עמוד הבית > מדינת ישראל > חבלי ארץ > שומרון ובקעת הירדן
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאורכתר הוצאה לאורידיעות אחרונות


תקציר
על הצומח בחבלים השונים בשומרון.



מבואות שומרון : הצומח


בניגוד לגליל ולהרי יהודה, מועטים ביותר בהרי שומרון שרידי הצומח הטבעי. שטחים נרחבים - בדרום שומרון, במערבו ובעמקים - מעובדים זה דורות רבים עיבוד חקלאי ונטועים בעיקר בעצי זית, תאנה, שקד ורמון; השטחים בעמקים מנוצלים לפלחה או לגידולי ירקות. רק בשולי השדות ובמקומות שנתקדשו והם אסורים בפגיעה נשתמרו שרידי הצומח הטבעי - עצי יער וחורש ים-תיכוניים. האזור המערבי של מרגלות הרי שומרון היה מעובד פחות מחלקים אחרים, בשל היותו טרשי ובעל קרקע רדודה, אך גם שם נהרס הצומח הטבעי, כנראה כתוצאה מכריתה ומרעיית יתר. צומת בר מצוי בשטחים רחבים יחסית באזורים הצחיחים יותר בצפון-מזרח שומרון ובספר שומרון. עם זאת, במשך הדורות פגעה הרעייה הרבה בצומח של אזורים אלה.

באופן כללי אפשר לומר, שהצומח הטבעי הים-תיכוני שרד באותם אזורים בשומרון שאקלימם ים-תיכוני מובהק, בעיקר במקומות טרשיים או בחלקות שננטשו לאחר עיבוד חקלאי. שרידים של חורש ים-תיכוני מועטים ביותר באזורים הצחיחים שבצפון-מזרח שומרון ובספר שומרון. באזורים אלה גדל בעיקר צומח ספר או צומח ערבתי, אירנו-טורני. בכמה מקומות חודר צומח הספר גם אל אזורים בעלי אקלים ים-תיכוני מובהק, עקב תנאי קרקע מיוחדים.

הצומח בחבלים השונים בשומרון

דרום שומרון

בחבל-ארץ זה גדל חורש של אלון-מצוי-אלה-ארצישראלית. דמיונו של חבל ארץ זה להרי יהודה מבחינת אקלימו וסוגי הקרקע והמסלע מעיד, אולי, על דמיון גם בצומח הראשוני ובדינמיקה של הצומח.

מרכז שומרון

גוש זה אינו מכוסה חורש ים-תיכוני, על אף שרובו אינו מעובד. לפי רומו וכמות המשקעים שבו, אפשר היה לצפות למצוא בו צומח עצי, אך למעשה שולטות בו בתות ובהן מינים רבים המרכיבים בתות ספר, כגון חרחבינה מגבבת ושברק מצוי. במצוקים של הר גרזים מצויים בין הצמחים המלווים כלך מרוקני, עיריוני צהב ועיריוני קצר. העובדה שבאזור זה לא התפתחה תצורה של חורש ים-תיכוני טיפוסי, על אף היותו גשום, מרמזת על קיום גורמי קרקע מגבילים - אולי קרקע טרה רוסה קאוליניטית, שמשטר המים שלה גרוע יחסית.

במדרונות קרטוניים בגוש המרכזי של שומרון מצויה בתה של סירה קוצנית, שעם מלוויה נמנים צמחים האופייניים לבתות ספר, כגון סירה קוצנית, בלוטה גלונית, מרוה ריחנית, קורנית מקרקפת, לשון-פר סמורה, נואית קוצנית, געדה מצויה, עקץ-עקרב עגל-עלים, עירית גדולה, אזוב מצוי וזקנן שעיר. גם כאן גורם הקרקע הוא שקבע את חדירתו של צומח קסרופילי (אוהב יובש).

מרגלות הרי שומרון

אזור זה נקבע (בידי זהרי ואורשן) כחלק מתחום התפוצה של החברה הטיפוסית של החרוב המצוי ואלת המסטיק, אן למעשה מצויים כאן רק מעט עצי חרוב, הפזורים פה ושם.

החברה השלטת כאן היא למעשה בתה של סירה קוצנית או זקנן שעיר. שרידים מפותחים יותר של חברת החרוב ואלת המסטיק מצויים במקומות בודדים בלבד. איג מציין עמד כזה בסביבות ערערה, ובו חרוב מצוי, אלת המסטיק, בר-זית בינוני, קדה שעירה, אשחר ארצישראלי, זלזלת הקנוקנות, אספרג החרש, צמרנית הסלעים ומינים חד-שנתיים רבים. ההרכב הזה דומה לחברת הצמחים הגדלה במורדות הכרמל. ממזרח לקלקיליה, ליד עזון, מצויים שרידים נוספים של חברה זאת, עם מעברים לחברת אלון-מצוי-אלה-ארצישראלית. באזורים אחרים בסביבות קלקיליה וקיבוץ חורשים מצויים שטחים שבהם שולטים אוג קוצני ויסמין שיחני. מינים אלה מלווים במקומות אחדים גם את חברת החרוב ואלת המסטיק.

גוש שומרון-עראבה

אזור זה מעובד ברובו, והצומח הטבעי המצוי בו הוא, בעיקרו, בתות של סירה קוצנית. א' אייג מתאר את ההרכב הבא של מינים רב-שנתיים בחברת הסירה הקוצנית באזור סבסטיה: סירה קוצנית, אזוב מצוי, פואה מצויה, מרוה משלשת, אספרג החרש, זקנן שעיר ואחרים. ממיני העצים מצויה במקום בעיקר אלת המסטיק.

הר אלכסנדר

אזור זה היה מכוסה ברובו בחורש של אלון-מצוי-אלה-ארצישראלית. שמורת יער שטיפח שירות הייעור של ממשלת המנדט באם א-ריחאן שליד יעבד, מאפשרת לנו לעמוד על טיבו של הצומח הפוטנציאלי באזור זה.

בשמורה זו יש עמד מפותח של חברת אלון-מצוי-אלה-ארצישראלית, המהווה חורש רב-שכבתי צפוף ביותר, שהחדירה לתוכו קשה. במפנה צפוני תלול מוצאים בשכבת העצים אלון מצוי (40%), בר-זית בינוני (27%) ואלה ארצישראלית (8%). שאר מיני עצי החורש מצויים בשיעור כיסוי מועט ביותר. בשכבת השיחים נפוצה אלת המסטיק (75%), המלווה באשחר ארצישראלי ובקדה שעירה. מבין השיחים הנמוכים מצוי כמעט רק לטם שעיר. המטפסים של חברה זו הם פואה מצויה, קיסוסית קוצנית, אספרג הלרש וזלזלת הקנוקנות.

במורדות הר אלכסנדר אל נחל עירון נראה כיסוי ניכר של אלון התבור.

צפון-מזרח שומרון

במזרח שומרון קיימים כיום כמה עמדים של החברה "המזרחית" של החרוב המצוי ואלת המסטיק. עמדים אלה מצויים בפסגות הגלבע ובאזור שממזרח לטובאס. חברה זו דומה לחברות החרוב ואלת המסטיק האחרות - הטיפוסית והחורפית - מבחינת שליטתם של שני המינים העיקריים, אך נבדלת מהן בהרכב המלווים. בולטים כאן המיקריפטופיטים שונים, האופייניים לבתות הספר, וכן שיחים של שיזף השיח, הגדלים ברווחים שבין עצי החרוב ושיחי האלה. באזורים אלה פזורים גם עצים בודדים של אלה אטלנטית. לדעת זהרי ואורשן, מותאמת חברה זאת לתנאים ים-תיכוניים גבוליים. כיוון שלא ניכרת בשטח התחדשות של חרוב או של אלת המסטיק מנבטים ומגדמים, מניחים חוקרים אלה, שהחברה נמצאת בנסיגה. אפשר שבימינו אין התנאים נוחים לה, עקב האקלים היבש יותר וסחיפת הקרקע.

באזורים היבשים והחמים יותר של מזרח שומרון משתלטות על השטח גריגות של קדה שעירה, בליווי המיקריפטופיטים רבים. דוגמה לצומח מעין זה מציין איג בסביבות ואדי אלפארעה, ליד א-טלוזה. לצד צמחים מזרח ים-תיכוניים של אזורים קיצוניים, כגון האשחר הארצישראלי והקדה השעירה, מצויים כאן מינים אירנו-טורניים זמינים של בתות ספר. לפיכך מכנה זהרי את החברה הזאת בשם "חברת הקדה השעירה הערבתית", להבדיל מחברות הגריגה הים-תיכוניות של הקדה. במורדות הגלבע, על גבי טרה רוסה, גדל צומח של בתת ספר הדומה במידה רבה לבתות הספר של מדבר יהודה או של דרום השפלה (דביר-להב). כאן מצויים מרוה ריחנית, בלוטה גלונית, קפודן, אזוב מצוי, צמרנית הסלעים, לשון-פר מצויה, לענית גדולה, קיצנית צפופת-עלים, מוצית קוצנית, חרחבינה מגבבת, געדה מצויה, נפית כפופה, שברק קוצני, רכפה צהבה, עירית גדולה, זקנן שעיר, חטמית זיפנית, שעורת התבור, שעורת הבלבוסים, נורית אסיה ועוד. בולט כאן אירוס הגלבע, הפורח באביב. צמח זה הוא אנדמי לגלבע ולסביבותיו. פה ושם פזורים בשטח גם עצים של שיזף מצוי ושיחים של שיזף השיח.

בצומח הגלבע מעטים המינים הים-תיכוניים, וניכר היעדרה של הסירה הקוצנית, שהיא מרכיב חשוב של בתות ספר אחרות. אפשר שהסיבה לכך נעוצה גם כאן בתכונותיה של הטרה רוסה האיאוקנית: במשטר מים גרוע, בחוסר גיר או בגורם הזנתי מגביל אחר.

קראו עוד:

מבואות שומרון : גבולות וגיאומורפולוגיה
מבואות שומרון : הצומח (פריט זה)
ראו מפה: שומרון

 

ביבליוגרפיה:
כותר: מבואות שומרון : הצומח
שם  הספר: מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול
עורך הספר: בן יוסף, ספי
תאריך: 2001
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הערות: 2. כרך 1 - מילון למונחי יסוד ומפתח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
2. כרך 2 - החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
3. כרך 3. הגליל העליון וחופו / עורך הכרך - מושון גבאי.
4. כרך 4. הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות / עורכי הכרך - מושון גבאי, יצחקי גל.
5. כרך 5. הכרמל וחופו ורמות מנשה / עורכי הכרך - סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.
6. כרך 6. העמקים / עורכי הכרך - יוסי בוכמן, יצחקי גל.
7. כרך 7. שומרון ובקעת הירדן / עורכי הכרך - ספי בן יוסף, מנחם מרקוס.
8. כרך 8. השרון / עורך הכרך - יואב רגב.
9. כרך 9. מישור החוף הדרומי, פלשת / עורך הכרך - יואב רגב.
10. כרך 10. השפלה / עורך הכרך - יואב רגב.
11. כרך 11. הרי יהודה / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
12. כרך 12. ירושלים / עורכת הכרך - אלונה ורדי.
13. כרך 13. מדבר יהודה ובקעת ים המלח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
14. כרך 14. הנגב הצפוני / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
15. כרך 15. הר הנגב והערבה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך כרך 7 - שומרון ובקעת הירדן בעריכת ספי בן יוסף ומנחם מרקוס.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית