עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > ההתנגדות הלוחמתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > נשים בשואה
הקיבוץ המאוחד



תקציר
מכתבה האחרון של פרומקה פלוטניצקי, שהיתה קשרית, מראשי המחתרת החלוצית בפולין. ב-3 באוגוסט 1943 נפלה עם אחרוני הלוחמים בבנדין.



מכתבה האחרון של פרומקה פלוטניצקי


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

פלוטניצקה, פרומקה (1914-1943)
קשרית, מראשי המחתרת החלוצית בפולין. נולדה בפלוטניצה ליד פינסק. מנעוריה היתה חברת תנועת 'פרייהייט' ('דרור'). בשלהי 1938 עבדה במרכז 'דרור' בורשה. בפרוץ המלחמה עברה עם רוב חברי ההכשרות למזרח פולין לקובל (KOVEL) בשטח שסיפחו הסובייטים, בתקווה למצוא דרך לארץ-ישראל. ב-1940 היתה פלוטניצקה בין חברי המרכז שהוטל עליהם לחזור לשטח הכיבוש הגרמני ולארגן את התנועה במחתרת. מאז פרוץ המלחמה נגד ברית-המועצות, פעלה פלוטניצקה לגבש ולחזק את תנועת המחתרת החלוצית בכל חלקי פולין הכבושה, ואף ביקרה בגטאות שהיה קשה ביותר להגיע אליהם. בספטמבר 1942 יצאה מטעם ה'ארגון היהודי הלוחם' לבנדין כדי לסייע בארגון התגוננות במקום. פלוטניצקה עמדה בקשר עם אישים ומוסדות בשווייץ ובסלובקיה ועם ועד ההצלה בקושטא, והעבירה ידיעות על הנעשה בפולין הכבושה. היא סירבה להיענות להצעות להצילה ולהעבירה לסלובקיה, או לקבל תעודות הצלה של אזרח חוץ, וב-3 באוגוסט 1943 נפלה עם אחרוני הלוחמים בבנדין.

דרום מערב פולין, 17.7.1943

ל1... ולכל החברים באשר הם שם:
חברים יקרים,

לאחר ציפייה ממושכת קיבלנו רק היום, בחרדת שמחה עצומה, את מכתבכם באמצעות X... לדאבון הלב איחר במקצת לבוא... ימים ושנים הגינו באפשרות זו לספר לכם על חיינו ומלחמתנו.

במשך שנה ומחצה אחרי פרוץ המלחמה, פיתחנו רשת גדולה של הכשרה, ותנועות נוער איתנות היו לנו, חזקות ויפות הרבה יותר מבימים כתיקונם. אך לפני שנה וחצי הופסקה לדאבוננו כל פעולה תקינה. לאחר התקופה של ארגון הגטאות התחילה פעולת ההשמדה השיטתית. ההתחלה נעשתה בווארטגאו (במחוזות לודז' ופוזנן) 80 אלף יהודים בערך הורעלו שם בגז (בלשון רשמית קוראים לכך "אויסזידלונג"). בלודז' גופא נשאר קיבוץ יהודי קטן סגור ומסוגר, 40 אלף, הגווע וכלה ברעב. ברגע זה אין לנו כל ידיעות משם. מקום ההשמדה נקרא בשם חאלמו (חלמנו). לאחר כך באה תקופת הכיליון של יהודי ליטא, הם הושמדו ביריות בפנארי (פונאר). בוילנה, קובנה ושאוולי נשארו 20 אלף. בזמן האחרון אין לנו ידיעות גם מהם. נראה כי ליטא היא "יודנריין"...

עשינו הכנות להגנה, לצערנו בלי הצלחה. בשטח ה"גוברנמאנט" (וורשה, לובלין, צ'אנסטוכוב, קרקוב והסביבה)2, אין עוד יהודים כלל3. ההשמדה בקיטור בטרמבלינקי4 ליד מלקיניה עשתה את שלה. זהו מקום כליון מפורסם, לא רק בשביל יהודי פולין, אלא גם ליהודים מהולנד, בלגיה וכו'.

הפרק היפה שבמלחמתנו – היה בוורשה. אנחנו ארגנו את ההגנה (X והילדים). קרבות איומים נערכו בגטו. לדאבוננו נפלו רק מאות אחדות מהשונאים (800 בערך)5. התוצאה היתה: כל היהודים הושמדו והגטו נהרס לבלי השאיר שריד. בגוברנמאנט אינו קיים עוד יישוב יהודי, מלבד שלושת מחנות הכפייה (טראווניקי, פוניאטוב ליד וורשה ופרוקוצ'ין לדי קרקוב) ובהם כ-30 אלף איש. בעוד שבועות מעטים לא ישאר זכר גם מהם.

ב... נשארו - - כמה אלפים יהודים. - - ממשפחות יערי לא נשאר איש. טוסיה, חנצ'ה, לא פרלשטיין, יוסף קפלן, מרדכי אנילביץ' ומאות אחרים, מהקרובים ביותר אינם בחיים עוד. ממשפחת רייס נשארו רק..., ממשפחת הנוער הציוני..., ממשפחת הבונד.

אוקראינה ופולאסיה הנן "יודנריין". בביאליסטוק,יש עוד כ-20 אלף יהודים החיים בתנאים טובים לערך. מחוז לובלין הושמד כולו בגז, בבלז'ץ ובסוביבור.

היישוב היהודי האחד שהיה נתון עד עתה בתנאים טובים באופן יחסי הוא זה שבשלזיה עילית-מזרחית. והנה, לפני שלושה שבועות גורשו משם שבעת אלפים יהודים. משמידים אותם ביריות ובשרפה באושווינצ'ים. במשך השבועות הקרובים ביותר יהיה גם מחוז זה ללא יהודים. בשעה שתקבלו את מכתבנו לא יהיה איש מאתנו בחיים עוד. - - מהטרנספורט האחרון לא קבלנו עד היום כל ידיעה ממישהו. להיפך, ידוע לנו בוודאות, שהם הובלו לאושווינצ'ים. - - בכל המחוזות שכתבתי עליהם ביקרתי אני עצמי והייתי עד ראיה לפעולות ההשמדה. - -

עשו כל שתוכלו. אני בספק, אם תוכלו לעזור לנו בעוד מועד, כי אנו רואים את ימינו האחרונים.

כל תנועות הנוער יחד אינן מונות עוד כיום אלא מאות אחדות ובכלל זה – קיבוצנו וקיבוץ הילדים. תקוותנו להיפגש עם "מולדת" לא תתגשם לדאבון לבנו. דרישת שלום לבבית לטבנקין, אליעזר בנדרסקי, יערי, קולודני, גולדשטיין, פנחס וכל הקרובים. אנו כותבים מתוך חיפזון. – אין לנו עוד כוח וסבלנות לכתוב אליכם ככל הדרוש והרצוי לנו.

בברכת לב,
פרומקה6

  1. בגוף המכתב מופיעים שמות.
  2. בתקופה זו היו למעשה פעולות התנגדות אנטי נאציות מזוינות בוורשה, בקרקוב ובמקומות אחרים.
  3. ככל הנראה, הכוונה היא שהגטאות, במתכונתם הישנה, חדלו מלהתקיים ומרבית או כלל תושביהם גורשו למחנות השונים.
  4. הכוונה היא למחנה ההשמדה טרבלינקה בו עשו הגרמנים שימוש בגז בתהליך ההשמדה.
  5. עפ"י דיווחו של הגנרל יורגן שטרופ, הממונה על חיסול גטו וורשה ודיכוי המרד בו, בעת המרד בין ה-19 באפריל ל-13 במאי 1943, נפלו 16 גרמנים ועוזריהם ו-85 נפצעו מתוך: קרמיש י. , מרד גיטו וארשה בעיני האויב – הדו"חות של הגנרל יירגן שטרופ, יד ושם, ירושלים תשכ"ו, ע"מ 121-122.
  6. את המכתב הזה כתבה פרומקה וחתמו עליו באי-כוח כל תנועות הנוער הציוניות.

לקריאה נוספת:
מיומנו של עמנואל רינגלבלום על חייקה גרוסמן ופרומקה פלוטניצקי
מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', גטו ורשה 1943
התנגדות חמושה בגטאות ובמחנות

באתר יד ושם:
תערוכה מקוונת – העט והחרב / אלכסנדר בוגן
המוזיאון החדש – התנגדות והצלה
יומנים נוספים בנושא ההתנגדות הלוחמת



אל האסופה ההתנגדות הלוחמת3

ביבליוגרפיה:
כותר: מכתבה האחרון של פרומקה פלוטניצקי
שם  הספר: חנצ'ה ופרומקה : מכתבים ודברי זכרון
עורך הספר: זרובבל, ג.
תאריך: תש"ה
בעלי זכויות : הקיבוץ המאוחד
הוצאה לאור: הקיבוץ המאוחד
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית