נפנה עתה לארה"ב. בדצמבר 2006 פרסמה ועדת הדין והסטנדרטים, שהיא המועצה המייעצת בענייני הלכה למועצת הרבנים – ארגון הרבנים של היהדות הקונסרבטיבית – שורת פסקי הלכה בסוגיית ההומוסקסואליות בקהילה היהודית. על פי כללי העבודה של הוועדה, כמה דעות שונות בכל סוגיה שהיא יכולות להיחשב כתקפות, אם כל אחת מהן זוכה לתמיכתם של כרבע מחברי הוועדה. בסוגיה ספציפית זו אומצו איפוא שלוש דעות שונות, כאפשרויות לגיטימיות במסגרת היהדות הקונסרבטיבית: אישוש נחרץ של האיסורים המקראיים על הומוסקסואליות, מלווה בדאגה לרווחת ההומואים והלסביות; פסיקה שלפיה הומואים ולסביות יהודים יכולים לכהן כרבנים וניתן להכיר רשמית במערכות יחסים של מחויבות זוגית ביניהם, אם כי לא בדרך של חופה וקידושין מסורתיים; ופסיקה נוספת אשר בצד אישור האיסורים המסורתיים טוענת כי הומוסקסואליות אינה בעיה של יחידים, וקוראת לפיתוח תוכניות חינוכיות במסגרת הקהילה כדי להגיע להבנה, חמלה וכבוד כלפי הומואים ולסביות. בקרב הוועדה הייתה גם תמיכה מסוימת בביטול כוללני יותר של האיסור ההיסטורי על קיום יחסים הומוסקסואליים.
סקרים שנערכו זמן קצר אחרי ההחלטה הראו כי הרוב הגדול בתנועה הקונסרבטיבית נותר באי-בהירות רבה לגבי המשמעות המעשית של ההחלטה. חלק מאי-בהירות זו התפוגג במארס 2007, כאשר הסמינר התיאולוגי היהודי, מוסד הדגל של הזרם הקונסרבטיבי, הודיע כי מעתה יקבל סטודנטים הומואים מוצהרים ללימודי רבנות וחזנות. בהצהרה שנלוותה להכרזה הסביר פרופסור ארנולד אייזן, נשיא הסמינר (לא רב בעצמו, אך חוקר ומלומד בולט של המחשבה והחברה היהודית המודרנית), כי אימוץ שתי הדעות הליברליות יותר בפסיקת הוועדה "מספק הכשר הלכתי לצעד זה", כי ההחלטה "עולה בקנה אחד עם המחויבות ארוכת השנים של המסורת היהודית לפלורליזם", וכי "אנו מכבדים את אלה שאינם מסכימים אתנו ומבינים כי בתוך ההקשר של כל מה שמאחד בינינו, הגיוון רק מחזק אותנו".
עדיין לא ברור מה תהיינה תוצאות ההתפתחות הזו מבחינת היהדות הקונסרבטיבית כשלעצמה ומבחינת יחסיה עם הזרמים האחרים, בעיקר האורתודוכסי. סביר להניח שההחלטה תעמיק את שיתוף הפעולה בין מוסדות הזרם המרכזי של התנועה לבין אותם קבוצות וגופים, כמו האוניברסיטה ליהדות בלוס אנג'לס, הדוגלים במדיניות זו כבר זמן רב. בה בעת, התפטרותו מהוועדה של הרב יואל רות, הנחשב לפוסק ההלכה המוביל בתנועה ומחבר הפסק המסורתי ביותר מבין ההחלטות, עשויה להעיד כי סוגיית ההומוסקסואליות תשמש בשנים הבאות כסמן ברור המפריד בין התנועה הקונסרבטיבית לבין היסודות הליברליים יותר בזרם האורתודוכסי. אף שמוקדם עדיין לדעת, ייתכן מאוד שהדיון והוויכוח בנושא יתרמו להבהרת היחסים בין התנועה הקונסרבטיבית לבין ההלכה ולהבנה ההלכתית בכלל.
חלקים נוספים מתוך הפרק:
מגמות בדת ובדתיות: ישראל
מגמות בדת ובדתיות: יהדות ארה"ב (פריט זה)
מגמות בדת ובדתיות : שינוי חברתי כלכלי בקרב האוכלוסיה החרדית בישראל
