עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > למידה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מה היא למידה? וכיצד אנו לומדים? הפסיכולוגיה מייחסת ללמידה את כל אותם השינויים, המתרחשים בנו בעקבות ההתנסויות שלנו, ואשר מאפשרים לנו לפעול בעתיד בצורה שונה מזו שפעלנו בה בעבר.



למידה : מבוא
מחברות: ד"ר אורית כהן; דנה פרידמן


המושג למידה מתקשר בדרך-כלל לבית-הספר, למורים, לשיעורים וכדומה.

בפסיכולוגיה למושג למידה יש משמעות אחרת: שינויים, שחלים בנו בעקבות התנסויות שונות. שינויים אלה יאפשרו לנו בעתיד לפעול באופן אחר מזה שפעלנו קודם.

אם כן, בפסיכולוגיה המושג למידה מתייחס להתנהגויות חדשות, שנרכשות במהלך החיים. מההיבט של הפסיכולוגיה כל חיינו אנו לומדים. כך, לדוגמה, אנו לומדים להרגיש (למשל: ממה לפחד), אנחנו לומדים מיומנויות חברתיות, כישורי חיים וכדומה.

הנושאים בפרק הלמידה:

למידה מה היא?

לפניכם חמש דוגמאות המשקפות למידה.
קראו אותן ונסו לעמוד על המשותף לכולן.

א. כלב נשך את גילי בילדותה. מאז היא אינה מתקרבת לכלבים.

ב. ליאור מנסה להגיע אל חבילת השוקולד, שנמצאת בארון העליון במטבח. הוא הרים את ידו ומתח אותה, וכשהבין שאין זה מספיק, הפסיק למספר רגעים את מאמציו, ואז, בפתאומיות, לקח את כיסא המטבח, טיפס בעזרתו אל השיש, פתח את ארון המטבח ולקח חבילת שוקולד. מאז, בכל פעם שהוא רוצה שוקולד, הוא משתמש בכיסא.

ג. הטלפון בביתה של דנה תפוס באופן קבוע על-ידי עדי, בתה המתבגרת. באחד הימים הצליחה אורית, חברתה של דנה, להשיג את דנה בטלפון בשעות הבוקר. מאז היא אינה מנסה להשיג אותה בשעות הערב.

ד. שירי קנתה חצאית חדשה וקיבלה מחמאות רבות. מאז היא מרבה להופיע בחצאיות בגזרה ובצבע דומים.

ה. באחד הימים, כשיצא יוני לשחק בחצר הגן, התקרב אליו גיא ולקח ממנו את הצעצועים. יוני הכה את יגאל וקיבל קריאות עידוד מילדי הגן. מאז, בכל פעם שמישהו מטריד את יוני, הוא מכה אותו.

כאמור, הפסיכולוגיה מייחסת ללמידה את כל אותם השינויים, המתרחשים בנו בעקבות ההתנסויות שלנו, ואשר מאפשרים לנו לפעול בעתיד בצורה שונה מזו שפעלנו בה בעבר.

הידעתם?

  • לא תמיד הלמידות שלנו מתוכננות, מודעות ומכוונות.
  • יש למידות שלא רק שהן אינן מועילות, אלא הן אפילו מזיקות (אלימות או שימוש בסמים).
  • בהתנהגות שלנו לא תמיד יש עדות ללמידה שלנו.

הגדרת הלמידה

הגדרת הפסיכולוגיה את הלמידה שונה מהמובן שלה בחיי היום יום.
ההגדרה היא: שינוי קבוע בהתנהגות הנובע מהתנסות

שינוי קבוע משמעו שאין מדובר בתופעה זמנית, חולפת, אלא בתופעה יציבה.
דוגמה: אדם, שלמד הקלדה בשיטה העיוורת, מקליד בקצב של 15 מילים בדקה.
השינוי הוא קבוע, משום שקודם הוא לא ידע להקליד, וכעת הוא יודע להקליד.

התנהגות: כל מה שאדם עושה, חושב ומרגיש, ומבחינים בין התנהגות גלויה לבין התנהגות סמויה. כדי לבדוק אם חל שינוי קבוע בהתנהגות של פרט כלשהו, נעקוב אחרי התנהגותו הגלויה. אם כן, המדד לבדיקת הלמידה הוא הביצוע! אך ייתכן, שהלמידה תגרום לשינוי בהתנהגות הסמויה, ולכן לא יהיה לה ביטוי גלוי (זמני או קבוע).
דוגמה: לאחר שאדם צופה בחברו, המבצע התנהגות לא רצויה ונענש עליה, סביר להניח שהוא יימנע מהתנהגות זאת. אם כן, אמנם התרחשה למידה, אך אין לה ביטוי בהתנהגות הגלויה.

התנסות יכולה להיות אישית, שהלומד נטל בה חלק פעיל, או עקיפה, דהיינו: מניסיונם של אחרים.
דוגמה: לאחר שילד מקבל מחמאות על פעולה שביצע, הוא ישוב ויבצע פעולה זאת בשל המחמאות שקיבל. זאת התנסות אישית. אבל גם חברו, אשר ראה אותו מבצע את הפעולה ומקבל עליה מחמאות, יכול לבצע אותה, כדי לקבל את אותן המחמאות. החבר למד מניסיונם של אחרים.

הידעתם?

  • למידה אינה מודעת תמיד.
  • לא רק התנהגויות חיוביות נלמדות אלא גם התנהגויות שליליות.
  • לא תמיד ניתן לראות את הלמידה, כי ייתכן שהשינוי מתבטא בהתנהגות הסמויה.

בכל למידה הגורמים הבאים מעורבים:
- שינוי קבוע
- התנסות

ומה אם אחד הגורמים חסר?

אם חל שינוי בהתנהגות ואחד הגורמים בהגדרה חסר, סביר להניח שלא התרחשה למידה אלא השינוי הוא תוצאה של גורמים אחרים: תהליך של בשילה, מצב זמני או אינסטינקטים ורפלקסים. כדי להבין במה דברים אמורים, נציץ בדוגמאות הבאות.

דוגמאות לשינויים בהתנהגויות שאינם תוצאה של למידה:

א. רינת בת שלושה חודשים ומתהפכת מצד לצד.
האם רינת למדה להתהפך? - התשובה לשאלה זאת היא שלילית.
מדוע אין כאן למידה? - על-פי ההגדרה של למידה, יש צורך בכל התנאים הבאים:
1. שינוי קבוע - אכן התרחש שינוי קבוע אצל רינת: קודם היא לא התהפכה, וכעת - כן.
2. התנהגות - אכן התרחש שינוי קבוע בהתנהגות הגלויה של רינת (התנהגות ההתהפכות).
3. התנסות - האם השינוי הקבוע בהתנהגות של רינת נובע מהתנסות? - לא. השינוי הקבוע בהתנהגותה של רינת הוא תוצאה של תהליך, אשר התרחש במערכת העצבים של רינת, ואשר אפשר את הופעתה של התנהגות זאת. תהליך זה נקרא: בשילה. זהו שינוי ביולוגי המתרחש בגופנו ומאפשר לבצע התנהגות, שקודם לא יכולנו לבצע. איך נדע זאת? הרי לא נוכל להיכנס לתוך נבכי מוחה של רינת. - נכון! אך אילו היה זה תהליך של למידה, ניתן היה לבצע אותו מוקדם יותר. כך גם לגבי התנהגויות אחרות, שהן שינוי קבוע בהתנהגות, אך אינן תוצאה של למידה, כגון: זחילה, הליכה, דיבור וכדומה: הופעתן מותנית בבשילה.
- אם כן, לא הייתה כאן למידה, כי השינוי בהתנהגות של רינת לא נבע מהתנסות.

ב. הדבורה מסמנת את מקום הפרח באמצעות ריקוד בצורת הספרה 8.
האם הדבורה למדה התנהגות זאת? - גם כאן התשובה שלילית.
מדוע אין כאן למידה?
1. שינוי קבוע - אין כאן שינוי: כל דבורה "מתחילה" מבצעת התנהגות זאת.
2. התנסות - ההתנהגות של הדבורה אינה נובעת מהתנסות אלא היא מוטבעת בה במטען הגנטי שלה בבואה אל העולם. התנהגות זאת היא אינסטינקט. אינטסטינקטים (וגם רפלקסים) הם פעולות אוטומטיות, שהפרט מבצע, והם אינם תוצאה של למידה. בדרך כלל, מטרת ההתנהגות האינסטיקטיבית/הרפלקסיבית היא הישרדות. כך גם התנהגויות, כגון: נדידת הציפורים בחורף, קפיצת הרגל בתגובה למכה בפיקת הברך ועוד.

ג. רונן נוטל טבליות (כדורים) לטיפול בבעיה הבריאותית שלו, והוא מתנהג בתוקפנות.
האם רונן למד להתנהג בתוקפנות? - גם כאן התשובה שלילית.
1. שינוי קבוע - אכן אצל רונן חל שינוי בהתנהגות: קודם הוא לא התנהג בתוקפנות, וכעת הוא מתנהג בתוקפנות. אך האם השינוי קבוע? מה יקרה לרונן, כשיפסיק ליטול את התרופה? סביר להניח שהתנהגותו לא תהיה עוד תוקפנית. אם כן, נוכל להגדיר מצב זה מצב זמני, כלומר - אין כאן שינוי קבוע ואין כאן למידה.
2. התנהגות - אכן השינוי חל בהתנהגותו הגלויה של רונן.
3. התנסות - השינוי בהתנהגותו של רונן אינו תוצאה של התנסות, אלא התרופה שהוא נוטל גרמה לכך.

לסיכום:

בשילה, מצב זמני, רפלקסים ואינסטינקטים יוצרים שינוי בהתנהגות, שאינו למידה.

גישות להסבר תהליך הלמידה

כיצד אנו לומדים? מהו התהליך או המנגנון המאפשרים לנו לרכוש ידע תיאורטי ומעשי על העולם, על עצמנו ועל חברינו?

גישות שונות בפסיכולוגיה מנסות, כל אחת בדרכה, לתת תשובה לשאלה זאת, ולפני שנעמיק בהבנת התהליך, כדאי שנכיר את הגישות השונות.

שלוש הגישות האלה הן מציוני הדרך בהיסטוריה של הפסיכולוגיה:

  • הגישה ההתנהגותית (הביהביוריסטית) מתמקדת בהתנהגות הגלויה, הנשלטת על-ידי הסביבה.
  • הגישה ההכרנית (הקוגניטיבית) מתמקדת בהכרה (קוגניציה), דהיינו: בתהליכי עיבוד המידע הסמויים, המתווכים בין הגירויים לבין התגובות.
  • הגישה החברתית מבוססת על הסביבה, שכן היא רואה בחיקוי תהליך מרכזי, ועל ההכרה (קוגניציה), כלומר - אנחנו בוחרים את מה לחקות, ולמעשה חוקרת את הלמידה של התנהגויות שונות מתוך הקשר חברתי.

הגישה ההתנהגותית בוחנת את חלקי ההתנהגות ולא את ההתנהגות השלמה. הדבר ניתן לביצוע משום שההתנהגות הגלויה ניתנת לכימות ולמדידה אובייקטיבית. ובמילים אחרות: גישה זאת בודקת כיצד כל גירוי משפיע על התגובה של האדם. על-פי הגישה ההתנהגותית האדם הוא לוח חלק ומאופיין כנהנתן (הדוניסט, מחפש הנאה ונמנע מכאב/סבל).

ומה באשר לגישה הקוגניטיבית? בניגוד לגישה ההתנהגותית, היא מתמקדת בהתנהגות הסמויה - בתהליכי עיבוד המידע הסמויים, אשר מתווכים בין הגירויים לבין התגובות. אם כך, ברור כי הדגש הוא על למידות מורכבות, המבוססות על תהליכים פנימיים של הלומדים. על-פי הגישה הקוגניטיבית הלומדים הם פעילים (אקטיביים).

הגישה השלישית, הגישה החברתית, מתמקדת בהקשר החברתי של הלמידה, דהיינו: בהנחה שהאדם הוא יצור חברתי, הלומד מאחרים באופן ישיר (הסבר, הדרכה) או על-ידי תצפית וחיקויה.

ביבליוגרפיה:
כותר: למידה : מבוא
שם  האתר: בית הספר הווירטואלי של מטח : פסיכולוגיה לבגרות
מחברות: כהן, אורית (ד"ר) ; פרידמן, דנה
עורכת האתר: בוהק, חוה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייעוץ מדעי: ד"ר ציפי בר-אל.
2. הקורס נכתב בשנת 2002.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית