עם הפרויקט מתוך תקווה שהוא ישבור את דימוים השלילי בעיני הגרמנים. הסרט, שמגמתו הייתה להראות את הסכנה שביהודי המתבולל העוסק בכספים, בפוליטיקה ובמעורבות בחיים הגרמניים, השיג את מטרתו והפך ליצירה הקולנועית האנטישמית הנצפית ביותר בגרמניה הנאצית. כעשרים מיליון גרמנים ראו אותו. עם הקרנתו הראשונה כתב גבלס ביומנו שמדובר בהצלחה גדולה, והורה לשלוח אותו להקרנה בפסטיבל סרטים גרמני איטלקי בוונציה.

עלילת הסרט סוחפת ומרתקת, ויכולתו המניפולטיבית רבה. היהודי זיס מוצג כאדם נטול מולדת. כל העולם הוא מקומו ואין לו מקום בעולם. כל קיומו אינו אלא רקיחת תככים ומזימות שתכליתם תככים ומזימות. היהודי אפל, מניפולטיבי ואינטרסנט, והוא מרעיל את הלב הגרמני עד מוות. מולו מוצגים באור יפה הפשטות הגרמנית, היופי הבלונדיני, טוהר המידות וכיוצא באלה קלישאות נאציות. השוני המובהק בין הגזעים מועלה בסרט באמצעות הנגדה מוזיקלית בין הקקופוניה בשעת הוצאת ספר התורה בבית הכנסת היהודי לבין הנגינה הענוגה של עלמה גרמנית הפורטת בעצבות על פסנתר לאור הנר. כל האלימות, הרשע והרוע באים לפי הסרט מהיהודי, ואין לבעיית היהודים פתרון אחר זולת זה המובא בכתבי מרטין לותר - להתרחק ממחיצתו, לגרש אותו, ואם צריך גם להרוג אותו. ברור מאוד מדוע נהרו הגרמנים לראות את הסרט בתקופת השלטון הנאצי, ועד כמה הוא שירת את מנגנון התעמולה בעיצוב דעת הקהל בגרמניה.

ב- 2009 עלה לאקרנים סרטו המופתי והמזעזע של הבמאי מיכאל האנקה 'סרט לבן'. הסרט מתאר אירועים מסתוריים ורצחניים שאירעו בקיץ אחד בכפר גרמני, והוא משרטט את דיוקנם של ילדים שהפכו למבוגרים בגרמניה הנאצית. הסרט קשה לצפייה, אך הוא מוצע כאן כקונטרה רבת עוצמה לכל הדימויים השטחיים, הקלישאות והקיטש הנאצי כפי שבאו לידי ביטוי ב'יהודי זיס'. מ'סרט לבן' עולה תמונה ברורה: הפסול שביקשו הגרמנים למצוא ביהודים אינו אלא הפסול במומם שלהם. מתחת ל'פשטות', ל'טוהר' ול'יופי' הגרמני היו בקרב הגרמנים - ובמנות גדושות - תככים, מזימות, אופל, מניפולטיביות, מוות ורצחנות.

ביבליוגרפיה:
כותר: 'היהודי זיס' יוצא לקולנוע
מחבר: אבלמן, עשהאל (ד"ר)
תאריך: אייר מאי תשע"א 2011 , גליון 12
שם כתב העת: סגולה
בעלי זכויות : תכלת תקשורת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית