עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מילים הנוצרות בגזירה קווית, ובהן 3 דרכי תצורה: בסיס ומוספית, בסיס ובסיס, וראשי תיבות.



הגה וצורות : גזירה קווית
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון


גזירה קווית - תרשים

בגזירה הקווית יש תמיד בסיס, שהוא מילה כלשהי, ואליו עשויות להתקשר מוספיות גזירה (תחיליות, סופיות) או בסיסים נוספים.

למוספיות הגזירה יש משמעויות אופייניות. חלקן דומות למשמעויות של המשקלים, כמו -סָן לבעלי מקצוע, -וּת לשמות מופשטים.

בסיסים שונים עשויים להתחבר בכמה אופנים, כגון: הֶלְחֵם (מִדְרְחוֹב, חַיְדַּק), וראשי תיבות (דּוּחַ, מַנְכָּ"ל). כל אלה הם בסיסים, שיוצרים בהתחברותם מילה, כלומר - ערך מילוני.

בגזירה הקווית בנויים שמות-עצם, תארים ותוארי פועל (אך לא פעלים).

מוספיות הגזירה נחלקות לסופיות ולתחיליות.

סופיות גזירה

-סָן

סופית זו מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע, עיסוק או תכונה, כגון: מִנְהֲלָן, תּוֹרָן, פַּרְדְּסָן.

-סַאי

סופית זאת, כמו הסופית -סָן, מציינת בעיקר משמעות של בעל מקצוע, עיסוק או תכונה, כגון: יוֹמָנַאי, מַחְסְנַאי, תַּרְמִילַאי, יַמַּאי.

-סִיָּה

בשמות בעלי סופית זאת יש כמה קבוצות של משמעות:
מקומות: סִפְרִיָּה, נַגָּרִיָּה, עִירִיָּה.
פרטי לבוש: גּוּפִיָּה, חֲזִיָּה, מִצְחִיָּה, שִׁכְמִיָּה, כְּתֵפִיָּה.
אוסף/מערכת/קבוצה: צִמְחִיָּה, שְפַנִּיָּה, בִּרְזִיָּה. אגב, המילים שפנייה, ברזייה יכולות להשתייך גם לקבוצה של מקומות.
דברי מאכל: לַחְמָנִיָּה, נַקְנִיקִיָּה, עוּגִיָּה.

-וֹן

בין השמות בעלי סופית זו נוכל למצוא את קבוצות המשמעות האלה:
הקטנה: יַלְדּוֹן, כַּלְבּוֹן. משמעות זו של הקטנה אינה קשורה תמיד לגודלו של החפץ. למשל, גַּנּוֹן אינו גן קטן, אלא גן לילדים קטנים.
כתבי-עת: עִתּוֹן, שְבוּעוֹן, יַרְחוֹן.
אוסף פרטים: מִלּוֹן, יְדִיעוֹן, שִׁירוֹן.
כלים ומכשירים: אֲוִירוֹן, אֶצְבָּעוֹן, מַפּוּחוֹן.

-סִית

סופית זו, בדומה לסופית -וֹן אופיינית למשמעויות:
הקטנה: כּוֹסִית, כַּפִּית, צְנוֹנִית.
כלי רכב: מְכוֹנִית, מַשָּׂאִית, מוֹנִית.
שפות: עִבְרִית, אַנְגְּלִית, סְפָרַדִּית.
חלקי שלם: שְׁבִיעִית, עֲשִׂירִית.

-וּת

הסופית הזאת, יכולה להיצמד למילות בסיס שונות וליצור שמות מופשטים: מנהיגוּת, נוכחוּת, נאמנוּת.

-סִי

הסופית -סִי מיוחדת ליצירת שמות תואר. בעברית בת-זמננו שמות תואר רבים בנויים בדרך זו: יַמִּי, מִשְׁפָּטִי, מַלְכוּתִי. לסופית -סִי יש חלופות כמו: -סָאִי, -סָנִי, -וֹנִי: אוניברסיטָאִי, קולָנִי, עירוֹנִי.

הסופיות -סִית, -וֹן מביעות הקטנה, אולם משמעות ההקטנה מובעת לפעמים בדרך אחרת: הכפלה של חלק מעיצורי הבסיס, כמו: כּלבלב, שפמפם, דגיג, חתלתול. בלשון הדיבור מקובל גם להוסיף סופיות לועזיות כמו: צ'יק, 'לֶה: בחורצ'יק, בובה'לה, חנה'לה.

סופיות גזירה לעומת משקלים

לעתים מוספיות הגזירה (השייכות לגזירה הקווית) דומות במשמעות ובצליל למשקלים (השייכים לגזירה המסורגת - שורש ותבנית).

בגזירה המסורגת הכרנו את משקל קַטְלָן כמו: בַּטְלָן, רַקְדָּן, המציין גם הוא משמעות זו. גם משקל קַטְלָן מסתיים ב-סָן, אך זהו -סָן שהוא חלק מן המשקל ולא מוספית שמתקשרת למילת בסיס.

במשקל קַטְלוּת, האופייני לשמות עצם מופשטים, כגון: כַּשְרוּת, עַצְלוּת, ההברה -וּת איננה מוספית, אלא חלק מן התבנית. המילים במשקל זה אינן בנויות מבסיס וממוספית, אלא משורש ומתבנית. למשל, המילה כַּשְרוּת בנויה מן השורש כ-ש-ר ומהתבנית סַסְסוּת.

תחיליות גזירה

לעתים מוספיות הגזירה מתחברות לתחילת הבסיס ואז הן "תחיליות גזירה".

תחיליות גזירה עבריות:

העברית שאלה גם תחיליות גזירה משפות זרות:

בסיס ובסיס, ראשי תיבות

דרך אחרת של גזירה קווית היא התחברות של בסיסים, כלומר אל הבסיס נוסף בסיס אחר (ולא מוספית), ושניהם יוצרים מילה חדשה:

בסיס ובסיס - כמו: תַּקְלִיט+אוֹר=תַּקְלִיטוֹר; מִדְרָכָה+רְחוֹב=מִדְרְחוֹב; חַי+דַּק=חַיְדַּק. שני הבסיסים - בשלמותם או תוך החסרת חלקים מתוכם - מתחברים זה אל זה ויוצרים יחד מילה.

ראשי תיבות שהפכו למילה - אל העיצורים של ראשי התיבות נוספות תנועות, וכך נוצרת מילה: מַזְלָ"ט (מטוס זעיר ללא טייס), לוּ"ז (לוח זמנים), מַנְכָּ"ל (מנהל כללי).

המילה הנוצרת מהתחברות הבסיסים הופכת ליחידה מילונית אחת, ומשמעותה שונה מצירוף המשמעויות של כל אחד משני הבסיסים בנפרד. למשל: מִדְרָכָה ו-רְחוֹב הן שתי מילים, שמשמעותן שונה לגמרי ממשמעות צירוף הבסיסים מִדְרְחוֹב.

גזירה קווית - טיפים

  • איך נדע איך נוצרה מילה? – ננסה לפרק אותה.
    אם הצלחנו לפרק את המילה לשניים ולגלות שמתחבאת בה מילת בסיס ומוספית או שני בסיסים – סימן שהמילה נוצרה בגזירה קווית.
    אם לא הצלחנו לפרק את המילה לשניים, ננסה לראות אם יש בה משקל מוכר ובו משולב שורש. אם כן – סימן שהמילה נוצרה בגזירה מסורגת.

דוגמות:
* תַּסְרִיטַאי - ננסה לפרק את המילה: תסריט/אי. נגלה שבמילה תסריטאי מתחבאת מילת הבסיס תַּסְרִיט והמוספית -סַאי. דרך התצורה של מילה זו היא גזירה קווית: בסיס ומוספית.
* תַּסְרִיט - ננסה לפרק את המילה, ונראה שאי אפשר לחלקה לשניים.
נחפש את השורש שמתחבא בה (ס-ר-ט), ואחר-כך נמצא את המשקל תַּסְסִיס (תַּקְטִיל). דרך התצורה של מילה זו היא גזירה מסורגת: שורש ומשקל.

ביבליוגרפיה:
כותר: הגה וצורות : גזירה קווית
שם  האתר: HighLearn : קורס לשון לבגרות
מחבר: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות לשון
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות:

1. אתר זה מכיל את הקורס "לשון לבגרות". הקורס מכיל את כל החומר לבגרות בלשון על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. בקורס קיימים שלושה מסלולים: הגה וצורות, תחביר והבנה והבעה.
2. הקורס נשען על ספר הלימוד לחטה"ע "עיין ערך: לשון-הבנה-הבעה" (הוצאת מטח, 1999).

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית