עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > דתות והגות דתית > יהדות > היהדות לאחר החורבןעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית > היסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד
האוניברסיטה הפתוחה


תקציר
בתקופת האמוראים היו בארץ ישראל בתי מדרש רבים שפעלו באופן עצמאי למדי. בתקופה זו חלה התנצרות האמפריה הרומית והדבר השפיע רבות על היישוב היהודי בארץ ישראל שהיה תחת השלטון הרומי.



היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים


עם מות רבי יהודה הנשיא תמה תקופת התנאים והחלה תקופת האמוראים. הסתיימה הריכוזיות בעולמם של בתי המדרש בארץ ישראל והחל הביזור, שהוא התופעה הבולטת בתקופה זו. בימי רבי יהודה הנשיא היו בית המדרש שבציפורי הגלילית, וזמן מה זה שבבית שערים הסמוכה, מקומות הלימוד היחידים כמעט בגליל וכל החכמים נהרו אליהם ללמוד תורה וחוכמה. אפשר לציין עוד בית מדרש חשוב אחד בלבד באותה תקופה, הוא בית המדרש שבלוד, שהיה המרכז היהודי בדרום.

מאחר שלרבי יהודה הנשיא לא קם ממלא מקום בשיעור קומתו התפזרו תלמידיו בערים שונות בארץ ישראל והקימו בהן מרכזי לימוד. אחדים מהם התקיימו במשך כל תקופת האמוראים. בציפורי עצמה נוספו כמה בתי מדרש. בטבריה התפתח כעבור שנים אחדות בית מדרש ואחר כך אף עברה לשם הנשיאות (בערך בשנת 250). אחד מתלמידי רבי הלך לקיסרין (קיסריה) והקים בה בית מדרש חשוב. סוג מיוחד של בית מדרש הוקם בידי תלמיד אחר בכפר עכברה שבגליל העליון. זה היה בית מדרש בעל צביון חיים קומונלי (חיי עדה בשיתוף, מעין מושב שיתופי). ועוד קמו מזמן לזמן מרכזים קטנים בכפרים נוספים בגליל שחכמים ידועים בדורם חיו ופעלו בהם. בגולן התפתח אט אט מרכז במזרח האזור, בעיר נווה ואולי אף בבצרה שמדרום-מזרח לה. בדרום נשאר המרכז החשוב והגדול בלוד. באזור בית גוברין היה מרכז קטן, לפחות בראשית התקופה, ולקראת סוף התקופה התפתח גם מרכז קטן ביפו.

בתי מדרש אלה היו עצמאיים למחצה וכפופים אך מעט לבית המדרש המרכזי (שבציפורי או בטבריה). הם שימשו מרכזי הנהגה לסביבתם הקרובה במינוי דיינים, הוראת דת ודין וכדומה. הם נתקיימו פרקי זמן ארוכים למדי ולכל אחד מהם היה ייחוד בתורתו ובהליכותיו. במקרים מיוחדים היו מזמנים כינוסים של ראשי בתי המדרש או של חכמיהם.

מן הראוי לציין, כי בתי המדרש הוקמו סביב אישיותו של חכם גדול ולכן לפעמים היתה נדידה של מרכזי לימוד ממקום למקום, ולפעמים, אם היו לו ממשיכים, נתקיים המרכז באותו מקום שנים רבות. כמו כן יש לציין, כי כל מרכז כזה תרם את חלקו לחוכמת ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי. הביזור היה עלול לכאורה לפגוע בהשפעתם של החכמים בשל קיומם של רסיסי מרכזים או בשל ירידת רמת הלימוד, אך לא כך היה הדבר. פעל כאן הכלל "קנאת סופרים תרבה חוכמה". לא זו בלבד שהיה מגוון של דרכי לימוד התורה ושל שיטות פרשנותה, אלא אף נראה שמספר התלמידים לא פחת בתקופת האמוראים ואנו קובעים זאת על פי מספרם הרב של האמוראים-החכמים הנזכרים בתלמודים בתקופת האמוראים.1

זמן לא רב לאחר מותו של רבי יהודה הנשיא חלה הרעה במצבם של יהודי ארץ ישראל הן מן הבחינה המדינית והן מן הבחינה הכלכלית, עיקר ההרעה היה בשנים 284-235, שהיו חמישים שנים של זעזועים ומהומות באימפריה הרומית. וגם לאחר מכן, משהתייצב המצב, לא שב מצב היהודים בארץ להיות כמימים ימימה. עיקר המשבר התבטא בזעזועים כלכליים קשים שנגזרו אזורים בארץ, בריחת אוכלוסין מהארץ, רעב ומעבר לערים הגדולות (אורניזציה). כך הזדעזע המבנה הבסיסי האיתן של היהודים בארץ שהיה קיים במשך דורות רבים.

גם במאה ה-4 היו קשיים כלכליים ומפעם לפעם הוטלו מסים כבדים. אך התופעה החמורה ביותר באותה תקופה היתה עליית הנצרות והפיכתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית-הביזנטית (שנת 325). בתאריך זה נוטים לראות פתח לתקופה חדשה, היא "תקופת ביזנטיון". כן יש להוסיף, שזמן מה לפני כן החל תהליך של פיצול השלטון באימפריה הרומית לשניים: מזרח ומערב, ובסוף המאה ה-4 זו היתה עובדה מוגמרת. ארץ ישראל היתה בתחום השלטון של רומי המזרחית, שבירתה היתה העיר ביזנטיון שבאסיה הקטנה ועל שמה נקראה האימפריה המזרחית כולה.

מראשית עליית הנצרות החל תהליך אטי וארוך של הצרת צעדי היישוב היהודי בארץ ישראל. השפעת הנצרות לא הורגשה בכל חומרתה בבת אחת, אלא מזמן לזמן נוספו חוקים אנטי-יהודיים, עד שקרוב לסוף המאה ה-4 הם נעשו חמורים. הם החריפו בראשית המאה ה-5, עד ביטול הנשיאות סמוך לשנת 429, במקביל לערך לתקופת חתימת התלמוד הירושלמי. אף לאחר מכן לא פחתה עוצמתם ולעתים הגיעו הדברים עד כדי גזירות שמד של ממש.2

מחמת משטר הדיכוי והשחיתות בארץ פרץ בשנת 351 מרד יהודי נגד גלוס, המשנה לקיסר הביזנטי, הוא "מרד גלוס". המרד פרץ בגליל, באזור ציפורי, והיקפו אינו ידוע. יש הסבורים שהיה מרד מקומי בלבד ויש הסבורים שהקיף חלק נכבד מיהודי הגליל והדרום, כפי שעולה מכתבי אבות הכנסייה. המרד דוכא במהירות ואין הוכחה שהיה הרסני ליישוב היהודי בארץ, שם חכמים הוסיפו לפעול במרכזים שבהם פעלו לפני המרד ועוד שני דורות של חכמים שפעלו אחריו ידועים מהתלמוד הירושלמי. ייתכן שאפשר לשלב מרד זה בתהליך הכללי של הצרת צעדי היישוב היהודי בארץ והוא היה נדבך נוסף במערכת היחסים ההולכת ומתערערת בין היהודים ובין השלטון הביזנטי-הנוצרי.

לקריאה נוספת:
מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים

הערות שוליים:

  1. ראה נספח ד: א' אופנהיימר, "בתי מדרשות בארץ-ישראל בראשית תקופת האמוראים".
  2. ראה נספח ה: ג' אלון, "הישובים העברים בא"י בתקופת התלמוד".
ביבליוגרפיה:
כותר: היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים
שם  הספר: מבוא לתורה שבעל פה
תאריך: 1991-1996
בעלי זכויות : האוניברסיטה הפתוחה
הוצאה לאור: האוניברסיטה הפתוחה
הערות: 1. הספר בנוי ממספר יחידות: יחידות 1-2 יח’ 1. תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. יח’ 2. מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה -- יחידות 3-4 יח’ 3. המשנה. יח’ 4. הברייתות והתוספתא -- יחידות 5-7 יח’ 5. התלמוד הבבלי. יח’ 6. התלמוד הירושלמי. יח’ 7. ספרות האגדה -- ‬ ‫ יחידות 8-10 יח’ 8. סמכותם של בעלי ההלכה. יח’ 9. תקנות, גזירות ומנהגות. יח’ 10. משפט ומוסר -- יחידות 11-12 יח’ 11. דרכי הפסיקה וספרות הפוסקים. יח’ 12. ספרות השאלות ותשובות.

הערות לפריט זה: 1. יחידה 6 : התלמוד הירושלמי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית