עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > מבוא לספרות התלמודית
האוניברסיטה הפתוחה


תקציר
המאמר מונה את ההבדלים הבסיסיים שבין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי.



ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי
מחבר: בן-ציון רוזנפלד


בתלמוד הירושלמי, כמו בתלמוד הבבלי, אנו מוצאים את האמוראים כמפרשי המשנה וכיוצרים עצמאיים. חלק נכבד מהחומר זהה או דומה בשני התלמודים. מרבית החכמים, בין הבבליים ובין הארץ ישראליים, נזכרים בשני התלמודים וניכרת השפעתם ההדדית. בשני התלמודים אנחנו מוצאים סוגיות הלכתיות ודברי אגדה ובכל זאת יש הבדלים בסיסיים ביניהם:

א. הסוגיה – דרכי הלימוד בבבל ובארץ ישראל היו שונות והן השפיעו על מבנה הסוגיה בתלמוד הירושלמי הסוגיה קצרה והדיון בה תמציתי, לרוב רק לעניין הנדון ולפשוטו הסבר. ואילו בתלמוד הבבלי הפלפול, ניתוח הבעיה מכל כיוון אפשרי, אף אם הוא רחוק מהדיון המקורי, מאריכים את הדיון וממילא גם הסוגיה ארוכה.

ב. דרך הציטוט – כשהתלמוד הירושלמי מביא מקורות נוספים על המשנה, כגון תוספתא מדרשי הלכה, הוא מצטט לרוב את המקור בלא שינוי סגנון ואילו הבבלי רגיל יותר לשנות את סגנון הקטעים המובאים.

ג. העריכה – עריכת התלמוד הירושלמי נמשכה פרק זמן קצר (בשנים 425-400 בערך). אין עיבוד וגימור ולא תמיד קיימים מעברים ברורים בין העניינים או הסוגיות. פעמים רבות מסיים בשאלה שאין לה מענה – תופעה המקשה על הבנתו. לעומת זה, עריכת התלמוד הבבלי נמשכה זמן רב, פעולות העיבוד וההוספה, הליטוש והגימור נמשכו עוד כמאה שנה לאחר עריכתו, ויש מעברים ברורים בין העניינים ומפעם לפעם יש הכרעה בסיום המשא ומתן.

ד. ההיקף – התלמוד הירושלמי מכיל פירושים על שלושים ותשע מסכתות מהסדרים זרעים, מועד, נזיקין, נשים ומסכת נידה מסדר טהרות. התלמוד הבבלי מכיל פירושים על שלושים ושבע מסכתות מהסדרים מועד, נשים, נזיקין, קדשים ומסכת ברכות מסדר זרעים ומסכת נידה מסדר טהרות. ואף על פי כן התלמוד הירושלמי קטן בכמותו (כ-1,600 דף בדפוס וילנה) מן התלמוד הבבלי (כ-2,700 דף בדפוס וילנה).

ה. השפה – הארמית של שני התלמודים היא ארמית בניב מקומי ולכן שונה. בתלמוד הירושלמי – ארמית גלילית, ניב מערבי. בתלמוד הבבלי – ארמית בבלית, ניב מזרחי.

ו. החכמים – מרבית החכמים הנזכרים בתלמוד הירושלמי הם ארץ ישראלים. אמנם, רוב החכמים הנזכרים בתלמוד הבבלי הם חכמי בבל, אך חכמי ארץ ישראל נזכרים בו גם הם פעמים רבות מאוד והרבה יותר מאזכורם של חכמי בבל בתלמוד הירושלמי.

ז. תפוצה וחשיבות – בשל הנסיבות המדיניות שגרמו להידלדלותו של היישוב היהודי בארץ ישראל ושקיעתו האטית כמרכז רוחני עד חורבנו במסעי הצלב, נבלמה תפוצתו של התלמוד הירושלמי ופחת מאוד מספר לומדיו וממילא פחתה מאוד השפעתו בתחום הכרעת ההלכה. גורמים אלה פגעו פגיעה קשה במסורת הפרשנות של הירושלמי וגרמו לקשיים בהבנת שפתו המיוחדת עד שנעשה משני בחשיבותו לעומת התלמוד הבבלי. יש כאן מעין השפעת גומלין, מכיוון שפחת מספר הלומדים מיעטו לפרשו ומכיוון שמיעטו לפרשו פחת עוד יותר מספר הלומדים.

גורלו של התלמוד הירושלמי נקשר בגורל מקום יצירתו, ארץ ישראל, בצוק העתים. בימים הראשונים לאחר חתימתו שימש חוט שדרה להלכה ולהגות בארץ ישראל ובאזורים שהיו בהשפעתה. אך בימי הביניים, עם התעצמות המרכז בבבל, נדחקה חוכמת ארץ ישראל במקביל להידלדלות היישוב בארץ. גם בבתי המדרש ובחוגי החכמים פחת העיון בתלמוד הירושלמי. ואולם בדורות האחרונים קיבל הלימוד והמחקר בו תנופה של ממש. שני התלמודים הם אמנות היצירה האמוראית. הבעיות המרכזיות בחקר התלמוד הירושלמי הן בגורמים הסובבים את היצירה - הסיבות לעריכה, זמנה, טיבה ומהותה של העריכה, לשונו הקשה של התלמוד הירושלמי, הקיצור הרב בסוגיה, היעדר פרשנות, הקשיים בהבנתו וכן הסיבות שגרמו לאי התפשטותו ולנחיתותו לעומת התלמוד הבבלי. לעניינים אלה נקדיש את הדיון ביחידה זו.

ביבליוגרפיה:
כותר: ההבדלים בין התלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי
מחבר: רוזנפלד, בן-ציון
שם  הספר: מבוא לתורה שבעל פה
תאריך: 1991-1996
בעלי זכויות : האוניברסיטה הפתוחה
הוצאה לאור: האוניברסיטה הפתוחה
הערות: 1. הספר בנוי ממספר יחידות: יחידות 1-2 יח’ 1. תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. יח’ 2. מדרש הכתוב ומדרשי ההלכה -- יחידות 3-4 יח’ 3. המשנה. יח’ 4. הברייתות והתוספתא -- יחידות 5-7 יח’ 5. התלמוד הבבלי. יח’ 6. התלמוד הירושלמי. יח’ 7. ספרות האגדה -- ‬ ‫ יחידות 8-10 יח’ 8. סמכותם של בעלי ההלכה. יח’ 9. תקנות, גזירות ומנהגות. יח’ 10. משפט ומוסר -- יחידות 11-12 יח’ 11. דרכי הפסיקה וספרות הפוסקים. יח’ 12. ספרות השאלות ותשובות.

הערות לפריט זה: 1. יחידה 6 : התלמוד הירושלמי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית