עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מי כתב את סיפורי אלף לילה ולילה? מה מקורם? והשפעת היצירה על עולם הספרות.



אלף לילה ולילה
מחבר: אביעד רז


במאה החמש-עשרה קובצה בעיר אלכסנדריה שבמצרים סדרת סיפורים שנאספו יחדיו. רובם סופרו לראשונה בהודו, וחלקם סופרו בפרס. כולם נכתבו בערבית ונערכו בקאהיר. אסופת סיפורים אלה, מספר לנו ג"ל בורחס, בחיבורו אלף ואחד הלילות (1984), הפכה לספר הידוע היום בשם אלף לילה ולילה.

ספר זה עצמו, העוסק במיתוסים, נראה לנו היום כמיתוס שהתקיים מאז ומעולם. כל הקשור לנסיבות יצירתו, איסופו והגעתו למערב, אינו נראה כנושא למחקר היסטורי, אלא כנתון בעל אופי מיתי על-היסטורי, ההופך אותו למובן-מאליו. אחת השאלות העולות היא: האם תמיד נקרא הספר בשמו המוכר לנו כיום? מתברר שלא: ידועה לנו גרסתו הפרסית האזאר אפסאנה - אלף הסיפורים. אי-אפשר לדעת מדוע הועדף השם אלף ואחד הלילות Nights (ובאנגלית: and One) The Thousands על-פני השם אלף הסיפורים אך נראה שתוספת המלה "אחד" למלה אלף, היא בעלת משמעות ויש בה יופי שירי. המלה "אלף" המופיעה בשירים ובנוסחאות מיתיות מייצגת את האינסוף, את הבלתי-ניתן לספירה. תוספת של אחד לאלף כמוה כתוספת של אחד לאינסוף, בדומה לביטוי האנגלי “forever and a day” שמשמעו, פשוט: forever. לאמור: תמיד, ועוד יום אחד אחר כך. כאן אפשר להיזכר בשורה משירו של היינה, שנכתב לאישה: "אוהב אותך לנצח וגם אחרי זה". מושג האינסוף אכן נלווה לסיפורי אלף לילה ולילה, המהווים "ספר שאפשר ללכת לאיבוד בתוכו", כדברי הסופר בורחס, המוסיף כי זהו "ספר שלא נגמר". מובן שהנכנס למבוך הסיפורים יכול לשכוח את קשיי הקיום הפרטיים שלו, שאפיינו בוודאי את שומעיהם הערבים של הסיפורים. הערבים אומרים, שאיש אינו יכול לקרוא את ^אלף לילה ולילה^ מהחל ועד כלה; שכן, הספר אינו מתחיל ואינו נגמר.

מי כתב את אלף ואחד הסיפורים? גם על כך אין לנו אלא השערות. זהו פרי עבודתם של אלפי מחברים, שעבדו כל אחד בנפרד, בלי לדעת שהם בונים שכם-אל-שכם את אחת הקתדרלות הספרותיות המופלאות ביותר. הערה מעניינת מיוחסת בעניין זה לברון הגרמני פון האמר-פורגשטאל, שהיה מזרחן ופילולוג המצוטט בפי שני מתרגמיו של הספר לאנגלית, ליין וברטון. פון האמר-פורגשטאל תיאר אנשים מסוימים, שהיו confabulatores nocturni כלומר: מספרי סיפורים בלילה. הוא ציטט גם טקסט פרסי עתיק, הקובע שהאיש הראשון ששמע סיפורים אלה משאסף אליו את המספרים בלילה, על-מנת להקל על נדודי-שנתו, היה אלכסנדר הגדול. כאן יש להעיר שמקצוע המספר-בלילה היה נפוץ בקהיר עד מחצית המאה ה- 19, ופעלו בה כחמישים מספרים שהשתמשו תכופות באוצר הסיפורים של אלף לילה ולילה.

ב- 1704 הודפסה הגירסה האירופית הראשונה של הספר, וכללה שישה כרכים שתורגמו לצרפתית בידי המזרחן אנטואן גאלאן. הדפסתם עוררה שערוריה בצרפת, אך הקסימה את האינטלקטואלים שלה. הסיפור המפורסם ביותר מבין אלף ואחד הסיפורים, אלדין ומנורת הקסמים, לא הופיע במקור הערבי, ונודע לראשונה בתרגומו של גאלאן. המתרגם לאנגלית, ברטון, חיפש לשווא אחרי טקסט ערבי או פרסי של סיפור זה. יש המאמינים שגאלאן עצמו המציא את הסיפור, אך בורחס (1984) טוען שהמלה "המציא" מעליבה מדי: לגאלאן היו כל הזכויות להוסיף סיפור משלו לאוסף שתרגם. מדוע לא נוכל להניח כי אחרי שתרגם בעצמו סיפורים רבים כל כך הרגיש שעליו להוסיף סיפור משלו וכך עשה?

סיפורו של אלדין והסיפורים האחרים מאוגדים תחת סיפור מסגרת אחד, המוכר לכולנו: הסולטן רומה על-ידי אשתו, וכדי שלא ירומה שנית, החליט להינשא מחדש בכל לילה ולהרוג את אשתו בבוקר המחרת. כך נמשך הדבר, עד ששחרזדה נשארה בחיים באמצעות סיפוריה הבלתי-גמורים שסיפרה לסולטן מדי לילה. השניים בילו יחד אלף לילה ולילה, ולבסוף ילדה שחרזדה בן לסולטן.

חלק מסיפוריה של שחרזדה התגלגלו בספרות העולמית ואף חזרו והופיעו בגרסאות שונות. חלק מהסיפורים המיוחסים לה דומים למדי לכאלה שסופרו עוד לפניה. לדוגמה, הסיפור על שני החולמים: אדם המצוי בקאהיר חולם שקול פוקד עליו לנסוע לאיספהאן שבפרס - שם מחכה לו אוצר. הוא יוצא למסע הארוך והקשה ולבסוף מגיע לאיספהאן. מותש יושב האיש לנוח בחצר מסגד, ומובא למשפט בפני הקאדי. בתשובה לשאלה מדוע בא לאיספהאן, מספר המצרי את חלומו. הקאדי צוחק עד שחניכיו נראים לעין, ואומר לו: "איש טיפש, שלוש פעמים חלמתי על בית בקהיר, שמאחוריו גינה, ובגינה שעון שמש, ומזרקה ועץ תאנים, ומתחת למזרקה מונח אוצר. אף פעם לא הרהרתי בחלום הזה. גם אתה, אל תשים לב לחלומות. צא מאיספהאן ואל תחזור אליה". האיש חוזר לקהיר, מזהה את ביתו-שלו שהופיע בחלומו של הקאדי, חופר מתחת למזרקה ומוצא את האוצר.

רבים מכם בוודאי כבר זיהו את הדמיון שבין סיפור זה לבין סיפור האוצר החסידי, כפי שנרשם על-ידי י"ל פרץ. אפשר למצוא מקרי דמיון נוספים כאלה; לדוגמה, הרפתקאותיו של יוליסס דומות להרפתקאות סינבד המלח. לעתים מתוארות הרפתקאות הזהות לחלוטין לסיפורים אחרים, כמו במקרה של הקיקלופ פוליפמוס.

סיפורי אלף לילה ולילה עצמם השפיעו על סיפורים שנכתבו מאוחר יותר. לדוגמה, בספרו של סטיבנסון, לילות ערב החדשים (New Arabian Nights), מופיע נסיך מחופש, התר את העיר בלוויית ואזירו הנאמן; אלא שנסיך זה אינו הארון אל-ראשיד ("אהרון החסיד") אלא פלוריסל מבוהמיה, מלווהו הנאמן הוא קולונל ג'ראלדין והשניים תרים את העיר לונדון.

אמרנו שאלף לילה ולילה הפך למיתוס בפני עצמו. שמו נקשר לאינסוף, מקורותיו לוטים בערפל היסטורי וסיפוריו מהווים בבואות המשתקפות שוב ושוב בארץ-המראות של הספרות.

ביבליוגרפיה:
כותר: אלף לילה ולילה
מחבר: רז, אביעד
שם  הספר: והשמים זרועים כוכבים
עורכת הספר: יפתח, אילה
תאריך: 1994
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ריכוז ועריכה - אילה יפתח.
2. ריכוז הפיתוח - רונית חכם.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית