עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה חברתיתעמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה קוגניטיבית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
לא תמיד יש התאמה בין העמדה שלנו לבין התנהגותנו. על הסיבות לתופעה ועל הדרכים לפתרון לפי תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר.



פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - דיסוננס קוגניטיבי
מחברות: ד"ר אורית כהן; דנה פרידמן


חוסר איזון - פנימי וחיצוני

לא תמיד התנהגותנו תואמת את עמדתנו. חוסר האיזון אצל הפרט עצמו מוגדר: חוסר איזון פנימי. חוסר התאמה ייתכן גם בין עמדתנו לבין זאת של זולתנו, והוא מוגדר: חוסר איזון חיצוני, שכן הוא מערב אחרים.

שני הסוגים של חוסר האיזון יוסברו בעזרת תיאוריות: את חוסר האיזון הפנימי נסביר בעזרת תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר, ואת חוסר האיזון החיצוני נסביר בעזרת תיאוריית שיווי המשקל של היידר.

שתי התיאוריות מסבירות אילו תחושות מתעוררות, ומה הפרט עושה, בעקבות תחושות של חוסר איזון פנימי או חיצוני.

דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר עוסקת בהעדר איזון בין עמדות או בין מרכיבי העמדה. חוסר האיזון גורם לנו תחושה של אי נוחות, ועל כן אנחנו שואפים לצמצם אותו.

לפני שנעמיק בתיאוריה, נברר את הפירוש של צירוף המילים דיסוננס קוגניטיבי:

דיסוננס הוא אי התאמה (בניגוד לקונסוננט שהוא התאמה). המושג שאול מעולם המוזיקה, ומשמעותו צירוף של צלילים הנשמע צורם, לא נעים וטעון מתח, והדורש איזון באמצעות צירוף צלילים אחר - קונסוננס.

קוגניציה היא הכרה, והמילה קוגניטיבי בעברית היא: הכרני.

אם כך, דיסוננס קוגניטיבי הוא אי-התאמה בין עמדות, בין דעות, בין אמונות או בין תפיסות של הפרט. הכוונה היא שיש לפרט שתי עמדות, אך הן אינן מתיישבות זו עם זו (וכך גם שתי דעות, שתי אמונות או שתי תפיסות).

דוגמה:
איתי אינו מחבב את מורתו ולעתים אף אינו מעריך את עבודתה. לקראת סיום הלימודים בתיכון ביקש ממנו רכז השכבה לכתוב לה מילות תודה למסיבת הסיום. ניתוח האירוע מצביע בבירור על חוסר איזון בין:
1. איתי אינו מעריך את המורה.
2. איתי צריך לכתוב מילות תודה למורה.
כדי שאיתי יעבור ב"שלום" את מסיבת הסיום, עליו לשאוף לצמצם את חוסר האיזון.

לסיכום:
הנחת היסוד של תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי היא כי לפרט יש הניעה (מוטיבציה) לשמור על איזון בין מרכיבים קוגניטיביים (עמדות, דעות, אמונות, תפיסות), כי כך הוא מרגיש רגוע יותר ויציב.

גורמים המגבירים דיסוננס

האם חוויתם דיסוננס? - אם תחשבו על כך, בוודאי תיזכרו במצבים כאלה. לדעתנו, גם אם לא תאמצו את זיכרונכם לעבר הרחוק אלא רק לשבוע האחרון, תעלו בחכתם חוויית דיסוננס.

דוגמה:
תלמיד או תלמידה מצפוניים, שמעתיקים בבחינה, יחושו דיסוננס כתוצאה מההתנגשות בין שתי האמונות: "אני אדם מצפוני" לעומת "העתקתי בבחינה".

אך מה מגביר את הדיסוננס?

  • עוצמת הדיסוננס עולה, ככל שהאמונות המעורבות בו חשובות יותר.

דוגמה:
לאחר שאדם חרדי נאלץ לאכול ביום צום, הוא חש דיסוננס ברמה גבוהה, כי אכילה ביום צום סותרת/נוגדת אמונה חשובה מאוד שלו ("אדם דתי מקיים את מצוות הצום"). ואם נשווה אותו לאדם חילוני, הנוהג לצום ביום כיפור ונאלץ להפסיק את הצום, ברור לנו, כי תחושת הדיסוננס של החרדי תהיה בעוצמה גבוהה הרבה יותר.

  • עוצמת הדיסוננס עולה, כאשר המרכיבים הקוגניטיביים (עמדות, דעות, אמונות, תפיסות) הדיסוננטיים רבים יותר מהמרכיבים הקונסוננטיים.

דוגמה:
תלמיד או תלמידה, שאינם לומדים לקראת בחינת הבגרות, יחושו דיסוננס משום שהתנהגות חוסר הלמידה סותרת את תפיסתם כי "כדי להתקבל ללימודים גבוהים, צריך תעודת בגרות, ולכן יש ללמוד". הדיסוננס שלהם יגבר כאשר לא ימצאו תמיכה לתפיסתם שלא ללמוד (גורמים קונסוננטיים).

  • עוצמת הדיסוננס עולה, כאשר אין סיבה חיצונית (סיבה אובייקטיבית), אשר יכולה להצדיק את ההתנהגות.

במקרה כזה הפרט יודע כי הוא מתנהג בניגוד לאמונותיו. התנהגות שאינה תואמת את האמונות, מגבירה את חוסר האיזון, או, כפי שידוע לכם, היא מגבירה את הדיסוננס הקוגניטיבי.

דוגמה:
זאת התמונה שתתקבל אצל אדם העובד עבור מפלגה, אשר לא שהוא אינו אוהד אותה, אלא גם אין לו כל סיבה חיצונית לעשות זאת (כגון: שכר גבוה), אשר יכולה להפיג את תחושת הדיסוננס שלו.

  • עוצמת הדיסוננס עולה, ככל שעוצמת האמונות המעורבות בו רבה יותר.

דוגמאות:
אדם חרדי יחוש דיסוננס בעוצמה גבוהה יותר אם לא יקיים את מצוות הצום ביום כיפור (עוצמה גבוהה מאוד של האמונה) מאשר אם לא יקיים את מצוות יישוב הארץ (העוצמה נמוכה יותר).

נער או נערה, שנמצאים בתהליך של הורדה במשקל - עוצמת הדיסוננס שיחושו, אם יקנחו בגלידה (מעוטרת בקצפת, ואגוזים מפוזרים עליה), תהיה גבוהה יותר מהעוצמה שיחושו חבריהם, שגזרתם אינה דורשת שמירה קפדנית על תזונה.

  • עוצמת הדיסוננס עולה, כאשר עלינו לקבל החלטה.

תהליך קבלת החלטה מגביר את הדיסוננס, שכן כל החלטה שאנו מקבלים, לעולם אינה חיובית בצורה מושלמת. בין כל החלופות השונות שנדרשנו לבחור, אין חלופה שהיא חיובית או שלילית לחלוטין.

דוגמה:
כאשר תלמידי חטיבת הביניים נדרשים לבחור בית-ספר תיכון, שילמדו בו לעולמים..., כל האפשרויות העומדות לרשותם לבחירה, אינן חיוביות או שליליות באופן מוחלט. למשל, מי שיבחר ללמוד בבית-ספר תיכון, משום שהוא מתירני יותר ואין בו חובה של תלבושת אחידה, אמנם יזכה ביתרונות של בית-הספר הזה, אך יפסיד את היתרונות של בית-הספר שוויתרו עליו (שם יש הישגים טובים יותר בבגרויות).

  • עוצמת הדיסוננס עולה, ככל שההשקעה הנדרשת (במאמצים, במשאבים וכדומה) רבה יותר, ומתברר כי לא הייתה לה הצדקה.

דוגמה:
על אף שתלמיד השקיע מאמץ רב בלימודי המתמטיקה, ברמת 5 יח"ל, הוא קיבל ציון נמוך בבגרות. תלמיד זה יחוש דיסוננס בעוצמה גבוהה בשל הפער בין מידת ההשקעה הגדולה לבין ההישגים הנמוכים.

שינוי עמדה בעקבות דיסוננס

כזכור, דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב לא רצוי, שכן הוא יוצר מתח בין מרכיבים קוגניטיביים - עמדות, דעות, אמונות, תפיסות.

מה ניתן לעשות על מנת להוריד את המתח? האם אנו יכולים לשנות את הדיסוננס לקונסוננס, כלומר - להגיע לאיזון של העמדות, של הדעות, של האמונות או של התפיסות שלנו?

התרשים מראה שלוש דרכים להתמודדות עם תחושת הדיסוננס הקוגניטיבי. תוצאות ההתמודדות יכולות להיות צמצום הדיסוננס או אף סילוקו.

מן התרשים תוכלו ללמוד שאדם שחש דיסוננס, יכול לשנות את אחת העמדות שלו לכיוון של התאמה לעמדה האחרת, ובכך הוא יפחית את הדיסוננס או יסלק אותו. למשל, אם לדוד יש שתי אמונות: "העישון מזיק לבריאות" וגם "אני מעשן", לא פלא שהוא חש דיסוננס... כדי לשנות זאת, הוא יכול לטעון: "העישון בעצם לא מזיק לבריאות, וההוכחה היא שסבתי עישנה עד גיל 90 והייתה בריאה" (שינוי האמונה הראשונה). הוא יכול גם להפסיק לעשן (שינוי האמונה השנייה). עוד אפשרות: לגשר בין שתי האמונות מבלי לשנות אף אחת מהן: "אמנם העישון מזיק לבריאות, ואמנם אני מעשן, אך עדיף לחיות חיים טובים, קצרים ומהנים, מאשר חיים ארוכים ומשעממים."

קראו עוד:

פסיכולוגיה חברתית : עמדות - הגדרות ואיפיונים
פסיכולוגיה חברתית : עמדות - כיצד עמדות נרכשות?
פסיכולוגיה חברתית : עמדות - שינוי עמדות
פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - דיסוננס קוגניטיבי (פריט זה)
פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - תיאורית שיווי המשקל של היידר
פסיכולוגיה חברתית : עמדות - קשר בין עמדה להתנהגות

ביבליוגרפיה:
כותר: פסיכולוגיה חברתית : עמדות - תיאוריות איזון - דיסוננס קוגניטיבי
שם  האתר: בית הספר הווירטואלי של מטח : פסיכולוגיה לבגרות
מחברות: כהן, אורית (ד"ר) ; פרידמן, דנה
עורכת האתר: בוהק, חוה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייעוץ מדעי: ד"ר ציפי בר-אל.
2. הקורס נכתב בשנת 2002.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית