חבר "חיבת ציון", חבר "הוועד האודסאי" ומייסד זרם "הציונות התרבותית-הרוחנית".

בן למשפחה חסידית מסורתית ברוסיה. בגיל 20 החל ללמוד באופן עצמאי את ההגות האירופית המודרנית ואף עזב את משפחתו ועבר לווינה על מנת לברר אפשרות לימודים באוניברסיטה. עבר לאודסה ולמד באופן עצמאי היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. מקור כינויו הספרותי - "אחד העם" - בחתימה שחתם על מאמרו "לא זו הדרך" שבו ביקר את דרכה של "חיבת ציון". אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם שענייני העם מעסיקים אותו". יסד וערך את כתב העת העברי " השילוח". השתתף בקונגרס הציוני הראשון, אך לא הצטרף להסתדרות הציונית הואיל והתנגד לדרכו המדינית של הרצל.