בלטינית Benedictus באנגלית Benedict באיטלקית Benedetto או Benito בצרפתית Benoit.
נזיר וקדוש. ניסח את תקנון המסדר הנקרא על שמו 547-480 לערך. יומו אצל הקתולים 11.7, המנזר במונטה קסינו מציין את יום פטירתו ב-21.3.
בנדיקטוס נולד בנורסיה (Nursia) בחבל אומבריה באיטליה. בשל המתירנות של החברה הרומית פרש למערה בסוביאקו (Subiaco ) 60 ק"מ מזרחית לרומי, בשנת 500 לערך. בסוביאקו הקים 12 מנזרים, כל אחד מהם בן 12 נזירים הכפופים לאב. אחותו התאומה, סכולסטיקה, גם היא הפכה נזירה.
בשנת 525 לערך עזב בנדיקטוס בפתאומיות את סוביאקו והשתקע יחד עם מספר תלמידים במונטה קסינו, שם עיבד וניסח בערוב ימיו את התקנון הבנדיקטיני, שהיה הראשון במערב אירופה. במבוא לתקנון מפרט בנדיקטוס את ארבעת סוגי הנזירים שהיו קיימים עד תקופתו. כתב היד המקורי אגב, נעלם בשרפה בשנת 896.
למרות חיבור התקנון אין בנדיקטוס נחשב למייסד מסדר במשמעות המאוחרת של הביטוי כפי שהיו פרנציסקוס, דומיניקוס ואיגנציו מלויולה אחריו.
העובדה שהמסדר הבנדיקטיני הוקם לפני שהאפיפיור ברומי החזיק בסמכות העליונה במערב אירופה, היא אחת הסיבות לעובדה שמסדר זה אינו מוכפף לראש מסדר המתמנה על ידי האפיפיור.
הביוגרפיה של בנדיקטוס הקדוש נכתבה על ידי האפיפיור גרגוריוס ה-1 וסייעה להפצת הנזירות במערב אירופה. סיסמת המסדר בלטינית היא labora Ora et ('התפלל ועבוד') ומטרתו 'יפואר האל בכל מעשה', ובלטינית omnibus Deus glorificetur Ut in.
התיבה 'ועבוד' אינה מילה ריקה. בכל התקופות המנזר הבנדיקטיני החזיק את עצמו כיחידה כלכלית אוטרקית. לצידה של עבודת האל המלאכה על כל גווניה, חקלאות בעיקר יצור יינות ובירה, עסקו הנזירים בהעתקת כתבי יד באולם המכונה 'סקיפטוריום'. משנת 1964 בנדיקטוס מקובל כפטרון אירופה המאוחדת.
נזיר במסדר הבנדיקטיני רושם לפני שמו את הקיצור O.S.B כלומר Ordo Sancti Benedicti (מסדר בנדיקטוס הקדוש).
הבנדיקטינים מחזיקים בכנסיית הדורמיציון (תרדמת מרים) בירושלים (בגומחה באותה כנסייה נמצא פסלו) ובכנסיית נס הלחם והדגים בטבחה. המסדר עבר רפורמות רבות המפורסמות ביותר זאת המיוחסת לבנדיקטוס מאנין ואלו המכונות 'קליני' ו'סיטו' בעקבות התרופפות במשמעת במוסר ובהקפדה על עקרון העוני.
