|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה התפתחותית |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שלב האופרציות הקונקרטיות מתרחש בתקופת הלימודים בבית-הספר היסודי, בגיל 7-12. כידוע, בגיל זה החשיבה כבר אינה אינטואיטיבית או אגוצנטרית, כפי שהייתה בתקופת הגן. שלב זה מאופיין בחשיבה לוגית, המאפשרת חוקיות, הסקת מסקנות וכדומה. לפני שנתאר את אפיוני השלב, נברר את משמעות השם אופרציות קונקרטיות:
אם כך, שלב זה מאופיין בחשיבה המשקפת התייחסות רק לעולם המושגים ורק לפעולות מוחשיות (קונקרטיות). כיוון שהחשיבה כבר הגיונית, לראשונה כל אפיוני החשיבה, שהיו חסרים בשלב הקדם-מושגי (אפיונים מוחשיים), נרכשים.
פיאז'ה טוען כי בשלב הקדם-מושגי יש שתי סיבות לחוסר היכולת לשמר: ריכוזיות (התרכזות בממד אחד בלבד - הבולט ביותר) ואי-הפיכות (חוסר היכולת להחזיר במחשבה את המצב לקדמותו). בשלב האופרציות הקונקרטיות שני כשרים אלה מתפתחים, והילדים כבר מסוגלים גם להתחשב במספר ממדים (ביזוריות) וגם לחשוב בצורה גמישה, דהיינו: לבצע הפיכות מחשבתית. ברור כי יכולת השימור חשובה ביותר לפתרון בעיות בפרט ולהסתגלות לסביבה בכלל. היכולת לבצע הפיכות מחשבתית ויכולת הביזוריות מאפשרות לילדים לבצע מטלות של שימור, שלא יכלו לבצען בשלב הקדם-אופרציונאלי, האינטואטיבי. יכולת נוספת, המתפתחת בשלב האופרציות הקונקרטיות, והנובעת מהיכולת לחשיבה ביזורית, היא יכולת המיון. עכשיו הילדים כבר מסוגלים למיין על-פי מספר ממדים בו-זמנית. למשל: למיין חפצים גם על-פי הגודל וגם על-פי הצורה. נקודת מפנה בהתפתחות החשיבה יכולת הסדירה מאפשרת גם חשיבה טרנסיטיבית, שפירושה היכולת להקיש על קשר בין שני אובייקטים באמצעות הקשר של כל אחד מהאובייקטים לאובייקט שלישי כלשהו. כך, למשל, הילדים מבינים כי: אם איתי גבוה מעדו, ועדו גבוה מתומר, אז איתי גבוה גם מתומר. הילדים מקישים על הקשר בין איתי לתומר באמצעות הקשר של כל אחד לעדו.
קראו עוד:
פסיכולוגיה התפתחותית : התיאוריה של פיאז'ה
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
