הערות שוליים

1. וסדרם בברייתא ב"כ י"ד: דניאל, אסתר, עזרא (בכללו נחמיה) ודברי הימים ובתרגום השבעים והוולגאטה מקומם אחרי דברי הימים, וזה על הסדר הכרונולוגי, כהמשך למסופר בדברי הימים. כנראה שלא היה בכלל ספר קבוע לספרים האחרונים בתנ"ך לפני שנקבע מקומם ע"י המסורת.
2. "ומאן אסקיה ? – נחמיה בן חכליה" (ב"ב י"ד ע"ב) וכן משמע בסנהדרין צ"ג ע"ב: "מכרי כל מילי דעזרא – נחמיה בן חכליה אמרינהו" וגו'.
3. ואלה הן הראיות: א) אין להעלות על הדעת שמחבר אחד יביא בספרו רשומה אחת פעמיים ובשנויים (אחרי כתבי זאת מצאתי נימוק זה גם אצל יאמפל עמ' 7). עובדה זו תשמש ממילא הוכחה שאין לראות ספר נחמיה מעשה ידי סופר דברי הימים, שהרי גם בנחמיה י"א מוצאים אנו את הרשימה הנמצאת בדה"א ט' בשנויים ניכרים. ב) אלמלי יצאו עזרא ונחמיה מידי מחבר אחד היה מקומו של פרק ח' שבנחמיה, העוסק בעיקר בעזרא, בספר עזרא. ג) דרכו של מחבר ס' עזרא לשלב בדבריו מסמכים חשובים ובלשונם: בזה הוא נבדל לגמרי, גם ממחבר דברי הימים וגם ממחבר ס' נחמיה. ד) לפחות חלק מעזרא נכתב כהמשך לס' דברי הימים, ולא מטעמי סגנון בלבד כטענת צונץ, שהרי יתכן שסגנון דברי הימים הוא סגנון התקופה ההיא (כדעת סגל, תרביץ תש"ג חוברת ב'), אלא שבלעדי זאת לא יובן פסוק י"ט בעז' ו' ע"ש. ומאידך גיסא אין זה מחייב שסופר אחד חיברם. - ה) בס' נחמיה ישנן צורות לשון שאינן לא בריה ולא בעזרא, מבחינת אוצר המלים ועוד יותר מבחינת מבנה המשפט (עי' להלן הערה 7).