עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה קוגניטיביתעמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > למידה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על-פי הגישה הקוגניטיבית ההגדרה של למידה היא: תהליך, אשר המידע שנרכש ונשמר בו, מכוון וקובע מה יילמד בהמשך. תיתכן למידה בהכרה (קוגניציה) מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני נראה לעין.



למידה : הגישה הקוגנטיבית
מחברות: ד"ר אורית כהן; דנה פרידמן


תהליך קוגנטיבי

תהליך קוגניטיבי זהו תהליך של עיבוד מידע, של הבנה ושל הסקת מסקנות.

דוגמה לתהליך כזה:
הציון של חגי ושל משה בבחינה במתמטיקה היה 80, אך על אף ששניהם נחשפו לאותו הגירוי, תגובתם שונה: חגי מרוצה מאוד, ואילו משה עצוב ומדוכא. כיצד ניתן להסביר זאת?

נציג את התהליך הזה בתרשים הבא:

הגישה הקוגניטיבית, עיקרה הוא התהליכים הפנימיים, המתרחשים במה שהיא מכנה: הקופסה השחורה. לעומתה, הגישה ההתנהגותית, מתנגדת לגישה זאת. כמדע היא אינה יכולה להתייחס לתהליכים פנימיים, משום שלא ניתן למדוד אותם. אך בזה לא הסתיים הוויכוח. על-פי הגישה הקוגניטיבית לא רק שלא ניתן להתייחס להתנהגות הגלויה (גירוי-תגובה) בלבד, אלא אף הכרחי להתמקד בהתנהגות הסמויה; לא ניתן להבין את תגובת האדם ו/או להחליט מה ישמש עבורו חיזוק משמעותי, אם לא נתייחס לתהליך הקוגניטיבי שלו, דהיינו: לתהליכים הפנימיים של עיבוד המידע (תפיסת גירויים, הענקת משמעות להם, זכירה, חשיבה והסקת מסקנות).

הגישה הביהביוריסטית והגישה הקוגניטיבית - ההבדלים

ראו את ההבדלים בטבלה הבאה:

גישה התנהגותית
(ביהביוריסטית)
גישה קוגניטיבית
התייחסות להתנהגות הגלויה בלבד (גירוי-תגובה).
התייחסות לתהליך הפנימי (לתהליך עיבוד המידע), המתווך בין הגירוי לתגובה.
אפשר לבחון תהליך למידה רק אם יש לו סימון חיצוני או ביצוע. (הביהביוריסטים קיבלו את העובדה שיש שינויים פנימיים אך לא נתנו להם דגש ולא חקרו אותם.)
תיתכן למידה בהכרה (קוגניציה) מבלי שיהיה לה ביטוי חיצוני נראה לעין.
הלמידה נעשית באמצעות חיזוקים/עונשים.
הלמידה נעשית בתהליך: קליטת הגירוי, חשיבה והסקת מסקנות.
מערך זהה של גירויים סביבתיים יוביל לתגובה זהה אצל לומדים שונים.
הגירוי עשוי לגרום לתגובות שונות אצל אנשים שונים, עקב התהליך הפנימי של עיבוד מידע ושל הסקת מסקנות.
הסבר לטווח קצר של התנהגויות/למידות.
הסבר לטווח רחב של למידות.

גישת הגשטלט

בגישה הקוגניטיבית הגדרת הלמידה שונה במקצת מזאת של הגישות האחרות.

על-פי הגישה הקוגניטיבית ההגדרה של למידה היא:
תהליך, אשר המידע שנרכש ונשמר בו, מכוון וקובע מה יילמד בהמשך.

אחת התיאוריות הקוגניטיביות המסבירה את תהליך הלמידה היא הגשטלט. תיאוריית הגשטלט מתמקדת בתבנית השלמה של ההתנהגות, וטוענת כי לא ניתן לפרק אותה לקשרי גירוי-תגובה. הסיבה: לתבנית השלמה יש משמעות רחבה יותר מאשר לסך כל המשמעויות, שיש לכל אחד מהגירויים בנפרד. חוקרי הגשטלט הם אלה שטבעו את המושג "השלם הוא יותר מסכום חלקיו".

הניסוי המרכזי של הגישה הוא של קוהלר והשימפנזה "שולטן". במחקר זה למדה שולטן להשיג בננה שהייתה רחוקה מטווח ידה. קוהלר כינה את התהליך שעברה שולטן: תובנה, וטען שבתהליך זה אנו מארגנים במוחנו מחדש את הנתונים (את הגירויים השונים ואת הקשרים האפשריים ביניהם). התוצאה של תהליך הארגון הפנימי מתבאת במקרה זה גם בתהליך החיצוני (תגובתה של שולטן), אך אין הכרח שיהיה לה ביטוי חיצוני.

ראו בתרשים הבא את המאפיינים של למידת התובנה:

ביבליוגרפיה:
כותר: למידה : הגישה הקוגנטיבית
שם  האתר: בית הספר הווירטואלי של מטח : פסיכולוגיה לבגרות
מחברות: כהן, אורית (ד"ר) ; פרידמן, דנה
עורכת האתר: בוהק, חוה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייעוץ מדעי: ד"ר ציפי בר-אל.
2. הקורס נכתב בשנת 2002.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית