הזכויות החברתיות הן קבוצה של זכויות, הקשורות לזכות שלנו לחיות חיים מכובדים ומכבדים, כלומר: הזכות לכבוד האדם כוללת גם את הזכות לחיים בכבוד. לכן בקבוצות זכויות זאת נמצא את הזכויות האלה:
- הזכות לאוכל ולמים (כלומר: הזכות שלא להיות רעב)
- הזכות למקום לגור בו (כלומר: הזכות שלא לגור ברחוב)
- הזכות לחינוך (כלומר: הזכות ללמוד בבית-ספר)
- הזכות לשירותי בריאות (כלומר: הזכות להיבדק ולקבל טיפול על-ידי רופאים ולקבל תרופות)
אם כן, כדי להגן על הזכויות החברתיות של אזרחיה, המדינה צריכה לדאוג לכך שלא יהיו אזרחים עניים, שאין להם בית, שאינם לומדים בבית-ספר או שאינם יכולים להשיג תרופות. ואם יש אזרחים שאינם מצליחים לעבוד ולהרוויח כסף, המדינה צריכה לדאוג שיהיו להם התנאים הבסיסיים האלה של חיים בכבוד.
כל מדינה מחליטה באיזו מידה להגן על הזכויות החברתיות של אזרחיה: יש מדינות שנותנות לעניים ולחלשים כסף רב, כדי שיוכלו לחיות בכבוד; מדינות אחרות מאמינות שכל אחד צריך לדאוג לעצמו, ושהמדינה אינה צריכה לתת כסף לעניים או לחלשים.
ומה המצב בישראל? – בית המשפט קבע שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב את המדינה לדאוג לכך שהאזרחים יחיו בכבוד.
