מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה]

הכרמל – גבולות

רכס הר כרמל הוא השלוחה הצפונית-מערבית של הרי שומרון, הנמשכת מהרי אם אלפחם אל מפרץ חולה. זהו רכס הרים שגובהו הממוצע 500 מ', צורתו צורת משולש שונה צלעות וגבולותיו מוגדרים היטב: במזרח - עמק יזרעאל, במערב - מישור חוף הכרמל, ובדרום-מזרח - אזור הגבעות הקרטוניות של רמות מנשה, שהוא חבל המעבר בין הר כרמל לצפון הרי שומרון.

גיאומורפולוגיה

הר כרמל הוא קמר - אנטיקלינה - בעל ציר חריג בנופי הקמרים של ארץ-ישראל. לאורך מרבית מהלכו, כיוון ציר הקיר הוא מדרום-מזרח (אזור קרן כרמל – אלמח'רקה ) לצפון-מערב (העיר חיפה). זאת בניגוד לצירי רוב הקמרים בישראל, שכיוונם דרום-מערב-צפון-מזרח, ולעתים צפון-דרום.

הקו המורפולוגי הבולט ביותר בכרמל הוא המתלול המזרחי של הרכס, הצונח אל עמק יזרעאל. מתלול זה, הנמשך לאורך כ - 30 ק"מ, מתרומם לגובה טופוגרפי של כ - 500 מ' מעל עמק יזרעאל, על פני מרחק אופקי של 1.5 ק"מ בלבד. זוהי אחת ה"חומות" הטופוגרפיות המרשימות בכל הארץ. מתלול זה הוא תוצאה של העתק גיאולוגי והרמה אנכית עצומה של הכרמל מעל עמק יזרעאל. במקור היה שיעור ההרמה הזה גבוה בהרבה - ייתכן עד 1,000 מ' - אך מילוי הסחף בקרקעית עמק יזרעאל מצמצם את הפרש הגובה הזה לכדי 500 מ' בלבד.

בניגוד מורפולוגי למתלול המזרחי, מצטייר קו הרכס העליון של הר כרמל - "הכרמל הגבוה" - כבמה טופוגרפית מתונה, ובאזור קרן-כרמל-עספיא היא אף מפולסת ורחבה. רומה הממוצע 500-450 מ', עם שיא טופוגרפי של 546 מ' ברום כרמל שבתחום עספיא. אופייה הבמתי של פרשת המים מוסבר בכיסוי הסלע הקרטוני הרך שלה, שתהליכי הסחיפה עיצבו בו קו נוף מתון.

ממערב לבמת פרשת המים של הכרמל מזדקרות פסגות הכרמל התיכון: הר סומק, הר מהלל, הר שוקף, הר ערקן, הר ארן. הרים אלו, למרות גובהם הניכר (500-400 מ'), מציינים דווקא את קיומו של קער במקביל לציר הקמר הראשי של הכרמל, ממערב לו - הקער של נחל-גלים-נחל-רקפת. אלו הם, כנראה, הרי משאר שנותרו בולטים בשטח לאחר תהליכי הסחיפה בקער, כדוגמת הר עיבל והר גרזים בשומרון, המזדקרים מהקער של שכם.

ממערב להרי המשאר של הכרמל התיכון משתרעת רצועת "הכרמל הנמוך". זהו אזור בעל אופי רמתי, המשתפל מגובה של כ - 280 מ' לגובה של כ - 100 מ'. ביסודו זהו קמר הנמשך מאזור זכרון יעקב צפונה, אל נחל מערות, אך עיצובו הרמתי הוא תוצאה של תהליכי גדוד ימי שהתרחשו בסוף תקופת ההצפה של הים הניאוגני. במת "הכרמל הנמוך" צונחת בקיר מצוקי זקוף, שגובהו כ - 100 מ', אל מישור חוף הכרמל. מצוק זה, שלא כמתלול המזרחי של הכרמל, איננו תוצאה של שבירה גיאולוגית והעתקה, אלא של פעולת גדוד של גלי הים על מורדותיו המערביים של הכרמל.

אגפו הדרומי של משולש הר כרמל נוחת לעבר הקער של רמות מנשה.

פלובימורפולוגיה – עיצוב הנוף על ידי מים זורמים. הא-סימטריה החריפה בחתך הרוחב של הר כרמל - המתלול המזרחי החריף אל עמק יזרעאל, לעומת המדרון המתון והמדורג מערבה, אל הים התיכון - הכתיבה גם את צורות הנוף של עמקי הנחלים באזור. הנחלים היורדים מפרשת המים מזרחה, אל עמק יזרעאל, הם קצרים, תלולים למדי ולאורכם צורות נוף של התחתרות ושחיקת מים: נקיקי סלע צרים, מפלים, אשדות ומכתשות אפיק עמוקות וגדולות. כאלו הם נחל יגור, נחל נשר, נחל שרף, נחל סבך ואחרים.

הנחלים היורדים מערבה שונים בעיצובם הנופי. הם בעלי שיפוע ירידה מתון ובעלי חתך עמק רחב למדי. כאלו הם נחל גלים, נחל ארן העילי ונחל מערות. בחלק מנחלי המערב נפתחים עמקי סחיפה אליפטיים רחבים, כגון בקעת אלון בנחל ארן, עמק מהר"ל בנחל מערות, בקעת עין קדם בנחל גלים התחתון. עמקים אלו נוצרו כתוצאה מהתחתרות עמקי הנחלים אל שכבות של טוף געשי. במקום שבו חשפה התחתרות הנחל את הטוף החלה פעולת סחיפה נמרצת של הסלע הרך הזה, והעמק הורחב לעתים עד כדי כמה קילומטרים, כגון בעמק מהר"ל.

מצד שני, עם התקרבות נחלי המערב אל מצוק הגדוד הזקוף שבמערב הכרמל, ניכרת היצרות מחדש של חתכם עד ליצירת עמקים בעלי אופי קניוני, כגון בנחל ארן התחתון, בקטע של נחל מערות שבין עמק מהר"ל למערות הכרמל ועוד.

נופים געשיים. במרחב הכרמל מתגלים כמה מחשופים געשיים גדולים: ליד עין קדם, בבקעת אלון, בעמק מהר"ל, בעמק נחל רקפת, בבקעת שי"ר, בבקעת מקורה וכן סמוך למאיר שפיה. מחשופים אלו, שמקורם בהתפרצויות געשיות תת-מימיות שכוסו מאוחר יותר בסלעי משקע גירניים, נתגלו על פני השטח רק לאחר התרוממות הר כרמל כיבשה והתחתרות עמקי הנחלים. בשל תכונתו של החומר הגעשי הנחשף - טוף פריך וסחיף - התפתחו בקטעי החשיפה האלו עמקים רחבים ופוריים.

נופים קרסטיים. ריבוי הגשמים על הר כרמל ותפוצה רחבה יחסית של סלעי גיר ודולומיט מסיסים, יצרו בכרמל נוף קרסטי העשיר בעיקר במערות המסה, שבחלקן ישנם נטיפים פעילים, וכן נוצרו נופי טרשונים ופה ושם אף בולענים עמוקים. בשל ריבוי המערות אף זכה הכרמל בכינוי "הר אלף המערות". בשל אופיו הקרסטי של הכרמל נדירים בו המעיינות. בכל הר כרמל מצויים כתריסר מעיינות דלי ספיקה בלבד.

רמות מנשה – גבולות

אזור רמות מנשה הוא חבל הגבעות המפריד בין המורדות הדרומיים של הכרמל לבין רכס אם אלפחם, שהוא השלוחה הצפונית-מערבית של הרי שומרון. שטחו של אזור רמות מנשה הוא כ - 220 קמ"ר וגבולות החבל הם: נחל עירון בדרום-מזרח, נחל יקנעם ונחל דליה בצפון-מערב, עמק יזרעאל בצפון-מזרח ובעקת הנדיב בדרום-מערב.

גיאומורפולוגיה

רומו הממוצע של האזור הוא כ - 300 מ', ושיאיו הטופוגרפיים מגיעים לכ - 400 מ' - ממזרח לאלכפרין ומצפון לכפר עין אבראהים.

התמונה הטופוגרפית הכללית של רמות מנשה היא כשל קערה, או אכף רחב למדי המפריד בין הר כרמל לרכס אם אלפחם - הללו גבוהים מ"קערת" רמות מנשה בכ – 200 מ'. עם זאת, בחתך הטופוגרפי מדרום-מערב לצפון-מזרח, בין בקעת הנדיב לעמק יזרעאל, מתקבלת תמונה שונה: פני השטח עולים במתינות לצפון-מזרח, לעבר פרשת המים של הרמה - הנמצאת בקו העובר באליקים, בקיבוץ דליה, בנ"ג 400 ובעין אבראהים - ויורדים בתלילות מזרחה, לעבר עמק יזרעאל.

אזור רמות מנשה הוא קער גיאולוגי גדול - חלק מקער ענק הנמשך מאזור קיסריה בדרום-מערב אל גבעות אלונים-שפרעם בצפון-מזרח. מסיבה זו השתמרו על פני רמות מנשה סלעי קרטון צעירים מתקופת האיאוקן. קיומם של אלו הכתיב כאן את המורפולוגיה הגלית, המתונה, של פני השטח - גבעות מעוגלות, עמקי ערבה רחבים ולעתים אף שטחים מפולסים לחלוטין, כגון באזור עין השופט ודליה שעל פרשת המים. רק באגף המזרחי של רמות מנשה, המורם בתלילות מעל העתק יקנעם-מגדו, התפתחה מורפולוגיה מעט חריפה. זו מתבטאת במדרונות תלולים היורדים לעמק יזרעאל, ובעמקי נחלים עמוקים ותלולים מעט, כגון נחל השופט ונחל קיני.

מתינותו המורפולוגית של השטח והיותו אכף נמוך בשדרה ההררית הגבוהה יחסית של הר כרמל והרי שומרון, הפכו אותו לפרצת מעבר קלסית בין מישור החוף ועמק יזרעאל. כך הותוו בשוליו הדרומיים והצפוניים צירי מעבר היסטוריים ראשיים: מסעף דרך הים בנחל עירון, ודרך נחל-דליה-יקנעם (ציר ואדי אלמלח) בגבול רמות מנשה ומורדות הכרמל הדרומיים.

תופעה ייחודית לרמות מנשה היא ריבוי המעיינות בשטח וקיומם של נחלי איתן באזור, כגון נחל דליה, נחל השופט ונחל קיני. אין ספק כי תופעה זו קשורה בריבוי המשקעים באזור (ממוצע שנתי של 670 מ"מ) ובחילופי מסלע מתאימים - גיר אקויפרי הנשען על שכבות אטומות של חרסית.

קראו עוד:

מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה] (פריט זה)
מבואות: גיאולוגיה [הכרמל וחופו ורמות מנשה]
מבואות : הצומח [הכרמל וחופו ורמות מנשה]
מבואות : החי [הכרמל וחופו ורמות מנשה]