במילים פשוטות, רוח היא תנועה של מולקולות אוויר. יש שני מושגים מרכזיים להבנת הגורם לרוח: אוויר ולחץ אוויר.
האוויר מכיל מולקולות של חנקן (כ-78% מן הנפח), חמצן (כ-21%), אדי מים וגזים אחרים בכמויות קטנות. כל מולקולות האוויר האלה נעות במהירות גבוהה לכל כיוון ומתנגשות כל הזמן זו בזו ובגופים המצויים על פני הקרקע.
לחץ אוויר מוגדר ככמות הכוח שמולקולות אלה מפעילות על שטח נתון. באופן כללי, ככל שיש יותר מולקולות אוויר, כן לחץ האוויר גדול יותר. את הרוח מניע כוח הנגרם משינוי הדרגתי בלחץ.
שינויים בלחץ האוויר, כגון אלה הנגרמים על ידי הדינמיקה של מערכות סערה או חימום לא אחיד של השמש באזור אופקי נתון, דוחקים מולקולות אוויר מאזור לחץ אוויר גבוה יחסית לעבר אזור לחץ נמוך.
אזורי הלחץ הגבוה והנמוך המוצגים במפות מזג האוויר גורמים בעיקר למשבים העדינים שאנו חווים בדרך כלל. הפרשי הלחצים הגורמים לרוח כזו אינם עולים על כאחוז אחד מן הלחץ האטמוספרי, והם פרושים מעל שטחים של מדינות שלמות. לעומת זאת, הרוחות בסופות חזקות נובעות מאזורים גדולים שבהם שינויי הלחץ משמעותיים הרבה יותר.
