הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרחעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העלייה הגדולהעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > העלייה הגדולהעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > עולים ועלייה
יד יצחק בן-צבי


תקציר
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, נסוב וויכוח סביב זכות הבחירה של העולים לאור העלייה הרבה בתקופה זו. בין ההצעות היו שהציעו לשלול את זכות הבחירה של חלק מהעולים, עד שיעבור זמן מסויים והם ילמדו את השפה ויכירו את הארץ. או להעלות את גיל הבחורים מ-18. אחרים רצו להגדיל את מספר חברי הכנסת ל-151 חברים.



הוויכוח על זכות בחירה לעולים
מחברת: דבורה הכהן


העולים קיבלו זכות בחירה לכנסת סמוך לעלייתם ארצה, ולפיכך חיזרו אחריהם נציגי כל המפלגות. היה כאן פוטנציאל אלקטורלי עצום: מאז הבחירות לכנסת הראשונה ועד מועד הבחירות לכנסת השנייה עלו כ-570,000 עולים, כמחציתם היו בעלי זכות בחירה.45 מתוך 925,000 בעלי זכות הבחירה לכנסת השנייה, כ-370,000 (40 אחוזים) היו עולים חדשים שהגיעו ארצה מהקמת המדינה.

מציאות זו, ככל שהיה בה סיכוי לכל המפלגות, היה טמון בה סיכון, והחשש מפני תוצאות ההצבעה היה רב. היו שהציעו לשלול את זכות הבחירה של חלק מן העולים, יוסף בורג (החזית הדתית) הסביר בכנסת, כי 'יהודי שהגיע לארץ, היה ב"שער העלייה" ואחר כך עבר למעברה מסוימת, איננו יודע את השפה, איננו יודע קרוא וכתוב, איננו מכיר את הארץ ובעיותיה – יש להבטיח לו מינימום זמן שילמד לדעת את הארץ הזאת ותנאיה. אנשים אלה לא ילכו לבחירות כעיוורים, אלא כעברים. כדי שלא יהפכו את הרעיון הנשגב של דמוקרטיה ויביאו אותו לידי אבסורד'.46 גם בנושא זה – כבוויכוח על הבחירות לרשויות המקומיות – הוצע להעלות את גיל הבוחרים; בורג למשל טען, כי 'גיל שמונה-עשרה הוא פחות מכדי לתת זכות ההכרעה המלאה על גורל המדינה לידיים הללו. קל וחומר אצלנו, שישנם רבים ביישוב, שהם למעלה מגיל 18, ומעולם לא 'ראו ספסל לימודים ולא ישבו עליו'.47

מפלגות האופוזיציה הציעו להגדיל את מספר חברי הכנסת מ-120 ל-151, בשל הגידול הרב במספר המצביעים לכנסת. נחום ניר-רפאלקס (מפ"ם) טען: 'באו ארצה במשך שלוש השנים האחרונות כ-400,000 איש וצריך להכניס גם מישהו מהם לכנסת השנייה'.48 גם הדתיים תמכו בעמדה זו, 'בשלב דינמי זה של התפתחותנו יהיה מוגזם ולא מוצדק אם לא ניתן אפשרות לחוגים חדשים – לא במובן כרונולוגי אלא אידיאולוגי – להכנס לנציגות העם'.49 נציגי מפא"י צידדו בהענקת זכות בחירה לכל העולים, והתנגדו לאלה ש'חששו מן הניסיון הנועז הזה להפקיד בידי המוני העולים החדשים הללו את גורל המדינה, שהשגנו בסבל ובקורבנות דמים מרובים כל כך. איזו מדינה אחרת היתה מסכימה לתת זכות בחירה ללא הבדל לכל אחד מתושביה, שבא ארצה שלושה חודשים לפני פרסומן של רשימות הבוחרים? אך בשבילנו היתה זו דרך לחנך את העולים החדשים לאחריות ממלכתית מן הרגע הראשון...'.50

אין ספק כי בדומה לוויכוחים שהתנהלו לקראת הבחירות לשלטון המקומי, עמדו כאן במרכז הסערה שיקולים פוליטיים ולאו דווקא אידיאולוגיים: הערכת המפלגות לגבי תוצאות הבחירות בקרב העולים. המפלגות שציפו לתמיכה רבה של עולים, צידדו בהרחבת זכות הבחירה, ואלה שחששו שלא יזכו במצביעים רבים בקרב העולים, ביקשו לצמצם ככל האפשר את השתתפותם בבחירות. מפא"י שהאמינה כי חלק ניכר מן העולים יצביע בשבילה, תמכה בהרחבת המעגל האלקטורלי מקרב העולים; ואילו יריבותיה, שהאשימוה בהפעלת לחצים ופיתויים על העולים כדי שיתמכו בה, חששו מכך וביקשו לצמצם את זכויות הבחירה של העולים.

הערות
45. במנין זה נכללים העולים שמעל גיל 18, שהגיעו ארצה לפני ה-1 במארס 1951, מועד רישומם במרשם התושבים, שנקבע כבסיס לפנקס הבוחרים.
46. י' בורג, 9 באפריל 1951, דברי הכנסת, ט, עמ' 1658-1657.
47. שם,שם, עמ' 1609
48. נ' ניר רפלאלקס. שם, עמ' 1603.
49. שם, עמ' 1643-1608
50. מ' נוישטט, הפועל הצעיר, 8 ביולי 1951, עמ' 7-6.

ביבליוגרפיה:
כותר: הוויכוח על זכות בחירה לעולים
שם  הספר: עולים בסערה : העלייה הגדולה וקליטתה בישראל 1948-1953
מחברת: הכהן, דבורה
תאריך: תשנ"ד (1994)
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות לפריט זה: מתוך פרק חמישי: עמודים 239-240
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית