עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > שארית הפליטהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה בספרות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
המידע בדף זה עוסק בסופר ק. צטניק - יחיאל די-נור ,ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ, שמתאר בספריו את חוויותיו מתקופת השואה.



ק. צטניק (1909-2001)
מחברת: מתיה קם



תולדות חיים


ק. צטניק הוא הסופר יחיאל די-נור (פיינר) – ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ שנולד בסוסנוביץ, פולין, בשנת 1909.(1) ק. צטניק למד בישיבה בלובלין, ובצעירותו עסק גם במוזיקה וגם בכתיבת שירים.
בתקופת השואה היה במחנות עבודה של הנאצים, ואחר כך היה שנה וחצי "על פלנטת-אש זו ששמה אושוויץ". ב- 1945, עם שחרורו ממחנה המוות אושוויץ, התיישב לכתוב, ובמשך שבועיים וחצי לא קם ממקומו – עד שסיים את כתיבת הספר "סלמנדרה" (ביידיש). את כתב היד מסר לחייל מארץ ישראל, ששירת באירופה במסגרת היחידות הארצישראליות של הצבא הבריטי, וביקש ממנו להעביר את "סלמנדרה" לארץ. החייל שם לב כי שמו של המחבר אינו מופיע על כתב היד – ואמר לו זאת. ק. צטניק נזעם והסביר: "שֵם המחבר?! הם, שהלכו אל הקרמטוריום (=משרפות), כתבו את הספר הזה! רשום את השם שלהם ק. צטניק".(2) ובשם זה השתמש די-נור בכל כתביו.
וכך הסביר ק. צטניק את שמו:(3) "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו… הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק (= המספר שקעקעו באושוויץ על זרועו של כל עציר במחנה)…(4)

ק. צטניק היה עד מרכזי במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שהתקיים בירושלים בשנת תשכ"א – 1961. ק. צטניק היה אחד העדים המעטים במשפט שפגש את אייכמן בתקופת השואה. באחת משתי הפעמים שבהן נחקר ק. צטניק בחדר העינויים של הגסטפו, המשטרה החשאית הנאצית, נכח בחקירה גם אדולף אייכמן.

ק. צטניק נפטר ביום כו באב תשס"א (17 ביולי 2001). השאיר אחריו בן, בת ונכדים. הוא ביקש מבני משפחתו לא להודיע על מותו, מכיוון שלדעתו אין לציבור עניין ביחיאל די-נור. "מה שחשוב הוא שק. צטניק חי, והוא יחיה לנצח".(5)
ספריו על השואה ועל זוועות אושוויץ תורגמו לשפות רבות והתפרסמו ברחבי העולם. בין ספריו: סלמנדרה (1946), בית הבובות (1953), קראו לו פיפל (1961), כוכב האפר (1966), צופן א.ד.מ.ע.


© באדיבות המכון הלאומי "גנזים", תל אביב

 

מתוך: צופן א.ד.מ.ע - משא הגרעין של אושוויץ


(6) וכך מתאר ק. צטניק את החיילים הנאצים העולים בסולמות אל מגדלי השמירה במחנה המוות אושוויץ:
אני מביט אל הגרמנים העולים אל מגדלי השמירה שצריחיהם ננעצים בשמי השחר, בתוך הַקּוֹבַּלְט הכהה של שמי אושוויץ. בסולמות עולים צללים מהאדמה לשמים כמלאכים בסולם יעקב…
רבי,(7) אני צועק, המלאכים לא יורדים מן השמים. בוא וראה, איך הגרמנים עולים בסולמות מאדמת אושוויץ לשמים. רבי! רבי! האם גם בשמים יש גרמנים?! גם לאחר הקרמטוריום? גם שם, בשמים, יהיו אנשי אס.אס?
מלחמה לַאֲדֹנָי בעמלק! הם עולים להילחם באלוהי ישראל, ואתה שותק, רבי?! אתה יושב על הקרשים לפני הסלקציה כאביון מצורע ליד שער טיטוס ברומי ושותק, רבי?! מלחמה לַאֲדֹנָי בעמלק…
עוד מעט יהיו גופותינו דלק ללב התנור שבארובתו יעלה אשמדאי לשמים להילחם באלוהי ישראל… מי יישאר…? רבי, מי יישאר?!…



א.ד.מ.ע


ארבע האותיות – א.ד.מ.ע – הופיעו בעמוד הראשון בכל ספריו של ק. צטניק. לדבריו, היו אלה עבורו אותיות צופן סודיות שבעזרתן הצליח לשורד במחנה המוות אושוויץ ולהישאר בחיים. וכך הסביר: "מו"לים וקוראים, ידידים ומבקרים, שואלים לפירושן של ראשי תיבות אלה. ואני – אין הסבר בפי… וכי יאמין מישהו אם אומר, שארבע אותיות אלה שמרו עלי שנתיים ימים על פני פלנטת אושוויץ?"(8)

פרופ' יחיאל שיינטוך, החוקר את תולדות חייו ויצירתו של ק. צטניק, זיהה את המקור של ארבע אותיות הצופן:(9) אותיות אלה הן ראשי תיבות של שלוש מילים בארמית – "אלוהא דמאיר ענני", שפירושן: "אלוהי (=רבי) מאיר, ענני (=ענה לי)". רבי מאיר היה מגדולי התנאים, חכמי המשנה, שחי במאה ה- 2 לספירה. בתקופה מאוחרת יותר קיבל את הכינוי "בעל הנס" בזכות האמונה בכוחן של המילים "אלוהי מאיר ענני", שנחשבו סגולה להצלת נפשות בזמן צרה. על כוחן של מילים אלה בהצלת נפשות – ובהצלת חייו של רבי מאיר עצמו – מסופר בתלמוד הבבלי (מסכת עבודה זרה, דף יח עמ' א).



הערות
(1) פרטים אלה ואחרים על תולדות חייו של יחיאל די-נור, הוא ק. צטניק, נתגלו על-ידי פרופ' יחיאל שיינטוך, מן החוג ללשון וספרות יידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' שיינטוך, החוקר את חייו ויצירתו של הסופר, גם מצא את תעודת הלידה שלו. הפרטים החדשים התפרסמו בכתבתו של תום שגב, "מי אתה קרל צטינסקי", הארץ, ז באב תשס"א - 27 ביולי 2001.
(2) האותיות ק. צט (KT) מציינות בגרמנית את המילים "מחנה ריכוז". והכינוי "ק. צטניק" פירושו: אדם שהיה במחנה ריכוז (כמו: קיבוצניק – מי שחי בקיבוץ).
(3) מתוך עדותו של ק. צטניק במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן.
(4) תום שגב, כותרת ראשית, כח באייר תשמ"ז – 27 במאי 1987, עמ' 20.
(5) תום שגב, "מת הסופר יחיאל דינור, אבל ק. צטניק יחיה לנצח' ", הארץ, ג באב תשס"א – 23 ביולי 2001.
(6) ק. צטניק, צופן: א.ד.מ.ע – משא הגרעין של אושוויץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ח - 1988, עמ' 77-73.
(7) רבי: בספרו מתאר ק. צטניק כיצד עמד עם הרבי ונדונים אחרים בבלוק הבידוד באושוויץ "הגדוש שלדי אדם", וחיכה עד שיתפנה עבורם מקום בקרמטוריום… הסופר עמד שם לחוץ אל הרבי, והוא מתאר שגם אז, בציפייה למוות בקרמטוריום, הוא ראה בפניו של הרבי אור מיוחד, "אור גנוז". על הרבי אומר הסופר: "הוא היה לי נקודת אור באושוויץ."
(8) תום שגב, הטריפ של ק. צטניק, כותרת ראשית, כח באייר תשמ"ז – 27 במאי 1987, עמ' 18.
(9) תום שגב, "מי אתה קרל צטינסקי" הארץ, ז באב תשס"א – 27 ביולי 2001.

ביבליוגרפיה:
כותר: ק. צטניק (1909-2001)
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: ישראל והעמים דרך סיפור יעקב ועשיו
מחברת: קם, מתיה
תאריך: תשנ"ו 1996
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
2. ייעוץ מדעי: פרופ' אביגדור שנאן.
3. הכנת מפות: תמר סופר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית