עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > ה"פיתרון הסופי" > הרוצחים
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים



תקציר
ריינהרד היידריך, היה ראש משטרת הביטחון ושירות הביטחון של הס"ס (הס"ד), איש-מפתח בתכנון המדיניות האנטי-יהודית ברייך השלישי ובהוצאתה לפועל.



היידריך, רינהרד (1904-1942)


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Reinhard Heydrich). ראש משטרת הביטחון Sicherheitspolize)) ושירות הביטחון של הס"ס (הס"ד), איש-מפתח בתכנון המדיניות האנטי-יהודית ברייך השלישי ובהוצאתה לפועל.


רינהרד, היידריך

ה' נולד בהאלה (Halle) שבסקסוניה למשפחת מוסיקאים. אביו היה זמר אופרה ובעל קונסרווטוריון למוסיקה. בנעוריו חי היידריך בצל פולחן וגנר של אביו, נתון למשמעת עריצה של אימו, סובל מחולשה גופנית ורדוף חשש מוטעה כי מוצאה של משפחתו הוא יהודי בחלקו.

היידריך היה סגן בחיל-הים, ובאפריל 1931 הודח אחרי שבית-דין של כבוד מצאו אשם בהתנהגות שאינה הולמת כלפי ידידה, שהתעלל בה ושאף בעת הליכי המשפט הכתים את שמה.

מתוסכל מכללי החברה התרבותית נפגש היידריך, שתחילה בז למפלגת ההמון הנאצית, עם הינריך הימלר באמצעות ידיד משפחה. הימלר התרשם ממראהו ה'ארי', היה ער לקשייו עם הממסד ולכן הפקיד בידיו את ארגון שירות הביון של הס"ס, הוא הס"ד. בתפקידו זה היה היידריך משוחרר מכבלי המשמעת הצבאית המסורתית ומקוד ההתנהגות המקובל, ויכול היה לתת ביטוי לאכזריותו, לציניות שלו לשאפתנותו, ולשלבן בנאמנותו לאדוניו החדשים. חקירת השמועה בדבר מוצאו היהודי העלתה שאין בה ממש, אך הממונים עליו ידעו לנצל את החשדות הללו ואת סילוקו מן הצי כדי להבטיח את תלותו בהם.

בשנים הראשונות לשלטון הנאצים היה היידריך, כראש שירות הביטחון, מממונה על איסוף מידע ועל הסחטנות והקנוניות שנדרשו לביסוס שליטתו של הימלר במערכת המשטרה החשאית בגרמניה. סייעו לו אנשי מינהל יעילים כגון קרל אוברג. אותה עת מונה היידריך גם למנהלה של המשטרה הפוליטית הבאווארית, שהיתה הגרעין של מערכת הגסטפו של הימלר. שירות הביטחון והגסטפו, שלימים עמד היידריך בראשה, שימשו לביסוס מנגנון הטרור הנאצי, וכן לחיסול מנהיגות הס"א ב-30 ביוני 1934.

היידריך מלא תפקיד ב'טיהור' הפיקוד העליון בצבא בשנת 1938. הוא גם סייע בשתילת המידע הכוזב שאפשר שתרם להחלטתו של סטלין לערוך 'טיהור' מקיף בפיקוד הצבא האדום. שירות הביטחון שיקף את האידיאולוגיה הקנאית של הימלר, והפך להיות רשת גזענית ופוליטית לריגול ולוחמה, אידיאולוגית ומעשית, ב'אוייבי' המשטר. הוא העלה פתרונות מקצינים והולכים ל'בעיית היהודים', כגון פוגרומים והגירה בכפייה. ב-1936 היה היידריך לראש הגסטפו ומשטרת הפלילים, ועם זאת הוסיף להיות הממונה על הס"ד.

כראש הגסטפו, היתה להיידריך סמכות בלתי מוגבלת לגרש למחנות ריכוז 'אוייבים של הרייך' וביניהם יהודים. הוא עודד תחרות בין שירות הביטחון לגסטפו, ושני הגופים התחרו בהוצאת מדיניות היטלר לגבי היהודים אל הפועל. נוסף ליריבות בינם לבין עצמם, התחרו בגופים במפלגה שהיו בהשפעתו של יוזף גבלס וכן בס"א.

לפקידים משירות הביטחון, כגון אדולף אייכמן, ניתן עידוד ליישם 'פתרונות' ל'בעיית היהודים', כגון גירושים בשיטת הסרט הנע, שאורגנו בעיקר ליהודים באוסטריה וצ'כוסלובקיה.

בפוגרום 'ליל הבדולח' ב-9-10 בנובמבר 1938, שעליו ניצח גבלס, נטלו הס"א והמפלגה הנאצית חלק בראש. בעזרתו של הינריך מילר גרם היידריך את מאסרם של אלפי יהודים בידי הגסטפו והס"ס על סמך רשימות שהוכנו מראש. ב-24 בינואר 1939 יסד הרמן גרינג את ה’לשכה המרכזית להגירת יהודים’, ומינה את סגנו של היידריך, הינריך מילר, למנהלה. בכך העביר גרינג את הוצאת מדיניות הרייך לגבי היהודים לפועל לידי הס"ס, והי' היה מאז למוציא לפועל הראשי.

עם פרוץ המלחמה ב-1939 היה היידריך אחראי לאינזצגרופן, ובצו מיוחד מיום 21 בספטמבר 1939 פקד עליהן להוציא לפועל את ריכוז יהודי פולין וכליאתם בגטאות ואת הקמת היודנרטים - בהנחיות של רינהרד הידריך מ- 21 בספטמבר 1939 למדיניות כלפי היהודים בשטחים הכבושים נקבע, כי 'ריכוז היהודים בערים יחייב, כנראה, לתת הוראות מטעמי ביטחון משטרתי כללי, שרבעים מסוימים יהיו אסורים בכלל על היהודים; וכן, וזאת תמיד מתוך התחשבות בצורכי הכלכלה, לא יינתן להם, למשל, לעזוב את הגטו ולצאת ממנו אחרי שעה קבועה בערבים וכו''. בהנחיות ההן אין הוראה מפורשת על הקמת הגטו והמונח 'גטו' שבו משתמש היידריך מכוון, כנראה, לשכונות היהודיות שהיו קיימות בערי פולין. כמו כן, הוא איחד את הגסטפו ומשטרת הביטחון במסגרת ה'משרד הראשי לביטחון הרייך' שהוקם אז, ונתן לפקידים אכזריים כגון אייכמן סמכויות מלאות בפעילותם נגד היהודים. היידריך היה יוזם פעיל בתוכניות כגון רזרוט לובלין ו'תכנית מדגסקר'.

ב-1941, לפני המתקפה על ברית-המועצות, הגיע היידריך, על-פי פקודתו של היטלר, להסכם עם הפיקוד העליון של הצבא כדי להבטיח סיוע צבאי לאיינזצגרופן, שעליהן פקד, להוציא לפועל 'תפקידים מיוחדים' של השמדה מיידית של היהודים ושל פקידים סובייטים בשטחים שייכבשו בברית-המועצות.

נראה שביוזמתו של הי' הפקיד בידיו גרינג ב-31 ביולי את מימוש ה'פתרון הסופי של בעיית היהודים' בכול השטחים שבתחום ההשפעה הגרמני באירופה. למילוי תפקיד זה דרש היידריך שיתוף-פעולה מצד כול המיניסטריונים של הרייך, ולמטרה זו זימן את ועידת ונזה, בהשתתפות פקידים בכירים (20 בינואר 1942), ובה הוצגה התוכנית להשמדת יהודי אירופה. להיידריך היתה גישה ישירה להיטלר, והוא נהנה מעוצמה גדלה והולכת. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי המידה שבה יזם היידריך את הטיעונים ואת השיטות שאומצו ל'פתרון הסופי'.

בסוף 1941 בא היידריך על שכרו כתגמול על הטרור האנטי-יהודי ומערכת ההשמדה שהנהיג, ומונה למושל בפועל של פרוטקטורט בוהמיה ומורביה. ב-5 ביוני 1942 הרגוהו לוחמי מחתרת צ'כים במארב בפראג. כעבור חמישה ימים הרסו הגרמנים את הכפר הצ'כי לידיצ'ה בפעולת נקם ורצחו את תושביו.

לקריאה נוספת:
אגרת הבזק של היידריך
פרעות "ליל הבדולח" – הוראות היידריך
ס"ד – שרות הבטחון של הס"ס

באתר יד ושם:
תערוכה מקוונת: עד היהודי האחרון
מחנות ואתרי רצח נאציים מרכזיים
ערכי לקסיקון נוספים בנושא הפתרון הסופי



אל האסופה הפתרון הסופי3

ביבליוגרפיה:
כותר: היידריך, רינהרד (1904-1942)
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית