בתנ"ך, לצד השם הפרטי, בדרך כלל מופיע עוד שם שמציין את זהות האדם, כגון שם האב (ירבעם בן נבט), שם מְקום המגורים או המוצא (אחיה השילוני).
בתקופת חז"ל החלו גם לצרף שמות שציינו אירועים מיוחדים (רבי מאיר בעל הנס).
בתקופת ימי הביניים, החל מ-700 לסה"נ, החלו להופיע בפעם הראשונה שמות משפחה בקרב היהודים, כגון קלונימידס, אלפסי ובירדוגו. לאט-לאט שמות המשפחה התרבו, אבל עדיין שמות המשפחה שימשו רק חלק קטן ממשפחות העם היהודי לתפוצותיו, ואילו הרוב השתמש בשם האב.
בעת החדשה, בגלל ענייני מיסוי, צורכי רישום וארגון, שירות צבאי, מתן שוויון זכויות לכל האזרחים וכדומה, החליטו אימפריות ומדינות שונות לחייב רישום שמות משפחה על כלל האזרחים, כולל היהודים שישבו בתחומן. וכך החלו היהודים להוסיף שם משפחה מסוגים שונים: על שם מקום (שרעבי = משרעב שבתימן), האב (בן דוד) או האֵם (גולדמן – מגולדה), על שם המקצוע (מועלם = מורה), או על פי תכונה (גרוס = גדול).
כבר בשנות ה- 80 של המאה ה- 19 לסה"נ, כחלק מהתנועה הציונית, מהעלייה ומהרצון ליצור דמות של יהודי-ישראלי-חלוץ שתהיה שונה מדמות היהודי הגלותי, החלו רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה לעברת את שם משפחתם.
ובאמת בשנת תש"ד-1944, הכריזו ההנהלה הציונית והוועד הלאומי על "שנת ההתאזרחות והשם העברי". כל כך רבה הייתה הנכונות לעַברת שמות משפחה עד שמדריכים להמרה תקינה של שמות המשפחה חוברו הן ביוזמה פרטית והן ביוזמת המוסדות הרשמיים של המדינה. כמו כן בכ"ו בסיוון תשט"ו פורסם בעיתונים כי שר הביטחון, דוד בן גוריון (שעִברת בעצמו את שם משפחתו מגרין לבן גוריון על שם אחד המנהיגים היהודים בתקופת המרד הגדול), הודיע לרמטכ"ל כי "מכאן ולהבא לא יישלח שום קצין לחו"ל בתפקיד יצוג, אם לא יהיה לו שם משפחה עברי". גם בפקודה שהוציא לחיילי צה"ל כתב: "רצוי שכל מפקד (ממ"כ ועד ראש המטה) יחליפו שמות משפחתם במקרה שהם גרמניים, אנגלו סכסיים, סלביים, צרפתיים, ולועזיים בכלל, בשמות משפחה עבריים, למען היות דוגמא לחיילים. צבא ההגנה לישראל צריך להיות עברי ברוחו, בחזונו, ובכל גילוייו הפנימיים והחיצוניים".
ובפועל רבים מאנשי הצבא ומהדרג המדיני ואף מהאזרחים עִברתו את שמם, כגון גולדה מאירסון שהפכה לגולדה מאיר, ושמעון פרסקי שהפך לשמעון פרס, יצחק יזרניצקי הלוא הוא יצחק שמיר, בנציון מיליקובסקי (אביו של רה"מ בנימין נתניהו) שעברת לנתניהו, וכגון משפחת פרנקו שעברתה לצרפתי ומשפחת גולדשמידט שהפכה לזהבי או לצורף.
רוצים לדעת מה החלופה העברית של שם משפחתכם? בדקו כאן, כאן או כאן.
