מה על השר הנכבד לעשות עכשיו? להתפטר? והרי אינו מואשם? להישאר בתפקידו, והרי היה חשוד ורק חסרו ראיות העומדות במבחן בית המשפט? ובכן מה? האם ההגדרה חשוד תמיד מתאיידת באין כתב אישום? לא תמיד, ההלכה יצרה קטגוריית "חשוד" מסויים, שיתואר להלן, בתחום הנאמנות לציבור.
גם אם אין ראיה חד משמעית שעבר את העבירה, אבל יצא חפוי מחקירה, או יצא עליו קול או שיש רגליים לתחושה שהכשיל את הציבור – עדיין הוא "חשוד", לפי ההלכה. והוא חשוד "לעבור את העבירה להבא". כלומר, האיש שנחשד בהכשלת הציבור, ולא הוכחה אשמתו, נותר חשוד-לעתיד. ואם הוכחה אשמתו אין מסתפקים בעונש רגיל, אלא מנדים אותו. מנדים אותו מתוך מבט את תוך מהותו הנפשית. (ראה בהמשך שוחט שנכשל)
מדוע ההלכה מניחה ששוב יחטא? משום שחסרה לו תובנת-העומק המיוחדת של משרתו, הוא שולט בגינונים של המשרה, ופחות מכך בעצם מהותה ובאחריותה כלפי הציבור.
ומה עושים אתו? הגמרא (סנהדרין) קובעת: "ההוא טבחא שאישתכח דנפקא טריפתא מתחת ידיה. אין לו תקנה עד שילך למקום אחר" – שוחט, שמעצם משרתו מקובל על הציבור כנאמן למכור בשר שהוא שוחט ובודק לעצמו ומוכר לאנשים אחרים, ונמצאה טריפה יוצאת מחנותו – מנדים אותו, לפי ההלכה, ומעבירים אותו מתפקידו, ורק לאחר פסק-זמן ארוך, ורק בתנאים קפדניים ביותר של הוכחה שתיקן מידותיו, ניתן לו, אם בכלל, לחזור למשרה.
מנדים אותו על ביזויו את עצם משרתו, שניתנה לו כנאמן מוחלט של הציבור. ומעבירים אותו ממשרתו, משום שחשוד שישוב ויחטא, מפני שאין הוא מבין את מלוא עומק המשרה ואת חובת הנאמנות לציבור.
