בתבליט מתוארת יצירת חווה מצלעו של אדם (בראשית, ב', 21 - 22). משמאל עומד אלוהים, הילה של קדושה סביב לראשו, והוא מושיט את ידו האחת אל עבר חווה. חווה מגיחה מתוך גופו של אדם הישן מתחתיה, וידיה מושטות כלפי ידו של האל.
ברקע מופיע תיאור של גן העדן – ארבעת הנהרות מתוארים למטה, וכמו-כן מתוארים עץ וצמחייה עשירים מאחור. התיאור אינו ריאליסטי – אדם, חווה ואלוהים אינם ממוקמים בצורה "אמינה" בתוך סביבת הגן – הנהרות קטנים ביחס לאדם וחווה ואנו מביטים בהם ממבט על, למרות שאנו מביטים בעץ מהצד. האדם גם אינו מונח על הקרקע אלא מרחף אופקית בניצב לעץ; נראה כי בכך נרמז קשר עם צליבת ישו, "האדם החדש".