עמוד הבית > מדעי החברה > פמיניזם > מעמד האשה בארצות שונותעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח > זכויות נשיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר
מקסם


תקציר
מעמד האישה והשיוויון בין המינים במדינת ישראל.



נשים בישראל : התפתחות המודעות לשוויון והפעילות להשגתו
מחברת: פרופ' אליס שלוי


בשנים הראשונות נתפס השוויון בין המינים כאידיאל שיש לשאוף אליו, וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, ערך השוויון מילא מקום חשוב באידיאולוגיה הסוציאליסטית, אשר אפיינה את דור המייסדים, שהגיע ברובו לישראל במסגרת העלייה השנייה. הגורם השני היה הצרכים הכלכליים האובייקטיביים, שהתעוררו עקב ההתפתחות המואצת של המדינה החדשה ובראשם - הצורך במיצוי מקסימלי של כוח העבודה.

החקיקה בשנותיה הראשונות של המדינה אכן שיקפה את הרצון ליישם את אידיאל השוויון בין המינים:
חוק חינוך חובה (1949) - חייב בחינוך כל בן ובת בגילאי חמש עד 14.
חוק השירות הלאומי (1949) - הגדיר את חובת שני המינים בשירות בצבא.
חוק שוויון זכויות האישה (1951) - החוק המפורש ביותר בנושא עד אז. חוק זה קבע כי דין אחד חל על הגבר ועל האישה לכל פעולה משפטית, למעט תחום דיני האישות.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה היו שסברו, כי בקיבוץ מתגשם השוויון בין המינים הלכה למעשה, הודות לעליונות הרעיון הסוציאליסטי בקיבוצים וההדגשים הייחודיים של התנועה הקיבוצית. אולם אפילו בקיבוץ התבדה חזון השוויון בין המינים. הנשים הופקדו על כל אותן מלאכות הקשורות בגידול הילדים, בשעה שהגברים עסקו בעבודה ה"יצרנית" וקיבלו את התפקידים בעלי ההשפעה, כגון משרות המזכיר והגזבר. רק בשנים האחרונות החלו נשים בחברה הקיבוצית להשתלב בתפקידים אלו.

מצב אי-השוויון בין המינים טבוע במידה רבה בתרבות היהודית הישראלית, ובא לידי ביטוי בשלושה מישורים עיקריים:
חשיבות הדת, המסורת וההלכה היהודית - על-פי ההלכה קיימת חלוקה ברורה בין תפקידי האישה והגבר, כאשר לגבר מרות על האישה. תפיסה זו מונעת כל אפשרות לשוויון בין המינים. כאשר נבחרה גולדה מאיר ז"ל לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה, בשנת 1971, הסכימו המפלגות הדתיות להשתתף בממשלה רק לאחר שקיבלו אישור רבני לכך. בכל הנושאים הקשורים לנישואין ולגירושין אנו כפופים עדיין לשיפוט הרבני.

היהדות האורתודוקסית אינה מאפשרת שילובן של נשים בממסד הדתי ואינה מוכנה לקבל לשורותיה נשים רבניות. 14 נשים בסה"כ מכהנות כחברות במועצות הדתיות, ואילו ברבנות ובבתי-הדין הרבניים אין ייצוג לנשים. כיום, מספר רב יותר של נשים שומרות מצוות בקיאות בתחום ההלכה ובמדעי היהדות ברמה דומה לזו הנדרשת מגבר המוסמך לרבנות.

מרכזיותה של המערכת הצבאית-ביטחונית בישראל - לתופעה זו השלכות משמעותיות על ערכי החברה. השוביניזם הגברי בא לידי ביטוי במידה רבה במסגרת הצבא. צורת הניהול הצבאי מבוססת על היררכיה והיא אנטי-דמוקרטית באופן מובהק. דמוקרטיה פירושה שיתופם של כמה שיותר אנשים בקביעת המדיניות ובעשייה, עיקרון שאינו מאפיין מסגרת היררכית זו.

על כן, שיבוצם של קציני צבא בכירים משוחררים, אשר הטמיעו שיטות אלו, כמנהלי בתי-ספר במערכת החינוך, היא תופעה מסוכנת ומדאיגה. באותה מידה מעוררת דאגה גם השתלבותם ברשויות המקומיות כראשי ערים, והצטרפותם למערכת הפוליטית, משום שהם מונחים על-ידי תפיסת השיקול הביטחוני כערך הקובע.

חשיבות ערך המשפחה בחברה הישראלית - עיקרי המסורת היהודית, הצורך הדמוגרפי בשימור הרוב היהודי במדינה והניסיון ההיסטורי המר של רדיפות ומלחמה - כל אלו הפכו את קיומו ושימורו של התא המשפחתי לערך, הנתפס כבעל חשיבות עליונה לא רק לפרט אלא להישרדות העם היהודי כולו. האישה, כיולדת ילדים, ממלאת תפקיד מרכזי במשפחה, על-פי תפיסה זו.

* פרופ' אליס שלוי - יו"ר שדולת הנשים בישראל, פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים


לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: נשים בישראל : התפתחות המודעות לשוויון והפעילות להשגתו
מחברת: שלוי, אליס (פרופ')
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. פרופ' אליס שלוי - יו''ר שדולת הנשים בישראל, פרופסור אמריטוס לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית