הסדרי נגישות
עמוד הבית > אמנויות > אמנויות חזותיות > קולנוע
אקו"םמטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
מרלין מונרו - האישה והאגדה.



מרילין מונרו : גיבורה קורבן
מחברת: דפנה עבר-הדני


שמה של מרילין מונרו הוא מושג בינלאומי. הכוכבת עצמה הלכה לעולמה כבר לפני זמן רב, אך עדיין ממשיכים להופיע ספרים, מאמרים וסרטי-תעודה, המנסים לתהות על פשר הקסם המיוחד שלה. לכל אותם אנשים הכותבים עליה הטרחה כדאית: ככל שחולף הזמן, המשכיח את רוב האנשים והאירועים, הולכת וגוברת ההתעניינות בסיפורה של מרילין. למה דווקא היא? יש משהו באישיותה ובסיפורה העצוב, שאיננו מניח לעולם לשכוח את מריליו מונרו.

ב-5 באוגוסט 1962, נמצאה אלילת הקולנוע הזוהרת ביותר של כל הזמנים, מרילין מונרו, מתה במיטתה. העולם הנדהם התבשר כי התאבדה בבליעת מספר רב של כדורי שינה, וכי בידה נמצאה שפופרת הטלפון – אות אולי שהתחרטה ברגע האחרון וניסתה להזעיק עזרה, אך איבדה את הכרתה לפני שהספיקה לחייג.

כשלושה חודשים אחר-כך ב-22 בנובמבר של אותה שנה, נרצח ביריות רובה אחד ממאהביה של מרילין מונרו, נשיא ארצות-הברית הצעיר, היפה והנערץ, ג'ון פיצג'רלד קנדי, בשעה שהשתתף בסיור-ראווה ברחובות העיר דאלאס. מאהב נוסף שלה היה רוברט קנדי, אחיו של הנשיא, שר המשפטים של ארצות-הברית, שהיה אף הוא גבר נאה, חריף ונערץ על הציבור.

כחמש-עשרה שנים לאחר מותה של מרילין מונרו, הגיעו לידי עיתונאים אמריקאיים קטעי ידיעות, שלפיהן לא התאבדה מרילין מונרו כלל, אלא נרצחה בידי השירות החשאי של ארצות-הברית. עיתונאים אלה ביצעו תחקיר נמרץ ויסודי. ממצאיהם שיכנעו אותם שבוצע רצח, אשר בוים כך, שמותה ייראה כמעשה התאבדות. ההוכחות שהעלו לא היו מספיקות מבחינת הציבור, אך הן הצליחו לעורר סימני שאלה. עיתונאים אלה הניחו, כי רצח הכוכבת היה קשור ליחסיה האינטימיים עם הנשיא ועם אחיו, שהיו שניהם נשואים ואבות לילדים. מצב זה היה טעון חומר נפץ מבחינה פוליטית ויכול לגרום נזק גדול לחוגי הנשיאות והממשל. העם האמריקאי מצפה ממנהיגיו שיהיו אנשי משפחה למופת.

אך כאשר נתקבלה בעולם הידיעה הראשונה, בשנת 1962, בדבר התאבדותה של הכוכבת - לא הופתע איש מבין מכריה ואנשי הצוות שעבדו אתה. התנהגותה בשנותיה האחרונות הצביעה על חוסר ביטחון, על מצב נפשי מעורער, על פחדים ויאוש. בסרטה האחרון, "הבלתי מתאימים", חסרים קטעים שלמים, שהיו אמורים להיכלל בו, כי הכוכבת איחרה מדי יום להגיע לאתר הצילומים, ולעתים לא הופיעה כלל; כאשר הופיעה, הייתה לא פעם מבולבלת, בלתי ממושמעת וחסרת ריכוז. לפי המקובל בעולם הקולנוע, אין סליחה ומחילה על התנהגות כזאת: לא מפריע לאיש איך מתנהג שחקן או איש צוות בחייו הפרטיים. אפילו אם הרגליו הם בגדר עבירה על חוקי המדינה, הוא יזכה לחיפוי של האולפנים - בתנאי שהוא מתייחס ברצינות לעבודתו, מדייק וממושמע. לכוכבי קופה גדולים כמרילין מונרו סולחים גם על חריגות מסוימות בעבודה, אך היא בהתנהגותה עברה כל גבול.

האולפנים החליטו לפטר את מרילין מונרו בגלל התנהגותה, והוחלט ששום אולפן לא יעסיק אותה עוד. אמנם היה ברור לכל אדם שעמד מן הצד שהאולפנים לא יעמדו בחרם עליה לאורך זמן, משום שסרטיה היו כולם הצלחות קופתיות גדולות. בכל זמן, ידעו הכל שמדובר באישה רגישה וחסרת ביטחון, אחת ש"לוקחת ללב". ולכן, כאשר מתה זמן קצר אחרי הפרשה הזאת, היו הכל בטוחים שהתאבדה. מרילין מונרו, כך ידעו כולם, הייתה אדם אומלל.

מהי הסיבה לאומללותה של מרילין מונרו? היא הייתה דוגמנית מצליחה מאוד, אחר-כך שחקנית קולנוע זוהרת (אך כזאת שלא זכתה להערכה מקצועית גבוהה), ולבסוף - בשנותיה האחרונות - התחילו להתייחס אליה ברצינות כאל שחקנית קומית מעולה, עם אישיות ייחודית. גדולי השחקנים הופיעו לצדה, ובהם לורנס אוליבייה, הנחשב לגדול שחקני המאה העשרים. איב מונטאן, מגדולי כוכבי הבד הצרפתיים, כיכב עמה, ואף מסופר כי ניהל עמה פרשיית אהבים. מאז דרך כוכבה בשמי הוליבוד נישאה פעמיים: בעלה הראשון היה ג'ו דימאג'יו, ספורטאי נערץ מאוד בשעתו; ובעלה השני - המחזאי הדגול ארתור מילר. היא הייתה סמל, מודל לחיקוי ולחלומות אבל...

השחקנית הגרמניה הילדגרד נף, אשר הופיעה בתפקידי משנה בשני סרטים של מרילין מונרו, מספרת בספרה האוטוביוגראפי "סוס המתנה", מה התרחש מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע. לדבריה נהגו אנשי הוליבוד להתעלל במרילין מונרו. היא מספרת, למשל, על אירוע הוליבודי מפואר, שמרילין הייתה צריכה לשיר בו, כשהיא לבושה בתלבושת המקורית של הסרט, שהשיר היה אמור להיות מבוצע בו. מישהו דאג שיתפרו לכוכבת תלבושת דומה בדיוק לזו המקורית, אך צרה יותר. מרילין, שהייתה בטוחה שהיא השמינה פתאום, התקשתה לנשום ולזוז, אך לא העיזה לומר מלה. היא הלכה למיקרופון כשכולה רועדת, חוששת שהשמלה תיפרם באמצע ההופעה (וזה אכן התרחש וצולם. התמונות התפרסמו בעולם כולו – ובהן היא נראית צוחקת; וכי איזו ברירה הייתה לה?). אחד הגברים שליד השולחן העיר: "היא כל-כך מטומטמת שזה לא ייתכן".

"היא מפחדת", אמרה הילדגרד נף, וזכתה למבטי טינה, משום שבהערתה העמידה את המתבדחים באור אכזרי.

תעשיית הסרטים של הוליבוד התפרסמה בטורי הרכילויות של העיתונות כממלכת תככים ותחרות, המביאה אנשים לידי לחץ נפשי; מי שרגיש ופגיע, אין לו מה לחפש שם. אבל נורמה ג'ין מורטנסון-בייקר - שקיבלה את השם מרילין מונרו מן האולפנים, כשהחלה להתפרסם הייתה בת לאם רווקה חולת נפש, גדלה בבתי יתומים ואצל משפחות אומנות, ופרנסה את עצמה כדוגמנית צילום (כולל דוגמנות עירום) מתחילת נעוריה. היא הייתה אמורה להיות מחושלת, כאשר הגיעה למעמד של כוכבת והפכה לאגדה. ולא כך היה.

הילדגרד נף אומרה בספרה, שהתנהגותה של מרילין מונרו העלתה בדעתה דמות המופיעה בספרים רבים – בת הגנן באחוזתו של עשיר, המתבוננת מחלון בית הוריה הקטן בחצר האחוזה על האורחים החשובים ורמי-המעלה הבאים לבקר את האדון.

על-פי התיאורים, שניתנו בספרים הרבים שנכתבו עליה, התחילה מרילין מונרו לקחת גלולות הרגעה בקביעות, להתקשר אל מכרים וידידים בשעות הלילה בגלל חלומות רעים ובהלות פתאום, ולהתחמק בתירוצים שונים מראיונות עיתונאיים, שהם חלק הכרחי של המקצוע. על-פי התיאורים, בשנתיים האחרונות של חייה הייתה הכוכבת שבר כלי .

החולשות של מרילין מונרו הפכו אחרי מותה לחלק מהאגדה. שמותיהם של שניים מהספרים שנכתבו אודותיה (מתוך כשלושים ספרים ומאמרים אין ספור) מראים עד כמה ממשיכה דמותה לרתק. הספרים - שיצאו לאור בשנים 1984 ו-1987 - נקראו "אגדה" ו"אלילה". למעשה, הייתה זו אלילה מסכנה.

דמותה של מרילין מונרו והמיתוס שהתפתח סביבה יצרו מחלוקת עזה בקרב נשים. ישנן נשים שדמותה, המופיעה על הבד, הפכה למודל לחיקוי ולסמל לאישה הנחשקת והמפתה. ישנן נשים, בעיקר הלוחמות למען שוויון זכויות לנשים, הטוענות כי דמותה של מרילין מונרו היא עלבון לאישה, כיוון שהיא מוצגת כ"אדם לא נאור", וכאישה שכל קיומה בא כדי לספק את תאוותיו המיניות של הגבר. ייתכן שגם בקרב הגברים נתפסת מרילין מונרו כאישה מפתה, הקיימת בפנטזיות, או אולי דווקא אידיאל של אישה שהיו רוצים בה כרעיה וכאם לילדיהם.

כך או כך, יש לשאול את השאלה איזה חלל מילאה דמותה של מרילין מונרו בתרבות האמריקאית ובעולם המערבי שיצרו אלילה מודרנית לסגוד לה?

עד היום חלוקות הדעות בדבר השאלה מה שבר את מרילין מונרו האמיתית, מרילין שחיה במציאות האמריקאית של אותם ימים. יש אומרים, כי הרעש סביבה הבהיל אותה יותר ויותר, וכי היא לא נראתה לעצמה ראויה לכל תשומת-הלב הזאת. היא לא ידעה איך להסתדר עם דמות אלילת-המין שהודבקה לה. יש אומרים כי הייתה שבויה בידי סמלים ומיתוס שאפף אותה, וכי המשבר הנפשי שעברה מציג את הקונפליקט הנורא שהייתה נתונה בו, בין רצונה ושאיפותיה להיות שחקנית גדולה ואינטליגנטית לבין מה שהחברה תבעה ממנה - להישאר בלונדינית יפה וחסרת בינה. כך מגלמת מרילין מונרו את תפקיד הגיבור שנעשה קורבן בחברה, שהוא חי בה.

ביבליוגרפיה:


  1. ,Knop, 1987. Arnold, Eve: Marylin Monroe – an Appreciation

  2. Guiles, Fred L.: Legend: The Life + Death of MM. Stein + Day, 1984.

  3. Kneff, Hildegrad: The Gift, Horse Fawcett, 1973.

  4. Mailer, Norman: Marilyn, Revised ed. Putnam, 1987.

  5. Speriglio, Milo A.: Murder Cover-up, Seville Publications, 1983.

  6. Summers, Antony: Goddess, Sphere Books, 1985.




© הזכויות שמורות למטח ולאקו"ם. http://www.acum.org.il

ביבליוגרפיה:
כותר: מרילין מונרו : גיבורה קורבן
מחברת: עבר-הדני, דפנה
שם  הספר: תיגר : מרד חופש ויצירה
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1990
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז פיתוח ועריכה: אילה יפתח.
2. מדריך לתלמיד, מאמרים, סיפורים.
בעלי זכויות נוספים בפריט זה: אקו"ם
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית