רפאלו סנטי או סנזיו, או בכינויו רפאל, נולד למשפחת ציירים ונחשב לצייר הבולט ביותר של דמויות דתיות בשיא תקופת הרנסאנס. הוא נולד באורבינו, איטליה וקיבל את הכשרתו המוקדמת באמנות מאביו, ג'ובאני סנטי, צייר ומשורר, שמת בהיות רפאל בן 12. בגיל 16 החל רפאל ללמוד אצל הצייר פרוג'ינו (1445-1523), שנודע כמי שצייר ציורים פשוטים בהרמוניה סימטרית, אשר רפאל חיקה בצורה כה מושלמת, שקשה היה להבחין מי מהם צייר חלק מהציורים.
ציורו של רפאל חזיונו של אביר (1504) הוא בעל סגנון ברור, המדגיש את החלל. בציור נראה אביר ישן מתחת לעץ שמחלק את הסצנה לשני חלקים, כשבכל אחד מהם סמל שונה. צד אחד מייצג את האינטלקט והמוסר בדמותה של נערה שמחזיקה בידיה ספר ומטה. בחצי השני נראית אשה מפתה המציעה רקפת, כסמל לחוסר אחריות ולהנאות העולם. לאחר שהצליח לעלות על מורהו, נסע רפאל ללמוד בפירנצה אצל המאסטרים ליאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו בונארוטי. הוא פיתח שם את סגנונו שבא לידי ביטוי בשימוש במשחקי אור וצל, בהכרתו את האנטומיה של גוף האדם ובנטייתו למחוות דרמטיות.
רפאל זכה לפטרונו המלכותי הראשון כאשר מרכז עולם האמנות עבר באיטליה מפירנצה לרומא, משום שהכנסייה רצתה להציג לראווה את עושרה וכוחה באמצעות קישוט העיר. כשהיה רפאל בן 26, הזמינו האפיפיור יוליוס ה-II לצייר בארמון הוותיקן ארבעה ציורי קיר של דמויות שייצגו את התיאולוגיה, הפילוסופיה, האמנות והצדק. רפאל צייר את דיוקנו בין ארבעת האישים, שכללו את הפילוסופים אפלטון (427-347 לפנה"ס) וסוקרטס (470-399 לפנה"ס) הנראים משוחחים, ואת דמותו של מיכלאנג'לו, שעסק באותה עת בציור עבודתו המפורסמת סיפור הבריאה על תקרת הקפלה הסיסטינית. לאחר מותו של האפיפיור יוליוס ב-1513 ומינויו של האפיפיור ליאו ה-X, הורחב תחום אחריותו של רפאל. ב-1514 מונה לאדריכל ראשי של הבזיליקה של סנט פיטר ושנה לאחר מכן מונה למנהל החפירות בכל אתרי העתיקות ברומא.
את מותו של רפאל בגיל 37 מייחסים לנהנתנות יתר, שכללה שורה של פרשיות אהבים וחיי חברה סוערים, שלא באו לידי ביטוי בעבודותיו. יש האומרים שהצורך שלו לבלות עם פילגשיו הסיח את דעתו, לא אחת, ממילוי חובותיו. הוא לא התחתן ואמר ש"הנישואים יחכו עד שיתקל בשילוב המתאים בין יתרון חומרי וקסם אישי".
