עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיי דת בתקופת השואה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
רבה של הקהילה סאניק, מחוז גוסטינין שבפולין. במלחמה שהה במספר מחנות ובהם הוהנזאלץ, אושויץ, בוכנוואלד וטרזינשטאט. ביומן אישי אותו כתב בעברית, תעד הרב את חיי היום יום הנוראים במחנה והקדיש מקום גם לתיאור המועדים שניסו לחוג במחנה, לדילמות המוסריות שעלו, ולמאבקם לשמירת ההלכה.



אהרונסון יהושע משה
מחברת: חווה ברונשטיין


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

רבה של הקהילה סאניק, מחוז גוסטינין שבפולין מתרצ"ז (1937). עם פרוץ המלחמה שהה תקופה מסוימת בורשה ובלודז', אך שב לעיירתו, וגורש עם בני קהילתו למחנה עבודה קונין. בקונין עבד בעבודות כפיה שונות, ופעל בקשר הדוק עם ראשי המחנה היהודים. לאחר חיסול המחנה הועבר למספר מחנות ובהם הוהנזאלץ, אושויץ, בוכנוואלד וטרזינשטאט, שם שוחרר. ביומן אישי אותו כתב בעברית, במחנה קונין, תחת סכנה ובחסות חבריו, תעד הרב בריכוז ובעוצמה את חיי היום יום הנוראים במחנה, את הברוטליות של המפקדים הנאצים, ואת התגובה היהודית למצבים אלו. בהיותו רב הקהילה הוא הקדיש מקום גם לתיאור המועדים שניסו לחוג במחנה, לדילמות המוסריות שעלו, ולמאבקם לשמירת ההלכה, בהתחשב בנסיבות הימים, הכל "ברמז ובקיצור נמרץ". מימי קונין שרדו עוד מסמכים שכתב הרב אהרונסון: המסמך האחד הוא "מעשה קויל" (קויל היא קולו, תחנת הרכבת בדרך לחלמנו), העוסק במידע מוקדם על הפתרון הסופי, שהגיע לידו עוד כשהיה עם קהילתו בעיירתם סאניק. זוהי ללא ספק אחת העדויות הראשונות שנכתבו בתקופת השואה אודות חלמנו, ראשון מחנות ההשמדה בפולין. המסמך השני, "מדוע לא עמדנו על נפשותינו", נכתב סמוך לחיסול המחנה, והוא עוסק בשאלת התגובה היהודית למדיניות הנאצית, מדוע לא יצאו למרוד, ומדוע נדירות היו ההתאבדויות. היומן עם המסמכים הנלווים הוסתרו ונמסרו שנים אחדות לאחר המלחמה לארכיון לוחמי הגטאות. סמוך לשחרורו, בחשבו שרשימותיו אבדו, כתב הרב זיכרונות, וריכז את השאלות ההלכתיות שנשאל בימי השואה ("ניסיונות"). כתביו רוכזו בספר "עלי מרורות" (בני ברק תשנ"ו). לאחר המלחמה נתמנה הרב אהרונסון לרב הראשי של מחנות העקורים באזור האוסטרי, שם פעל לכינון חיי הדת, וטיפל בבעיות כשרות, נישואין, שאלות עגונות, קבורה, חינוך ועוד. בשנת תשי"א (1951) עלה לא"י ושימש כרב בפתח תקווה. בארץ המשיך לעסוק בשימור זיכרון השואה, כתב דברי הגות, בעיקר בנושא אמונה נוכח השואה והמשיך להוציא את כתביו התורניים "ישועת משה".

לקריאה נוספת:
הרב קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה
הוברבנד שמעון (תרס"ט-תש"ב; 1942-1909)
אלתר אברהם מרדכי – הרבי מגור – (תרמ"ו-תש"ח; 1948-1886)

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא חיי דת בתקופת השואה
טקס – שמירת שבתות וחגים בתקופת השואה
עדויות וידאו – מבט אל עולמם של היהודים החרדים בתקופת השואה



אל האסופה חיי דת בתקופת השואה3

ביבליוגרפיה:
כותר: אהרונסון יהושע משה
שם  הספר: שבר בת עמי : פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה
מחברת: ברונשטיין, חווה
תאריך: 2002
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית